סטנלי טרנר|פרק 3|אוסי בראנס-חלק א'

אני מתנשף בכבדות! הארון מלא דם?!
אוקי, תנשום לאט סטנלי-לאט…
הם בטוח ידעו שבארון יהיה דם, אחרת למה הם אמרו לי לא לפתוח אותו?
סגרתי מהר את הארון, כדי שהם לא ידעו שפתחתי אותו.
פתחתי מיד את הפלאפון והתקשרתי לברונו השוטר.
"נו תענה…תענה…" אמרתי בשקט
לאחר מס' שניות ברונו ענה לי
"הלו?" שאל אות ברונו
"ברונו?!"
שאלתי בלחץ
"זה אני בכבודי ובעצמי, מה קרה? למה אתה לחוץ?"
"מה אתה עושה עכשיו? גילתם משהו?"
שאלתי במהירות, ישר ולעניין!
"בינתיים כלום, אנח…"
קטעתי מיד את ברונו
"אז הנה משהו מרתק בשבילך, תבוא עכשיו לבית מס' 98,
יש באחד הארונות שלהם דם טרי!"
"אני בדרך." אמר ברונו
ניתקתי.
אוקי…להירגע סטנלי… אולי יש לזה הסבר הגיוני?
לא! איזה הסבר הגיוני יש לזה שלדונה נעלמת, ובדיוק לאותו בית שאני הולך יש דם בארון!
רק רגע…. רק רגע…!
אוסי מהקבלה, היא זאת שסידרה שאני אתארח פה… וזה לא צירוף מקרים שיש דם בארון,
ולדונה נחטפה… אוסי!
שמעתי ניידות משטרה מתקרבות, לאחר חצי דקה ברונו פרץ את הדלת ונכנס הביתה.

-נקודת המבט של סטיב-
"מה אתם עושים פה?!"
שאלתי מה הם עושים פה, אבל ידעתי טוב מאוד מה הם עושים פה.
"לא לזוז! קחו אותם לחקירה." אמר ברונו לשוטרים שלו.
"אל תיגע בי!"
תעיף את הידיים שלך ממני!" הם אמרו
הם פה בגלל הארון, זה ברור. סטנלי דיווח להם, אלא מה? זה היה כל כך דבילי להגיד לו
שאסור לו לגעת בארון עם הדם… מה חשבתי לעצמי?

-נקודת המבט של סטנלי-
אני שומע את השוטרים, ברונו עלה למעלה.
"איפה הארון?" הוא שאל אותי בלחץ
הצבעתי עליו, הארון הכחול-כהה.
"טוב תקשיב, אני חייב ללכ…"
"מה אתה הולך עכשיו מה?! אתה זה שקראת לי, אתה חייב להישאר פה!" אמר ברונו
"אני מצטער, יש לי משהו קצת יותר חשוב לעשות. ידעתי שאני צריך ללכת לאוסי,
אוסי מהקבלה. היא לא סתם הופיעה פה קצת אחרי שלדונה נחטפה,
היא לא סתם כיוונה אותי לתוך בית שיש בו ארון מלא בדם! זה לא צירוף מקרים!
רצתי לדוכן הקבלה בתקווה שאוסי שם.
תוך מס' דקות הגעתי. התחבאתי מאחורי עציץ גדול(מאוד) שהיה ליד המעלית.
ראיתי את אוסי סוגרת את הדוכן קבלה. אבל הדוכן היה צריך להיסגר בשעה 8 ורבע,
עכשיו 8 וחצי-ואוסי עוזבת רק עכשיו.
סימן שהייתה לה פגישה חשובה או שיחת טלפון חשובה…

-נקודת מבט אוסי-
"אני מקווה שאני יספיק להגיע בזמן." אמרתי לעצמי בשקט
"אם רוצים שדברים יהיו מושלמים, צריך לעשות אותם במהירות."
ציחקקתי לעצמי קצת.
"אוסי בראנס? את כמו תמיד, גם חכמה וגם יפה."
לקחתי את התיק שלי, ויצאתי מהאוניברסיטה.
"התכנית הגאונית והקטנה שלך עובדת. לדונה נחטפה,אף אחד לא יודע איפה היא,
ובקרוב דודה לולה תהייה מאוד גאה בך, מאוד גאה בך!"

-נקודת מבט סטנלי-
"דודה לולה?! מי זאת לולה? ומה הם בכלל רוצים מלדונה? ומי עוד קשור לזה?!"
אמרתי לעצמי בשקט.
הייתי חייב ללכת לבדוק את זה.
עקבתי אחרי אוסי. היא נכנסה למכונית שלה, ואני נכנסתי למכונית שלי-
התחלתי לנסוע אחריה.
"לאן היא נוסעת הא? לאן את נוסעת גברת "אוסי בראנס?" "
לאחר 10 דקות אוסי עצרה ליד בניין.
היא יצאה מהמכונית ונכנסה לתוכו.
עקבתי אחריה.
היא עלתה במעלית לקומה מס' 4.
הבניין היה נראה נחמד, יפה. אני מאוד מקווה בשבילה שהיא לא גרה שם.
עליתי לקומה 4 וראיתי את אוסי נכנסת לדירה.
כשהיא לא שמה לב נכנסתי גם אחריה,והתחבאתי מאחורי שידה שהייתה קרובה לדלת.
אוסי טרקה את הדלת.
"נו אוסינקה, מה עשית היום?" קול לא מוכר של אישה בסביבות גיל ה 70 נשמע.
"הכל הולך טוב, התכנית שלי עוד תעבוד."
"בקרוב אוסינקה שלי, בקרוב כל הכסף יחזור אליי! כל הכסף שלדונה סחטה ממני!"
"דודה לולה, עדיין לא הסברת לי את הסיפור עצמו…"
אמרה בשקט אוסי
"הבטחתי לספר ואני מקיימת. כשהייתי בת 30, כל כך צעירה ויפה הרווחתי הרבה מאוד כסף.
הרבה-מאוד. את זוכרת את אלכנסדר?"
"הבעל שלך? שמת לפני 4 חודשיים?"
שאלה אוסי
"בערך,אולי…" היססה לולה

-פלאשבק של לולה-
-לפני 4 חודשים בבית חולים-
"אוי לולה, אני לא מרגיש טוב, אני אומר לך!"
אמר אלכסנדר והשתעל קצת
"את חייבת להפסיק עם כל התכנית האלה! הכסף הזה הוא בכלל שלי!
אני הרווחתי אותו! אני הרווחתי את הכסף הזה במו ידי- והורשתי ללדונה!
ואת? את מנסה לקחת את הכסף מלדונה!"
אמר אלכסנדר ביקושי, הוא כמעט ולא הצליח לדבר
"שקט אלכסנדר, שקט!"
לולה הסתובבה ושמה חומר מרעיל במים של אלכסנדר כשהוא לא ראה.
"אולי אתה רוצה קצת מים? שלא תשתעל…"
אלכסנדר לקח את המים ושתה
הוא השתעל, והשתעל והשתעל… הוא המשיך להשתעל…
"אני מצטערת אלכסנדר, אבל אתה לא עומד להרוס לי את התכנית, שמעת?!"

-סיום פלאשבק

"מה שקרה זה שלדונה סחטה ממני את הכסף, ולקחה אותו לעצמה!"
"אז מתי אנחנו הולכים להרוג אותה?"
"בינתיים נרגע, עוד לא נהרוג את לדונה-היא בכל זאת הנכדה שלי."
אמרה לולה