סוף-פרק 6

"צריך לתת לו שם." אמה אמרה בעוד היא מחזיקה את התינוק, ויושבת על הלוח הסולרי ששט בעזרתו של כריס. היא שמחה שהיא לא לבד עם החבורה המוזרה הזאת. כריס איתה. "מה אתה חושב? איך צריך לקרוא לתינוק?" היא שאלה. "אני חושב, שזאת הבעיה הכי פחות גדולה שלנו." אמר כריס. אמה הסתכלה על הרחובות המוצפים, וניסתה לדמיין שהיא בוונציה עם כריס, שהוא משיט גונדולה, ויש מלא אנשים מסביבם, והתינוק לא מסריח. רגע, מסריח? "אוי לא!" היא צעקה והורידה ממנה את התינוק. "מה את עושה? הוא יכול ליפול! תחזיקי אותו!" אמר כריס. "היצור הקטן מסריח, אתה יודע ממה, ואני לא מתכוונת להחזיק אותו. זה מגעיל!" היא צעקה עליו. כריס הסתובב. "תחזיקי אותו." הוא אמר בקול שאמה לא אהבה. קול של מפקד מרושע. קול מפחיד שאי אפשר לא לציית לו. היא תפסה בתינוק בפרצוף מלא חלחלה. האמבטיה של סם התקרבה אליהם. "הכול בסדר? שמענו צעקות." מייק שאל בחיוך. "הוא מסריח." אמה אמרה בקול חנוק. חברי האמבטיה צחקו. "תפסיקו! זה לא מצחיק!" לרגע אמה שכחה שהיא שטה על לוח סולרי והיא נעמדה בפתאומיות ורקעה ברגלה. הלוח הטלטל, ואילולא המחשבה המהירה של כריס, התינוק היה מחליק נופל. "אמה!" כולם צעקו פה אחד. אמה נבהלה ונפלה למים. סם הייתה הראשונה להתפקע מצחוק. אמה הוציאה ראש זועף מהמים. "נמאס לי! אני מרגישה כמו בדיחה לידכם! תורידו אותי איפה שאפשר וקחו איתכם את בן ואת כריס!" "את מי ואת כריס?" דניאל נראה מבולבל. "התינוק. קראתי לו בן." היא אמרה וניסתה לעלות בחזרה ללוח הסולרי, אבל נפלה שוב. "היי אמה, אנחנו מצטערים. אבל אנחנו לא נוכל להשאיר אותך לבד, את לא תשרדי." סם הרגישה שמץ של חמלה עליה. אמה, שסוף סוף הצליחה לעלות ללוח, משכה באפה. "קדימה, נמשיך. אני מת מרעב." מייק אמר. "גם הבטן שלי מתחילה לקרקר. רוצים לעצור להמבורגר?" כריס אמר וכל החבורה צחקה. הם עדיין יכלו לצחוק, הם עדיין לא הרגישו רעב אמיתי. אבל הם היו בדרך להרגיש.