סוכנים צעירים- פרק 2

אני יוצאת לחדר המפואר שכולם נמצאים בו ואחריי הארי.
"אני חוזר לפנימייה, ברגע שתהיה משימה אני אבוא, ובינתיים אחפש עוד נערים מתאימים ליחידה. תהיו נחמדים להיילי" אומר הארי ויוצא מהבניין.
ויולט ניגשת אליי, הבלונדינית, אחותה של ארבל המפקדת. ויולט הצבועה.
"בדרך כלל הם מגעילים אל חדשים, אז כדאי שאעמוד לצידך" היא מחייכת אליי ואני עדיין לא קונה את המתיקות שלה.
אני בוחנת את כולם ומתיישבת על הספה, ויולט לידי.
סטיבן מתיישב מצדי השני.
"באסה לך" אומר ומוסיף: "בדיוק תפסנו מטורף שחטף ואנס בנות. פספסת את כל האקשן".
"מזל טוב לכם" אני אומרת בקול אדיש.
"את נראת צפונבונית כזאת, אז רק שתדעי שאיתי את לא חייבת להיות כזאת" אומר.
"מוזר, דווקא הארי אמר שאני דומה מאוד לארבל" אני אומרת.
"אז לפחד ממך?" הוא שואל ולוחש לאוזני: "ארבל מפחידה".
"תתרחק ממני" אני אומרת ומוסיפה: "לא אמרת שאסור לצאת אחד עם השני ביחידה?"
"זה נכון" אומר ואחר כך לוחש לאוזני: "אבל להתמזמז מדי פעם בסתר אל נחשב לצאת" אומר ואני דוחפת אותו ממני.
"כולם עושים את זה!" אומר ואני מגכחת.
"בואי, אני אראה לך את החדר של הבנות" אומרת ויולט ואני הולכת אחריה, היא מצביעה על המיטה השישית והאחרונה שפנויה בחדר שבו הבנות ישנות.
בלילה אני מתהפכת במיטה וחושבת על היום המוזר הזה, ומתעוררת כשויולט מנערת אותי.
"קומי! הארי אומר שזה מקרה חירום!" אומרת ויולט ואני קמה עם הפיג'מה שלי, שהיא גופייה צמודה ומכנס קצר, למרות שרוב הבנות עם כותונת והבנים רק עם מכנס, בלי חולצה.
"זה מקרה חירום" אומר הארי.
"זה מסכן גם אתכם" מוסיף.