סיגריה אחרונה- פרק 34

" טוב אני אלך " אמרתי בחיוך קטן ובהיסוס והסתובבתי.
" את לא חייבת " הוא אמר. " סיגריה? ".
" אין לי חשק ".
" לך? " הוא שאל בסוג של תדהמה.
" מסתבר.. " אמרתי והתחלתי לצעוד.
" אנחנו צריכים לדבר לא? " הוא צעק.
התקרבתי מעט. " לא אמרת שתיתן לי את הזמן שלי? שלא תרדוף? ".
" לא רדפתי " הוא אמר נחוש.
" ובקשר לראשון? מה עם הזמן שלי? ".
" את לא רוצה הסברים? " הוא שאל מתחמק.
" אני לא יודעת " אמרתי.
" אז מה את כן יודעת? ".
" שכרגע אתה ממש עולה לי על העצבים ".
" לא חבל לדבר ככה לאקס שלך? ".
" אקס? " שאלתי לא מבינה.
" נפרדנו לא? ".
" היינו ביחד? ".
" את סתם הולכת סחור סחור.. " הוא נאנח.
" אני לא… " אמרתי מיואשת, " אני פשוט לא יודעת, לא יודעת מה להגיד אפילו.. אני בכלל לא מרגישה שאני כועסת ".
" אז למה להיות רעה? " הוא שאל. אני הלכתי והתיישבתי לצידו על המדרגות. לקחתי לו סיגריה אחת מהקופסא אבל עוד לא הדלקתי אותה. התחלתי לשחק בה, כאילו היא תביא לי את התשובה שחסרה לי.
" אני לא יכולה לכעוס עלייך בגלל זה.. אני גם לא ממש יכולה לכעוס על ההורים שלי.. אני באמת מרגישה שהמערכת יחסים הזאת הייתה אמיתית, שלא היה בה טיפה אחת של שקר, ואני לא יכולה לכעוס עלייך. גם איך אני אוכל לכעוס על מישהו שעושה משהו כדי לעזור לאחרים, כדי לכלכל את המשפחה שלו? כדי להיות חלק אקטיבי בפרנסה? זה דבר שאני לעולם לא אהיה ודבר שאני רוצה להיות ".
" לעולם לא תהיי? " הוא שאל.
" אני באה ממשפחה שלא חסר לה כלום, לא נאלצתי לעבוד כדי לקבל כסף.. אני לא ממש יודעת מה זה לעבוד ".
" אני מבין… ".
" אתה באמת התכוונת למה שאמרת? שזה סוג של עבודה אחרת במקום למכור את הגוף שלך? ".
" את לא מבינה כמה שנאתי את זה.. זה כמו התעללות ואין לך שליטה על זה ".
" הרגשת כקרובן הא? ".
" אפשר להגיד… ההצעה של ההורים שלך הייתה נשמעת לי אפשר להגיד כמו חלום שמתגשם. ללמוד במקום טוב, אפילו מצוין, מסגרת.. אנשים- לא להיות בבית כל היום, או לראות את העוני מול העיניים. ללכת למקום שלא מכריח אותי לשוב הביתה כל הזמן ".
" אז היו קצת שקרים.. על החברים ועל המקום שבו אתה גר ".
" זה שקרים מעטים רק כדי לכסות, לא כי אני מתבייש ".
" אתה לא? " שאלתי לא מבינה.
" לא אני לא. אני מבין שיש כאלה שנולדים עם כסף ויש כאלה שלא. אין לי מה להתלונן על מי שאני.. על המקום שממנו באתי, פשוט למצוא את הדרכים לדלג מעל זה.. להמשיך לחיות כאילו הכסף זה לא בעיה ".
" כמה ההורים שלי משלמים לך? ".
" הרבה " הוא נאנח.
" אתה יודע שהם טסו לשליחות עכשיו לחו"ל? " אמרתי בחיוך.
" לא, לא ידעתי.. איך תסתדרי לבד? ".
" אתה באמת שואל? " צחקתי צחוק קטן וביקשתי ממנו מצית. הוא הגיש לי ולקחתי שאיפה מהסיגריה שהייתה בידי. התגעגעתי לטעם של הסיגריות החזקות של סלע. המשכנו לשבת ככה בשקט אחד ליד השני מעשנים את הסיגריה ונהנים מהעשן שמגיע אלינו בדרך, מהאפלוליות שהשתלטה על המוח שלנו.
" טוב אני אזוז " אמרתי כשהסיגריה הייתה בשלבי סיום. זרקתי אותה לאחד השיחים שבצדדים וקמתי מהמדרגות. סלע תפס בידי. הסתכלתי עליו, אל תוך העיניים שלו.
" מה? " שאלתי.
" כלום.. הרצון לגעת בך, אפילו בקטנה ". אחזתי בתגובה גם בידו, עם היד שהוא עצמו תפס. הזרוע שלו הייתה חמה. חייכתי אליו חיוך קטן. " אנחנו בסדר? " הוא שאל. הנהנתי הנהון קטן.
" ואנחנו? " הוא שאל ואני הבנתי את הרמז.
" להגיד ' זה מסובך ' או שזה יעצבן אותך? ".
" אל תגידי לי שקרה משהו.. ".
" נדבר על זה בהזדמנות " אמרתי ושיחררתי את היד שלי ממנו.
" רגע אבל.. " הוא קרא כשכבר הייתי על האדמה.
" אל תיקח את זה ככה.. טכנית אני פשוט בזמן של חשיבה עם עצמי על מי ומה, ועל איפה.. יש יותר מידי דברים אחרים שאני צריכה להתעסק בהם מאשר אהבה ".
" ומתי יהיה לך פנאי אליה? " הוא שאל בתמימות קלה.
" תאמין לי שהיא תוקפת אותי בזמנים שאני אפילו לא מתכננת " אמרתי לו בחיוך קטן וצעדתי לכיוון המבנה.