סוף- פרק 13

"סם. סם!" אמה צעקה. סם לא ענתה. אמה בדקה כל כמה זמן שסם עדיין נושמת. היא נראית מתה. אבל סם עדיין הייתה בין החיים. כשההליקופטר עבר בפעם הראשונה מעליהן, אמה חשבה שהיא חולמת. אבל בפעם השנייה, אמה הבינה שזה לא חלום. "כאן!" היא צעקה, אבל הצעקה שלה הייתה כה חלשה עד שהיא הייתה בטוחה שאפילו סם המעולפת לא שמעה אותה. היא טיפסה בזהירות ממרפסת למרפסת, מקללת ומפחדת להסתכל למטה. כשהיא הגיעה לגג, ההליקופטר כבר עבר. אני אחכה כאן. הוא עוד יחזור. אז אמה חיכתה, וכל כמה זמן ירדה למטה לבדוק את סם. זה נהיה קשה יותר ויותר, ולכן החליטה שהפעם היא תעיר את סם, תעלה לגג בפעם האחרונה ותחכה למסוק שיעבור שוב. אבל סם לא התעוררה. "סם!" אמה צעקה חזק עכשיו. אין ברירה, היא תאלץ לסטור לסם. אחרי שלוש סטירות בערך, סם התעוררה. "מה. נראה לך. שאת. עושה?" סם חרקה שיניים. "מעירה אותך." ענתה אמה, מלאת הקלה שסם התעוררה. "עם סטירות?!" אמה הזעיפה פנים שוב. "את צריכה להיות אסירת תודה! אני עולה ויורדת במרפסות כדי לחכות למסוק וכדי להעיר אותך ואין לי כוח אני רעבה וצמאה ואת, את היית כמעט מתה ו-" "אוקיי, רגע. תרגעי. אני לא הייתי כמעט מתה." אמרה סם. אמה נשמה עמוק והדחיקה את הדמעות שעלו בעיניה. "את כן." היא אמרה לסם בשקט. הן ישבו בשקט עוד כמה רגעים, עד שסם נעמדה לפתע. "את שומעת את זה?" היא שאלה. בהתחלה אמה לא שמעה. ואז, מרחוק, כמו רעם מתגלגל, נשמע קול הליקופטר. "מהר!" אמרה אמה, והשתיים טיפסו מרפסת אחר מרפסתעד שהגיעו לגג.

ההליקופטר נעצר ממש מעליהן, מעורר שאון נורא ואיום. סולם חבלים ירד, ואיתו ירדה אישה לבושה במדים וגבר, לבוש באותן מדים לבנים אדומים. "תעלו!" צעקה האישה. אמה וסם טיפסו אל המסוק, שני המבוגרים אחריהן. כשנכנסו במסוק, הן התרסקו על הרצפה. האישה ניגשה אל סם בעוד הגבר אל אמה. הוא שלף פנס ואמר לה "תעקבי בעיניים, רק בעיניים, אחרי הפנס." היא עשתה כמבוקשו. הוא בדק אותה ובחן אותה בעוד בדיקות משונות, ואז ניגש והביא לה מים. אמה גמעה בקבוק של ליטר שלם בדקה. הגבר היה בשוק. "עוד." היא ביקשה והגבר ניגש להביא לה עוד מים. סם עברה את אותה חוויה. האישה ביקשה מהגבר להביא גם לסם עוד מים, ולחבר את שתיהן לאינפוזיות בזמן שהיא הביאה אוכל. אמה מעולם לא הייתה כל כך שמחה לראות תירס בקופסת שימורים. היא וסם אכלו מהקופסאות בעוד מחברים אותן לאינפוזיות. לאמה היו הרבה שאלות, אבל כל כך מעט כוח ולכן לא שאלה כלום. היא נרדמה לבסוף, והתעוררה כשהאישה נדנדה אותה בכוח. "יורדים" היא אמרה, "הגענו למחנה השורדים."