מרגלת צעירה- פרק ראשון

"ומה עם לא נזהה אותו?" שאלה דיאנה. היא וקיה נסעו במכונית הסובארו הכסופה החדשה של קיה. השעה הייתה 7:56 והן עמדו לאחר לבית הספר.
"נזהה." אמרה קיה, שנהגה.
דיאנה פתחה את המראה שמולה וסידרה את שיערה החום הכהה והחלק. היא בחרה לבוא היום עם קשת בצבע תכלת, והייתה דיי מרוצה מהבחירה שלה.
"טוב הגענו" אמרה קיה ועצרה את המכונית. השעה הייתה 7:59.
הן שתיהן יצאו במהירות מהמכונית, ותלו את התיקים שלהן על הגב. ברגע שהן סגרו את דלתות המכונית, נשמע הצילצול.
"מה השיעור הראשון שלך?" שאלה קיה והביטה בדיאנה במהירות.
"מעבדה" קראה דיאנה מתוך הדף המקופל שהוציאה מכיסה. "שלך?"
"אלגברה למתקדמים." הקריאה קיה.
"טוב בהפסקה נפגשים בקפיטריה. ביי" אמרה דיאנה והחלה ללכת במהירות לעבר המבנה. עם קומתה הנמוכה הייתה דיאנה נוהגת לשים עקבים כל הזמן. עכשיו היא נעלה עקבי סטילטו בצבע קרם בגובה של בערך חמישה סנטימטרים. קיה גיחכה לעברה, ואז הביטה לעבר נעלי האדידס הכחולות הרגילות שלה. היא החל לרוץ לעבר המבנה.
"איך לעזאזל אני יודעת איפה זה אלגברה" מילמלה קיה והחליטה להכנס למסדרון שהיה בצד. היא נכנסה לכיתה הראשונה שראתה.
"היי, אממ.. כאן זה אלגברה למתקדמים?" היא שאלה ובלעה את רוקה. מסביבה נגלו פרצופים של ילדים צעירים וחרמנים שהביטו בה.
"זה נראה כמו כיתת אלגברה למתקדמים?" שאלה המורה בעייפות. קיה המובכת ניענעה בראשה. הילדים שישבו בכיתה נראו בערך בכיתה ח'.
"את יודעת במקרה איפה הכיתה הזאת?" המשיכה קיה לשאול.
"המשך המסדרון תפני ימינה, הכיתה השלישית." חייכה המורה בעייפות. קיה הינהנה ויצאה החוצה. היא הלכה לכיוון הוראתה של המורה, ופתחה את הדלת.
"ומי את?" שאל מורה קירח ונמוך ברטינה.
"קיה סמית'. עברתי לפה מוויסקונסין" היא הציגה את עצמה.
"אה, יופי. את תלמידה חדשה נכון? ועל היום הראשון את מאחרת לשיעור הראשון שלך? מאחרת בעשר דקות!! זו לא התחלה טובה בשבילך. שבי שם בין אליזבת לפייטון" אמר המורה ברטינות והצביע לעבר השורה השלישית, שם היה שולחן ריק. היא התיישבה לידו והניחה את התיק שלה על הריצפה. היא הוציאה את המחברת שלה, והחלה לסרוק את הכיתה. אף אחד מהם לא נראה כמו מישהו שהיא הייתה נותנת לו את הכינוי 'הילד הכי פופולארי בבית הספר'.
לידה ישבה נערה עם שיער סגול בהיר שנראתה דיי לחוצה מנוכחותה של קיה.
"הכל בסדר?" שאלה קיה את הנערה עם השיער הסגול.
"את מדברת אליי?" שאלה הנערה בהרמת גבה.
"אהה, נראלי.." אמרה קיה.
"אז אל." קטעה אותה הנערה. "אני מה שנקרא, מהמעמד הגבוה, חדשה. המקובלים, עם נקרא לזה כך. עם את לא עוברת את המבחנים, אין לך שום זכות לפנות אליי בכלל." אמרה הערה בהתנשאות והחזירה את עיניה ללוח.
"רק שאלתי.." מילמלה קיה והחזירה גם היא את עיניה ללוח. היא רצתה לשאול את הילדה עם היא מכירה את טיילור אנדרסון, הבחור שעליו קיה צריכה לחקור, אבל קרירות הרוח של הנערה הרתיעו אותה, והיא הבטיחה לעצמה שהיא לא תפנה אל הנערה הזאת יותר בחיים.
היה צילצול שהודיע שנגמר השיעור, וקיה החלה לאסוף את הדברים שלה.
הנערה עם השיער הסגול קמה ממקומה והלכה לעבר היציאה, כך ש'בטעות' היא הפילה את הדברים של קיה.
"זונה.." מילמלה קיה בשקט, אוספת את הדברים שלה בחזרה לשולחן.
"מה אמרת?" הסתובבה הנערה באיטיות דרמתית להחריד.
קיה קמה ושמה את התיק על כתפה. היא זכרה איפשהו במוחה הבטחה מעורפלת לאביה, שהיא לא תיכנס לקטטות, במיוחד לא ביום הראשון.
"שום דבר" היא חייכה במתיקות ועקפה אותה ויצאה החוצה.

קיה ודיאנה קנו לעצמן אוכל, ונעמדו מול הקפיטריה.
"אני צריכה עמדת תצפית. שנוכל לראות ממנה את כל השולחנות. שנחפש את טיילור אנדרסון" אמרה קיה.
"נראלי שמצאתי אותו" דיאנה הצביעה על במה קטנה שהייתה ליד השולחנות הרגילים, ועליה היו שני שולחנות מחוברים. קיה ראתה שם את הנערה עם השיער הסגול, מה שגרם לה להחמיץ את פניה. עיניה סרקו את השולחנות, עד שנתקלו בו.
"די, מצאנו את טיילור אנדרסון." אמרה קיה בחיוך. הנער היה שרירי, עם שיער חום יחסית ארוך ועיניים כחולות שבלטו ממרחק על רקע העור השזוף שלו. על ברכיו ישבה נערה בלונדינית שלבשה חולצת בטן, חצאית מיני ונעלי עקב. היא נראתה מדהים, החל בחזה המפואר שלה, בבטן השטוחה והשזופה שלה, וברגליים הקטנות.
"הלו, קיה. קיה, שומעת..?" נשמעה קריאה חלשה מתוך האוזנייה הקטנה שקיה הרכיבה בבוקר. היא שכחה מהאוזניה הזאת לגמרי, ולכן נבהלה וקפצה במקומה לשמע הקול.
היא הרימה את ידה ולחצה עם אצבעה על האוזניה הקטנה.
"היי הארי, שומעת. אני הולכת למקום שקט יותר, רק רגע" אמרה קיה והניחה את המגש של בידיה של דיאנה.
"אין צורך אין צורך. רק רציתי להודיע לך שהמשימה שנתנו לך היא לא מדויקת. את לא אמורה רק לחקור את טיילור אנדרסון, את צריכה לגרום לו להתאהב בך." אמר הארי וקיה קפאה.
"אנחנו מצמידים לך אשת קשר נוספת, שמה ג'ייד. היא תעזור לך להכיר את החברה החדשה." אמר הארי.
"קיה..? הכל בסדר? מה הוא אמר?" שאלה דיאנה.
"אני.. צריכה לגרום לו להתאהב בי" אמרה קיה בחוסר אונים. באותו רגע ניגשה אליהם נערה עם תווי פנים יפות ושיער קצוץ בצבע שחור.
"אני ג'ייד" היא אמרה בחיוך.
"אני דיאנה, קיה" הציגה אותן דיאנה.
"אני יודעת. בואו אני יסביר לכן קצת על בית הספר" אמרה ג'ייד בחיוך והובילה אותן לשולחן.
דיאנה נראתה קצת מבולבלת.
"אוקיי, נתחיל במעמדות. כמו שאתן יודעות, טיילור שייך למעמד הגבוה ביותר, אז נתחיל משם. אתן רואות את זאתי שיושבת עליו? זאת אנדי. היא הקפטן של המעודדות, וכאילו הבחורה הכי שווה בבית ספר. היא וטיילור יוצאים. שתי אלה שלידה הן רונה וליז. הן כאילו לגמרי סוגדות לה, או משהו כזה. הבחור השלישי זה דייל, והוא יוצא עם רונה. הוא גם החבר הכי טוב של טיילור. והבחור עם השיער הכחול, זה דניאל. הוא פנוי, אבל אומרים שהוא וליז שוכבים. הוא גם בנבחרת כדורסל. הבאים אלו ה.." אמרה ג'ייד, ואז נקטעה על ידי דיאנה.
"רגע, רגע. אני רוצה להבין משהו. איך את יודעת על ה-משימה- שלנו" (מסומן ב– תדמיינו שזו לחישה) שאלה דיאנה, וג'ייד צחקה.
"אני האשת קשר שנוספה לכן. לא עדכנו אתכן?" ג'ייד שאלה.
"אהה.." אמרה קיה במבוכה, לעומת המבט המעוצבן שנעצה בה דיאנה.
"טיילור את האמת דיי נחמד, זה פשוט שאנדי ממש לא. הוא דיי נגרר אחריה." אמרה ג'ייד. היא הביטה לעבר הבמה הקטנה ונאנחה.
"יש לך משהו עם טיילור?" שאלה קיה והרימה גבה.
"מה? נראלך?! הוא אפילו לא יודע שאני קיימת.. לא שהיה אכפת לו עם הוא היה יודע.." אמרה ג'ייד בעצב.