סודו של השקט. פרולוג

היא תפסע בכבדות על הכביש הרטוב, טיפות קטנות וקודרות יתמזגו עם כוס הקפה הרותח שבידה הקפואה. היא תהנה מהנוף האפרפר, תשאף פנימה אוויר מרענן ונקי, ואפילו לרגע קצר תשכח מהמאורעות של אתמול. כעת היא תשתדל לשמור על קצב הליכה אחיד, תביט בעץ האורן המסועף שלצד המדרכה ותחייך- כי זה מיד יזכיר לה אותו.
זה יתחיל כעוד בוקר סתמי בדיוק כמו קודמיו, רק שעתה ראשה יסתחרר לה אפילו יותר משהייתה רגילה. כשתבחין בצורה המשונה של העננים ושוב תחייך, היא תיווכח לדעת שכל דבר מזכיר לה אותו וזה יעצבן אותה באופן מסוים. היא רגילה לקחת פה את הפניה הבאה לרחוב גוהר, הרחוב הכי רועש בעיר, אך הפעם יתחשק לה שינוי. היא תפנה לרחוב הרחוק יותר. הרחוב שאולי לא יסיח את דעתה מהמחשבות המציקות, אבל כן יתן לה את השקט שתהיה זקוקה לו כל כך. בדיעבד, היא תחשוב אם הייתה מונעת את הכל אם רק הייתה מתהלכת שוב ברחוב גוהר המוכר.אולי.
השקט ילחיץ אותה במקום הזה, והשמיים יראו לה יותר קהים כאשר תסתכל למעלה ותבין שהגשם פסק. כמה רגעים לפני שהיא תתעלף מחבטה בחלק האחורי של ראשה, היא תראה אור דולק מהמקלט בצד הרחוב ותשמע צווחות דקיקות.
ואז הכל יחשיך.