נתפסת- פרק 3

"אני לא מאמינה שהזמנת אותו לכאן" אמרה רות והסתובבה ברחבי הסלון. "את יכולה להפסיק" הפצירה בה מייגן שישבה על אחת הספות החומות "את עושה לי סחרחורת, חוץ מזה, הוא הזמין את עצמו יותר משאני הזמנתי אותו," היא אמרה ושיחקה בשיערה "אני לא מבינה, אני ילדה גדולה, למה את כל כך דואגת?" היא שאלה והביטה באמה "זה פשוט, שלי הייתה אהבה ראשונה והיא התנפצה, אני לא רוצה שזה יקרה גם לך" היא נאנחה והפסיקה להתהלך בסלון. "אז אל תדאגי, אני לא מאוהבת בו, אני ידידה שלו, וחוץ מזה אהבה ראשונה כבר הייתה לי, והיא התנפצה בגללך" נאנחה מייגן. "אני מצטערת על רוי, אבל לא תוכלי להתאבל עליו לנצח" הודיעה רות "את זה את אמרת" פעמון הבית נשמע ומייגן הלכה לפתוח את דלת הבית. "היי" היא אמרה כשראתה את עומרי. "מה קורה?" הוא שאל והזמין עצמו לתוך הבית. "בסדר" השיבה מייגן וסגרה את הדלת. "את עושה לי סיור?" הוא שאל סקרן. "אין מה, זה המטבח" מייגן הצביעה על המטבח שקירותיו נצבעו בלבן. "זה הסלון, ולמעלה החדר שלי ושל אמא שלי" אמרה מייגן בעוד היא מצביעה על הקומה העליונה. "איפה אבא שלך?" הוא שאל מסתקרן. "אבא של הוא… מת בתאונת דרכים" מייגן השפילה את מבטה. "אני מצטער" אמר עומרי בקול מנחם ומייגן חייכה כתשובה. "שלום, אני רות אמא של מייגן" רות התקרבה אל מייגן וליטפה את שיערה. "טוב, תודה אמא…" אמרה מייגן והורידה את ידה של אמה משיערה. "זה בסדר, אני עומרי" הוא הושיט את ידו ורות לחצה אותה בתגובה. "תבלו" היא אמרה והם עלו לקומה העליונה. "בית יפה" הוא אמר בחיוך. "חנפן, הבית שלי זה כלום לעומת שלך" הם נכנסו לחדרה של מייגן. "תמונה יפה, מי זה?" עומרי אחז בתמונה ממוסגרת שהונחה על מדף הספרים בחדרה של מייגן, הוא הצביע על נער בעל שיער בלונדיני ועיניים כחולות שצבעם טושטש בתמונה, לידו עמדו שתי נערות מחובקות זו עם זו. "רוי" ענתה מייגן "לידו אלו אני ומרי" היא אחזה בצידה השני של התמונה. "מרי?"הוא שאל. "החברה הכי טובה שלי מבית הספר האחר, היא לא ממש מקובלת, גם אני לא הייתי, אבל זה בסדר מצדנו, מתרגלים לזה עם הזמן" היא הסבירה. "טוב ,לא ביקשתי הסבר על החיים החברתיים שלך" הוא ענה בלגלוג, מייגן הסמיקה. "אני צוחק, מי זה רוי?" הוא הצביע בשנית על הנער. "הידיד הכי טוב שלי" היא ענתה בקול עמוק. "אתם… כאילו…" הוא גמגם. "מה?" שאלה מייגן "חברים?" מייגן הביטה בתמונה. "לא, אף פעם לא היינו, וטוב שכך, זה היה הורס את הקשר בינינו" הם התיישבו על מיטתה של מייגן. "טוב, אז…" הוא אמר וקירב את שפתיו אל פיה, הוא עצם את עיניו ברוגע והתקרב אליה. "עומרי" מייגן התרחקה ממנו. "אני מצטערת אבל רק עברתי, זה לא מתאים"… היא ענתה. "אני… אני מצטער, כלומר, אני יודע, פשוט את כל כך, כל כך כיפית, נעימה, בחיים לא הרגשתי ככה את גורמת לי…" מייגן קטעה את מילותיו בנשיקה ארוכה. "אני לא מבין…" הוא אמר כשהתנתקו. "אתה מבין" היא לחשה ונישקה אותו בשנית. "אני מבין" הוא לחש וחייך.