נקמה

story ghost 27/09/2013 481 צפיות אין תגובות

פרק 1:
הנה הגיע עוד בוקר של אומללות ידעתי בדיוק מה הולך לקרות בדיוק כמו כל בוקר אני כמה פותחת את העיניים ורואה חושך פותחת את החלון מריחה את הרוח המדהימה שיש בחוץ היא כל כך נעימה יצאתי החוצה מהחדה התקלחתי לבשתי את התלבושת האחידה ויצאתי להעיר את לי אחותי הקטנה
הלבשתי אותה הכנתי לנו כריכים ליביתי אותה לגן כמו כל יום נתתי לה חיבוק ונשיקה כמו כל יום ואיחלתי לה הצלחה בגן היא חיבקה אותי חזק ושאלה: "את תבואי לקחת אותי מהגן את לא תאחרי?", עניתי לה שאני בחיים לא אאחר ושכל הזמן אני יהיה שם ונלך יחד הביתה.
הגעתי לבית הספר החברים שלי חיכו לי בכניסה, אן שאלה אותי (כמו כל בוקר) "איך את? ואיך לילוש?" אמרתי לה שהכול בסדר גם אני וגם לילוש שאלתי אותה גם מה קורה והיא ענתה לי "הכל בסדר אני לא רואה אבל את עידן זה מלחיץ אותי!" "אל תדאגי אן הכל בסדר אני בטוחה שהוא יגיע כל רגע" המשכנו להתקדם והוא חיכה לה ליד הכיתה שלנו, לא הייתם רוצים לשמוע את כל הצרחות שהיו שם.. "היי יפה שלי חיכיתי לך כאן כי לא ראיתי אותך ליד השער אז חיכיתי לך פה" וישר הם התנשקו כאלו הם לא ראו אחד את השני כבר חודשים נכנסתי לכיתה ואמרתי להם שיפגשו אותי שם.. הם רק הנהנו אני לא בטחה שהם באמת שמעו לקחתי את הספרים והמחברות הכל היה מוכן לסיפור הרשתי לעצמי להשתחרר קצת והתחלתי לצייר ציור זו האהבה הכי גדולה שלי בעולם אני לא בטוחה שמשהו יוכל להחליף את זה אי פעם חוץ מאחותי הקטנה כמובן.
התחיל השיעור, אני הקשבתי כתבתי הערות במחברת וכל הזמן הזה הייתה לי הרגשה רעה כאלו משהו קרה ללי לא יכולתי להפסיק לדאוג לה אז החלטתי לחכות עד ההפסקה ואם ההרגשה תמשיך אני ילך לגן ויראה אם הכוך בסדר אני פשוט לא יכולתי להפסיק ואי אפשר להילחם בהרגשה כזאת. עבר גם שיעור מתמטיקה ועדיין הרגשתי ככה ברגע שהשיעור נגמר רצתי לכיוון הגן ומרחוק שמעתי סירנות של משטרה רצתי לגן וכבר התחלתי לבכות מרוב הלחץ כשנכנסתי הגננת ראתה אותי ורצה לחבק אותי הייתי כל כך בלחץ ושאלתי אותה איפה לי?!?! היא אמרה "היה פה פורץ הוא רצה כסף נתתי לו את הכסף ואז לי התפרצה וניסתה לחטוף ממנו את הכסף צעקתי אליה שהיא תעזוב אבל היא הייתה במין שיגעון כזה והיא לא הפסיקה הפורץ ירה כדור אחד לכיוון של לי והיא זזה אבל הוא פגע בה בכתף" היא בכתה בלי הרף אני עמדתי שם המומה ולא יכולתי להגיד כלום אני פשוט צעקתי בקולי קולות "לי! לי!!" ולא הפסקתי לבכות זה לא היה אפשר בעיניי לקחו אותי רופאים ראיתי את לי וצעקתי לה אני רצתי לעברה והיא דיברה היא אמרה "רון זו את?" "כן זו אני לילוש זו אני אל תזוזי הכול בסדר" "רון אני הייתי חלשה אני לא הצלחתי להחזיר את מה הגנב גנב אני מצטערת" "אל תצטערי לא אפיל לרגע אחד את הגיבורה שלי את הגיבורה של כול הגן הזה אני מבטיחה לך שהכל יהיה בסדר".
להמשיך?


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך