סיגריה אחרונה- פרק 31

" זה קרה כל כך מהר שאף אחד לא היה מוכן " אמרה גלית, " זה קרה בסביבות תחילת השנה.. איתן חזר מחופשת הקיץ, פתאום דיברנו והבנו שדברים התגלגלו. הוא אמר לי שהוא לא הפסיק לחשוב עליי כל הקיץ, אבל שזה הרגיש לו מוזר להרגיש משהו כזה כלפי המורה שלו.. האמת שגם אני הרגשתי את הדברים האלו, אבל להגיד את זה לילד, שאני בעצם המורה שלו היה הדבר הכי קשה שיש. התפתח בינינו לאט לאט קשר, ואז היינו ביחד בסתר. אהבתי אותו, אני חושבת שאני עדיין, יש לו מקום אצלי בלב, בעיקר בגלל שהוא מגיע מרקע שפשוט אפשר להזדהות עם הדברים שהוא עבר. יום אחד זה פשוט קרה. אני עברתי איזה משהו.. לא משנה, משהו משפחתי, והלכתי אליו כדי שהוא יוכל לנחם אותי, לעזור לי. כמו שאת יודעת כל חדר כאן זה חדר של מישהו לבד. וזה פשוט קרה.. מהניחומים הגענו ל.. את יודעת. אני לא רוצה לפרט יותר מידי כדי לא להגעיל אותך, או להכניס אותך למצב שאת תרגישי קצת.. נבוכה אבל זה מה שהיה. לא חשבתי שמשהו יקרה, אפשר להגיד.. אבל זה התגלגל. פתאום אחרי כמה ימים הרגשתי מאוד מאוד רע, כל מיני בחילות וכאבים. קניתי את הערכה הזו, כשהמוח שלי אמר שיש סיכוי של אחוז קטן מתוך 100, אבל טעיתי. הבדיקה הראתה תוצאה חיובית.. ".
" הפלת אותו? " שאלתי. היא הסתכלה על הבטן שלה, ליטפה אותה. אני לא האמנתי. " את לא רצינית " אמרתי.
" ליזי אני לא יכולתי להפיל אותו ".
" ומה את חושבת? שלא ירצו לדעת מי האבא? שכשיבינו שבאמת את עשית את זה עם תלמיד שלך- מה את חושבת שזה יעשה לקריירה שלך? אני יודעת כמה קשה בשבילך זה לוותר על דבר כזה, או לפחות אני יכולה לחשוב אבל את לא מבינה כמה זה הולך להרוס אותך? ".
" ליזי אני מפחדת להפיל את התינוק.. " היא אמרה לי בעצב.
" אבל למה? " שאלתי.
" את מכירה את זה שדברים עוברם בתורשה? " היא שאלה.
" כמובן " אמרתי.
" היה אמור להיות לי אח קטן, אמא נכנסה להריון בשלב שפשוט לא התאים לאף אחד שהיא תהיה בהריון. הזמן היה זמן של עוני, כולם התעצבנו על כולם. כן גם אני הגעתי ממשפחה קצת קשה.. אבל אמא החליטה בהחלטה אמיצה להפיל את התינוק שנוצר לה בבטן. אני כבר הייתי בת 15 אז היא שיתפה אותי בהכל.. אחרי שיצאנו מהתקופה הזו, שלקח כמה חודשים לצאת ממנה, הם כן ניסו שוב. וזה פשוט לא הצליח. אמא חשבה שהיא רוצה שכן יהיו לנו שלושה ילדים במשפחה, היא הרגישה שהיא בשלה ומוכנה, אבל היא לא יכלה. היא פנתה אל הרופאים והם אמרו לה שבגלל ההפלה היא לא תוכל ללדת שוב ".
" ואת מפחדת שאם תעשי הפלה את גם לעולם לא תוכלי ללדת שוב? ".
" אני לא כל כך מבוגרת.. אני בזמן שאני עדיין יכולה ורוצה להקים משפחה, לחיות חיים נורמלים. שיהיה לי כמה תינוקות משלי. איך אני יכולה לסגור את חלון ההזדמנויות הזה? איך אני יכולה לקחת את הסיכון שזה יכול לקרות? ".
" ומה את מעדיפה?! להמשיך להסתובב עם איזה יצור קטן בבטן, יצור מילד שאת אפילו לא איתו. שלא יכול להתמודד עם הצרכים שצריך לתינוק?! שלא בשל להיות אבא?! שלא בשל לקחת אחראיות על דבר כזה? ולשים אותך במצב של אם חד הורית.. את לא עושה את זה לעצמך. אני לא מרשה לך " אמרתי לה בקול חזק ותוקפני.
" ליזי אין לי ברירה.. ".
" די אני לא יכולה להמשיך לשמוע את זה. את הולכת, ואת עושה הפלה, ולא אכפת לי באיזה שלב של ההריון את. בטן עוד לא רואים, את עוד יכולה לחזור אחורה. הוא עוד כמעט ולא קיבל חיים, את לא תפגעי בו. תחשבי רגע על עצמך ועל מה שאת יכולה לגרום לעצמך במידה ולא תפילי. חיים קשים, חיים של משמרות אין סופיות, עבודות.. ותחשבי רגע על איתן- זה לא בריא להיות אבא בגיל 17, וזה לא יאה לא לך ולא לקריירה שלך ובטח שלא לחיים שהוא רוצה לבנות לעצמו במידה וידעו שהוא שכב עם המורה שלו ".
" תנסי רגע לחשוב עליי.. " היא נאנחה. אני קמתי, הסתכלתי עליה במבט מרחם, הרגשתי את הדמעה הקטנה יוצאת לי מהעין. " זה בדיוק מה שאני עושה " אמרתי בבכי ויצאתי מהחדר שבו אני וגלית ישבנו. קשה היה לי לנטוש אותה בצורה הזאת, אבל לא יכולתי לעמוד בזה יותר. בטח לא כשמפילים עליי כזה דבר ומצפים ממני לחשוב בדיוק כמו הדעה של הבנאדם שמדבר איתי. מצאתי את עצמי חושבת הפוך ממה שגלית חושבת, אבל חושבת את הדבר הנכון. היא לא תוכל לעמוד בזה, ואני לא מתכוונת לשתוק.
הדמעות יצאו ויצאו, אבל ידעתי שאני חייבת לחזור לשיעור. רצתי חזק, לא מסתכלת לאן אני הולכת, כאילו אני מנסה לברוח ממשהו. מנסה לברוח מבשורה. הרגשתי שנתקלתי בבנאדם, אבל הבנאדם חיבק אותי, ליטף לי את השיער, הרגיע אותי.
" די יהיה בסדר " שמעתי את קולו לוחש לי. הוא הוביל אותי למקום שקט ועדיין לא הסתכלתי מי זה, פשוט התעטפתי בחיבוק שלו. התיישבתי על הקרקע. מנגבנת לעצמי את הדמעות האחרונות. הילד הושיט לי טישו קטן מהכיס שלו. אמרתי תודה. " את נראית כמו הילדה הקטנה של לפני כמה שנים " אמר לי יותם. חייכתי חיוך קטן וחזרתי לנשום סדיר לאט לאט.