סיגריה אחרונה- פרק 28

לקח לי כמה שניות להבין מה הולך פה, מה הדבר שאיתן מטיל עליי. מצד אחד פקפקתי במה שהוא אומר, למה שניקלע שנינו לסצנת אקדחים, אבל מצד שני הוא אמר את זה בכזה ביטחון, לא היה נראה שהוא מסומם מאיזה כדור. הוא הסתכל עליי בעיניים שקשה לא ללכת לאיבוד בהם, והיה נראה כאילו כואב לו להגיד את אותן המילים. היה נראה שהוא באמת רוצה להקריב את החיים שלו כדי שאני אהיה בסדר. וזה כל כך כאב לי. אני, שצרחתי עליו, שהשפלתי אותו, שרציתי להכות אותו, שקראתי לו הבנאדם שאני הכי שונאת, מוכן למות בשבילי כדי שאני לא אקריב את עצמי. הבנאדם הזה ניסה להתאבד, וכמעט הצליח אם לא היו עוזרים לו. והוא שוכב מולי, כולו שבור, רק בגללי, רק בגלל הידיעה שאני הולכת למות כי הקרבתי את עצמי בשבילו.
" אתה לא נורמלי.. " נאנחתי והרגשתי את הדמעות יוצאות.
" את בוכה? " הוא שאל, " אל תבכי " הוא אמר בקול של ילד.
" בבקשה ממך איתן, אל תעשה את זה יותר. זה לא שווה את זה ".
" אני עשיתי את זה כי אכפת לי ממך למרות כל מה שאת עושה או אומרת.. " הוא אמר בחצי חיוך," כואב לי כל הגוף, אני כמעט ולא מרגיש חלק ממנו מרוב משככי הכאבים, אבל אפילו בחלום אני חושב דמיינתי את הפרצוף שלך ".
" יותם אמר לי שבין אנחה לאנחה, בין החיים למוות אתה אמרת בלחישה את השם שלי כשכולך מכוסה דם מהמכה. מה חשבת לעצמך? לשים ככה לעצמך סוף? ".
" אני.. אם הדבר הזה יקרה אני אהרוג את עצמי כמה ימים אחרי זה. ליזי אני לא אוכל להתמודד עם זה שאני רואה מישהי מתה, מתה לי בידיים, ואני עדיין חי בגללה. את יודעת איזה רגשות אשם זה? את יודעת כמה זה קשה? מילא אני נמצא גם במקום כל כך לא טוב.. ".
" לך לא טוב? " הופתעתי לשמוע.
" תאמיני או לא כן ".
" אבל היה נראה שאתה כל כך אוהב את השינוי שאתה הולך לעבור, למה לא אמרת כלום? ".
" שנאת אותי " הוא נאנח, " אני לא יכולתי לבוא ולדבר איתך, פשוט לא יכולתי. בדיוק התחיל משהו בינך לבין סלע.. גם לא יכולתי להיכנס באמצע ".
" הוא לא שונא אותך " אמרתי בחיוך, " זה רק המילים שלי שגרמו לו לשנוא אותך ".
" זה לא משנה לי מי שונא אותי ומי לא- היה לי רע שם ".
" אז למה לא הלכת ביחד איתי? למה בחרת לגלות למנהלת שאני רוצה למרוד במקום לשתוק ולהמשיך? ".
" כי הייתי משותק מפחד.. " הוא אמר והרגשתי את האמת בדבריו, " פחדתי שיעשו לי משהו במידה וזה יקרה.. אני פחדן כמעט מהכל, חשבתי שאת יודעת ". הקול שלו היה סוג של קול חנוק, כאילו הוא קצת צרוד, והמילים שהוא הוציא מהפה היו קשות לו, ראיתי את זה בעיניים שלו.
" בדרך כלל מי שאתה רוצה להציל לו את החיים ולמות בשבילו זה מישהו שאתה הכי מכבד והכי אוהב, סליחה על השאלה אבל המורה להיסטוריה גלית, היא לא מי שהיית מוכן להציל? ".
" העניין בין גלית ולי נגמר. אנחנו ידידים טובים, והיא מדברת איתי על דברים חשובים ומתייעצת, אבל אחרי אחת השיחות שלנו אני הבנתי שאני יכול לעשות לה ולמקצוע שלה המון רע במידה ונמשיך להיות בקשר, במידה ויגלו שאנחנו יותר ממורה ותלמיד. ואז חזרתי לתחושות שהיו בי כשרק הגעת ".
" ההתאהבות " נאנחתי.
" בדיוק " הוא אמר בחצי חיוך.
" ומה יקרה עכשיו? פשוט נחכה שהיום הזה יגיע? ".
" יולי אנחנו צריכים לברוח, כולנו, כל מי שלא טוב לו.. ".
" למה? כאילו.. ברור… " צחקתי עם סיום הבכי, " אבל למה? ".
" יש עוד דבר שראיתי בחיזיון " הוא אמר.
" והוא? ".
" המנהלת עמדה מאחוריי אחד האנשים שכיוונו עלינו אקדחים " הוא אמר. השתיקה שבאה אחרי זה הייתה השתיקה הכי מפחידה ששמעתי. ידעתי שיש בה משהו מסוכן, אבל לא ידעתי עד כמה.
" עד כמה החזיונות שלך מציאותיים? ".
" לבנתיים מאה אחוזי הצלחה. אני לא חוזה דברים המון, אבל מה שאני כן חוזה מתגשם.. ".
" אתה חושב שזה נובע מפחד? " שאלתי.
" יכול להיות.. " הוא אמר.
" אתה בטוח שזו הייתה המנהלת? ".
" אני חושב שזה קשור למרד שאת רוצה לתכנן.. מי יודע מה היא יכולה לעשות ".
" אני זוכרת שנאנחתי שהיא לא יכולה להרוג אותנו.. כנראה טעיתי ".
" אני לא חשבתי שבית הספר הזה זה מה שהוא.. " הוא נאנח.
" זה קורה.. אל תתעצבן על עצמך. אתה יודע מתי אתה יוצא מפה? ".
" עוד יש זמן.. " הוא נאנח.
" יהיה בסדר, טוב? " אמרתי והחזקתי לו את היד.
" תודה שבאת " הוא אמר בחיוך.
" נראה לך שאני לא אבוא? " צחקתי.
" תראי מה זה.. את פה שבוע.. וכבר בשבוע עברת תהליך. אני כבר הייתי מוציא אותך מבית הספר הזה מחר אבל אני יודע שזה לא אפשרי. נהיית אדם טוב יותר, איכפתי.. היית כזה לפני שבאת? ".
" תאמין לי שלא " אמרתי. חייכתי אליו, ובדיוק גלית נכנסה. היא אמרה שאיתן צריך לנוח. הבטחנו שנחזור בקרוב לבדוק מה שלומו. הוא חייך חיוך גדול, אחרי זה ראיתי שקצת כואב לו לזוז, כי הוא ניסה להתמתח במיטה. אני חושבת שבית החולים יטפל בו טוב, הוא לא באחראיות בית הספר אז אני לא דואגת שיהרגו אותו. נסענו חזרה בשתיקה, נפרדתי ממנה לשלום בסביבות תשע והלכתי למגורי הבנות. הגעתי למסדרון וראיתי מישהו יושב מול הדלת שלי, זה היה יותם.