סוד- פרק 1

נ.מ שלישית
אליאס התעורר מהחלום ספוג זיעה ,ופנים רטובות מדמעות .הוא חולם את אותו חלום כבר במשך כמה חודשים ,וכשהוא מתעורר הוא לא זוכר כלום, על מה החלום ,מי היה בחלום .הדבר היחיד שנשאר מהחלום הוא תחושת הכאב בחזה שלו ,כאב עמום ופועם שמשסע את ליבו ,לפעמים זה כל כך כואב שהוא חושב שהלב שלו מדמם .

הוא מתהפך ומסתכל על השעון שנימצא על שידה הקטנה ליד מיטתו , בהתחלה הראיה שלו מטושטשת ואחרי כמה שניות של קרב נגד אור השמש שמסתנן דרך החלון הוא מצליח לראות את השעה , השעה היא 05:22 ,נאנח בעייפות הוא מקלף את שמיכה העבה שלו וקם מהמיטה , ברגע שהרגליים שלו יוצרים מגע עם הרצפה הוא מתחרט על העובדה שהוא היה עצלן מדי מכדי להדליק את החימום בחדר. בדשדוש מהיר הוא נכנס לתוך נעלי הבית הפרוותיות שלו וגורר את עצמו לחדר האמבטיה לצחצח שיניים .

מאז שהוא היה קטן ,תמיד היה לו שיגרת בוקר , קם הולך לצחצח שיניים ,פותח חלונות מאוורר את החדר ,מתלבש ואז הוא יורד לאכול ארוחת בוקר עם אבא ואח שלו ,אבל ככל שהם התבגרו הוא הפסיק לרדת לארוחת בוקר במקום זאת המשרת מביא לו את זה לחדר . לפעמים הוא מנסה לחשוב איפה הדברים השתבשו ומיותר לציין שלא מצא לשאלות שלו תשובות מספקות .
אחרי שסיים את שיגרת הבוקר שלו אליאס ישב במרפסת עם ספר בתקווה להעביר את הזמן מהר ככל האפשר, ובלי לשים לב הוא שקע בספר לאט לאט .

" אדוני ארוחת הבוקר כאן" קול של גבר החזיר אותו למציאות

"אה , אתה יכול לשים את זה על השולחן " הוא חייך אל סבסטיאן

סבסטיאן היה החבר הכי טוב של אימא שלו ,לפני שהיא התחתנה ,ואחרי שהיא מתה הוא טיפל באליאס כאילו הוא בנו, בשר מבשרו.

" שוב חלמת את החלום הזה" שאל האדם המבוגר יותר בדאגה

" אתה לא צריך לדאוג ,אני בסדר" התעקש אליאס עם מבט זועף לכיוונו של סבסטיאן .

המשרת לא אמר כלום והתחיל למרוח חמאה על פרוסת לחם ,היה להם את אותו
ויכוח כל פעם שאליאס חלם את החלום הזה .בפעם הראשונה סבסטיאן כמעט גרר אותו לטיפול ,לפעמים הוא מתחרט שהוא סיפר לו על זה .
האיש המבוגר מושיט לו את הפרוסה המרוחה בחמאה והוא לוקח את זה באי רצון ומתחיל לאכול .

"אביך רוצה לראות אותך אחרי ארוחת הבוקר" מודיע לו האדם השני

ברגע שהוא שומע את המילים האלה הוא מרגיש איך הגרון שלו נסגר ,הוא מחזיר את הפרוסה החצי אכולה לצלחת וקם ממושבו .

"אתה צריך לאכול קודם"

הוא מתעלם ממנו ויוצא מהדלת של חדרו למסדרון ארוך ,הוא חוצה את המסדרון ,עולה דרך המדרגות לקומה רביעית . הקומה הזאת כולה שייכת לאביו ואף אחד לא מורשה לדרוך רגל פה בלי רשות .אליאס התקדם לאיטו למשרד של אביו ,כשהוא הגיע לדלת של המשרד הוא דפק בעדינות כדי להודיע על הגעתו . למשמע הדפיקה גבר בסביבות גיל ה 40 לחייו הרים את ראשו ,וכאשר ראה שזה אליאס הוא סימן לו להיכנס לחדר .

אליאס נכנס לחדר וישב מול אביו , האיש שישב מעבר לשולחן הסתכל על אליאס עם חיוך על פיו וניצוץ מסוים בעיניו , זה אותו מבט שאליאס היה קטן פירש כמבט של אהבה וחיוך חם ואוהב , אבל עכשיו הוא יכול לראות את השנאה והבוז באותן עיניים ואת הזלזול בחיוך הזה.

"רצית להיפגש איתי " שאל אליאס בחיוך את האדם שהוא החשיב כאביו ועכשיו הוא האויב שהוא צריך להיפטר ממנו כמה שיותר מהר .