סיגריה אחרונה- פרק 37

אני חושבת שהתעטפתי בחיבוק של יותם במשך הלילה. הרגשתי בטוחה איתו כמו שלא הרגשתי אף פעם. התעוררתי מידי פעם בלילה וידו הייתה על בטני, לא רציתי להזיז אותה משם. הרגשתי עדיין את הפצעים על הפנים שלי, הרגשתי את הנפיחות וזה כאב. זזתי טיפה, ניסיתי להתמקם מחדש. חשבתי קצת על עצמי ועל הבנים שסביבי. הרגשתי טיפה כמו זונה. הייתי עם שלושה פה, שלושה שהתאהבו בי, או לפחות אני חושבת שהתאהבו בי. שלושה שהם יקרים לי, למרות הכל. איתן, הילד הזה עם העיניים שקשה להביט בהם, ששוכב עכשיו עדיין בבית החולים, סלע שהיה תמיד לטובתי ועשה דברים לטובתי ופעל כדי לא למכור את הגוף שלו, ויותם, שאותו אני מכירה מגיל צעיר ותמיד סמכתי עליו, ותמיד אהבתי אותו. אם מי בכלל נכון לי להיות? אני מרגישה שיותם מתקרב לאט לאט ואני לא נרתעת. אני לא רוצה לשחק בו. אבל מצד שני- אני רוצה אותו? אני אוהבת אותו? – הייתי כל כך מבולבלת.
התזוזה שלי על המיטה של יותם העירה אותו. הוא פקח את עיניו לאט לאט, ראיתי את העיניים הזוהרות שלו למרות החושך. הוא הסתכל עליי מסתכלת עליו.
" את לא ישנה? " הוא שאל כאילו הוא הרגע לא התעורר משינה.
" אני כן " חייכתי, " רק הסתדרתי ".
" הכל בסדר?" הוא שאל מודאג והתמתח על מיטתו. הבעתי בכל תנועת גוף שלו, הוא ריתק אותי. הגוף שלו, התזוזה שלו, הסתכלתי על הכל, בהיתי בזה, התהפנטתי מזה. וואו, לא הרגשתי ככה אף פעם.
" הכל בסדר? " הוא שאל עכשיו צוחק, " עשיתי משהו בלילה בטעות? ".
" רק חיבוק עם היד " אמרתי בצחוק, " זה בסדר, עם כפיות אני יכולה להירדם ".
" בואי נחזור לישון " הוא ביקש, " את תמותי מעייפות בבוקר ".
" לא.. " אמרתי, " לא יכולה לחזור לישון, לפחות לא עכשיו ".
" אני אשאר ער איתך " הוא אמר לי וקם למצב ישיבה. הסתכלתי עליו, הוא בהה בי ואני בהיתי בעיניו.
" אני רוצה שתישן " החלטתי, " לא שווה לי שתהיה עייף בגללי, לא מגיע לך ".
" אבל אני גם רוצה שתישני, תפסיקי לחשוב על גבע או על.. ".
" אני לא חושבת על גבע " הודתי בפניו, " אני חושבת עלייך ".
" עליי? " הוא שאל מופתע.
" כן " הודתי בפניו קצת מובכת. הוא חייך אליי וביקש סליחה. הוא קם לשירותים שבחדר שלו וכנראה שתף פנים. הוא היה נראה גמור מעייפות, כל כך לא רציתי לגרום לו להרגיש ככה. הוא חזר והדליק אור קטן בקצה החדר. הוא התיישב ליבי. חצי מהרגליים שלי עדיין כוסו בשמיכה. הסתובבתי אליו, מסתכלת עליו קצת מובכת. הוא היה כל כך יפה בחושך, בחיים שלי לא ראיתי אותו כל כך יפה כמו עכשיו. הוא העיף את חתיכת השיער שנפלה על פניי מפניי והתקרב אליי. לאט לאט ובטוח. אני לא יודעת מה היה הטעם שלי בפה, הרגשתי שאני די דוחה עכשיו, אבל ליותם נראה ששום דבר לא מזיז. הוא נישק אותי, בחיים שלי לא הרגשתי כל כך טוב מנשיקה כזו. היא הייתה ארוכה, תשוקתית, אמיתית. היד שלו עברה על צווארי ועל פני, נהניתי מכל רגע. עשיתי כמוהו, נישקתי אותו כמו שאני רוצה לנשק אדם בכל יום. פשוט התחשמלתי מכל המגע הזה. בסופו של דבר התנתקנו.
" אני.. אני מצטער אם הגזמתי " הוא אמר נבוך.
" אתה לא הגזמת.. " הודתי בפניו, " אולי אני הגזמתי ".
" אני בחיים לא הרגשתי כל כך טוב מנשיקה.. " הוא אמר לי.
" וואו " התרגשתי וליטפתי את פניו, " כן.. זה דבר קסום " אמרתי בחיוך. הוא נשך קצת את שפתו, הוא היה מובך לאללה. אם היו מדליקים את האורות היה אפשר לראות אותו כנראה מסמיק, לחייו אדומות. התקרבתי אליו שוב ונישקתי אותו את אותה נשיקה רק הרבה פחות ארוכה. בער בי משהו שמעולם לא בער בי.
" אפשר לשאול אותך משהו? " שאלתי.
" כמובן " הוא אמר והעלה את רגלים למיטתו וישב בישיבה מזרחית.
" אתה בתול? " שאלתי. הוא הופתע מהשאלה שלי, קלטתי את זה מהפנים שלו.
" לא " הוא הודה בפניי, " עשיתי את זה כבר פעם אחת, או קצת יותר.. עם חברה שהייתה לי.. ואת? " הוא שאל.
" אני.. " התחלתי לגמגם. הוא החזיק בידי. " אני רוצה שאתה תהיה הראשון שלי " אמרתי בישירות, בחיוך מבויש, בפחד אטומי. הרגשתי שזה הדבר שאני הכי רוצה והכי צריכה. אחרי העוול, אחרי הכאב, אני צריכה מישהו שיראה לי שאין לי מה לפחד מזה, שיש בזה דבר נורמלי ואמיתי. שמעתי אותו נושם נשימה עמוקה והרכנתי את ראשי. הייתי בטוחה שהפחדתי אותו. כל כך התביישתי שפשוט חשפתי את זה ככה.
" אני אממ.. " גמגמתי ולא הסתכלתי עליו, " פשוט.. עזוב.. זה לא.. לא אמרתי את זה " אמרתי לו והרגשתי דמעה קטנטונת בקצה העין שלי. מחיתי דמעה קטנה מהעין. זזתי לאחור והנחתי את ראשי את הכרית. לא הסתכלתי על יותם שעדיין נשאר באותה ישיבה המום, זה ממה שראיתי במבט קטן. הסתכלתי ישר, לא מסתכלת על כלום. הייתה שתיקה מביכה. הרגליים שלי היו אחת על השנייה כשכל גופי מושען הצידה, ניסיתי לחזור להירדם. עצמתי את העיניים כמנסה לחזור לישון. שמעתי את יותם זז והרגשתי נשיקה חמימה על הכתף שלי. פקחתי עיניים והוא היה מעליי בחיוך אמיתי. הסתובבתי אליו כדי להיות בדיוק מתחתיו. הפנים שלי מתחת לשלו.
" את בטוחה? " הוא שאל מפוחד.
" בחיים שלי לא הייתי יותר בטוחה מעכשיו ".
" במגירה שלידך יש קונדום אחד " הוא אמר, " ובלי לחץ.. אני לא מאמין שאני עושה את שורות הפתיחה האלה אבל אם הייתי במצב שלך וזה היה הראשון שלי אז הייתי לחוץ ".
" אני… " התחלתי לגמגם אבל השפתיים שלו הונחו על שלי בשנייה וסחפו אותי לנשיקה אמיתית. " אני מוכנה " הכרעתי.