סינה סימנה פרק א’

שכבתי על המיטה מתפתל ומתקשה לקום. מקלל בכל ליבי את השעון המעורר שגזר עליי להפסיק לחלום. כשהתיישבתי על המיטה ומתחתי את רגליי כדי להתעורר. ראיתי את סינה עומדת בפתח הדלת. רגע סימנתי לה בידי, ואותתי לה שתתקרב, בזמן שהושטתי יד על השידה והכנסתי לתוך אוזני את השתל. "אמא שלך בבית חולים" סימנה לי סינה בשפתה העילגת וידיה השמנות. הרמתי את כתפיי בייאוש. סימנתי בידי תנועת ביטול לכיוונה. והיא משכה את רגליי בעדינות כלפי מטה. הייתי מיומן מאוד, נשכבתי על הרצפה, התגלגלתי על בטני וזחלתי החוצה לכיוון המטבח.

ברגע שיצאנו מהחדר היא קרבה במהירות את ההליכון שלי. לכיוון שולחן האוכל ועזרה לי לעמוד. בזמן שנאחזתי בהליכון היא הביאה את כיסא האוכל ואני התיישבתי עליו. היא הגשה לי צלחת פנקיקים טבולים בסירופ תפוחים כמו שאני אוהב. ובזמן שאכלתי היא סדרה את החדר שלי ושל אוסנת והלכה לטלפון הניאח בבית כדי לדבר עם משפחתה שנמצאת בצד השני של העולם.
היא סיימה לדבר והבאה שוב את ההליכון כדי שאני יוכל ללכת לחדר ולהתלבש. לבשתי חולצה לבנה ומכנסיים מחויטים, והסתכלתי בגאווה על המעטפה שהייתה מונחת על השולחן אחרי מאמץ רב. הייתי מאוד גאה בעצמי שאת כל המסמכים שאני אמור להציג היום אספתי בעצמי במשך שנתיים. וכל הבירוקרטיה של להחתים את הרופא, לקבל מיליוני טפסים כל זה היה מאחוריי.
ידעתי שהיום זהו יום חשוב וחיכיתי לו הרבה זמן. הייתי לחוץ. סינה ראתה את זה וניסתה להרגיע אותי. היא צחקה בקול ודיברה באנגלית אבל אני בקושי שמעתי אותה. אז היא עברה לדבר בג'סטות. כי היא לא ידעה לסמן כראוי. היא ליטפה את כף ידה ואז נשפה עליה ולאחר מכן עשתה פרצוף מבוהל. הבנתי מיד, "מפחד מכל פו" סימנתי לה כדי שהיא תוכל לדעת לסמן זאת בפעם הבאה. הסתכלתי הצידה כדי לראות שאסנת כבר יצאה מהבית והיא רחוקה. ואמרתי לסינה שאני מתכוון להשאיר את מכשיר השמיעה בבית. היא ידעה שאין כל טעם להתווכח איתי. היא הודיעה שהיא הולכת להתניע את האוטו. שאני אשתה קפה בינתיים כדי להתעורר אני עליי לזכור שצריך להזדרז. הנהנתי בראשי והלכתי עם ההליכון שלי לכוון המטבח. וכשראיתי את הדלת נטרקת הרגשתי הקלה גדולה.