נקמה מתוקה פרק -12-

אז.. טוב, הנה פרק -12-
עכשיו הנה איום.. אם נטלי לא מעלה היום שתי פרקים ואפריל שלוש! אין פרק הבא..
ואני מוכרחה לציין של הבנות שקוראות את הסיפור יסכימו איתי, אפריל ונטלי, תמשיכו כבר!!!!!!

פרק -12-

"לעזאזל, לעזאזל, לעזאזל/
מה הייתי עושה שתהיה פה, הלוואי שהייתה פה/
"לעזאזל, לעזאזל, לעזאזל
מה הייתי עושה שתהיה קרוב… הלוואי שהייתה קרוב." מלמלה קלייר את מילות השיר של הזמרת אבריל לאבין.
היא יצאה מהחדר לבושה בגופיה כחולה, מכנסי ג'ינס מעט בהירות. שרשרת זהב גדולה, צמיד מרשרש, ונעלה לרגליה נעלי עקב שחורים.
היא ירדה במדרגות ונכנסה למטבח. שם יישבו מספר בחורים משוחחים ביניהם, לא שמים לב שקלייר נכנסה.
…"אני אומר לך בטוח, יש בוגד בסי אי. אי. הרי אי אפשר לברוח מהכלא, אלא אם כן הייתה לו עזרה מבחוץ," שמעה קלייר את אחד הבחורים מספר.
"אבל זה לא הגיוני, אתה לא חושב שתהיה דליפה בסי אי. אי?" שאל בחור אחר.
"הכל אפשרי," אמר בחור אחר. לפתע הבחינו בקלייר והשתתקו.
"בוקר טוב," נכנס לפתע ליונל לחדר, מחייך חיוך רחב.
"אוח, שתוק ליונל, זה שדארק הציב אותך אחראי לא אומר שאתה חייב להיות פוץ שחצן," אמר אחד הבחורים בציניות וזרק חתיכת מלפפון על ראשו של ליונל.
ליונל חייך ואמר, "אני מקווה שלא אכלתם ארוחת בוקר עדיין כי הולך להיות לנו אימון מתיש."
הבחורים גנחו וקלייר צחקקה עד ששמעה את ליונל אומר, "גם את קלייר משתתפת באימון."
קלייר הסתכלה על ליונל בהלם ואמרה, "אני?! מה אני קשורה?!"
"קדימה, קלייר תחליפי בגדים ותתארגני. דארק ביקש ממני אופן אישי שנדאג להפעלתך המהירה. הוא ייבחן אותך כשיגיע ורוצה לראות שעשיתי עבודה טובה, אחרת הוא ישלוק לי את העור ויכניס אותי לתא."
קלייר הצטמררה כששמעה את המילה "תא." המקום הזה הספיק לה לעולם ועד, והיא נשבעה שלא להיכנס לשם יותר לעולם.
"בסדר, אני אעלה להתכונן," אמרה ויצאה מהמטבח לעבר חדרה.

* * *
דארק שנא חליפות. במיוחד שהיה מחויב ללבוש אותם כשהיה הולך לסי. האי. אי. לכן תמיד מיעט להגיע לשם ולקבל את השיחות של גרייס דרך שיחות וידיאו.
הוא צעד לעבר חדרה של גרייס, מתעלם מכל המבטים שהתבוננו בו בסקרנות.
הוא הגיע לחדרים החשובים והתחיל לצעוד במסדרון עד שהגיע לחדרה של גרייס. הוא הסתכל על דלת החדר, "גרייס- סגנית." היה כתוב באותיות זהב.
הוא דפק בדלת וכעבור רגע שמע את קולה של גרייס, "יבוא."
הוא פתח את דלת החדר ונכנס פנימה. גרייס ישבה ליד שולחן העבודה שלה, כותבת על המחשב. היא הסתכלה על דארק מבעד למשקפים המרובעות שלה, הנהנה בראשה והחוותה לו לשבת.
היא כתבה עוד כמה דברים על המחשב ואז פנתה להביט בדארק. "אתה יודע למה זימנתי אותך לכאן,"
הוא הנהן בראשו ואמר, "אבל אני אשמח לפירוט, איך זה בדיוק קרה?"
"אחד האסירים בבית הכלא מצאו גופה של אחד השומרים ליד תעלת הביוב של הבית הכלא, שניסה לעצור אותו ונהרג במקום. ככל הנראה היה לוולדמיר מישהו מבחוץ שהצליח להבריח אותו החוצה."
דארק הנהן בראשו ואמר, "אז יש מדליף בחברה?!"
היא הנהנה בראשה ואמרה, "דארק, כשוולדמיר בחוץ, אתה חייב לעשות מאמצים נוספים למצוא את הרובה, אחרת הוא ימצא אותו לפנינו ו…"
"אני מבין," אמר. "מה את רוצה שאני אעשה, אם את אומרת שיש מדליף אז זה יכול להיות כל כאחד. אני אפילו פוחד לחשוב את זה, יכול להיות שזה אחד מאנשי הצוות שלי."
"אני יודעת, וזה מאד קשה לי, לכן אני רוצה שתעשה לכל הצוות שלך בדיקת פוליגרף, לראות שהם אכן נאמנים לחברה."
דארק הנהן בראשו ונעמד לצאת כשגרייס אמרה, "דארק, היחסים בינך לבין קלייר הם..?"
"גרייס, את יודעת שאני לא אעשה דבר כזה מטופש," אמר דארק בקרירות. "תסלחי לי, אני ארצה לצאת מחליפת הקופים הזאת."
"כמובן. אתה נשאר לעוד כמה ימים, נכון?"
הוא הסתכל עליה בהפתעה ושאל, "למה..?"
"אני רוצה שתעיף מבט בתיק של לואנרדו דה וינצ'י."
"הצייר?" של דארק בחיוך.
גרייס הרימה גבה ואמרה, "ליאונרדו דה וינצ'י הוא ראש מאפיה רוסית, הבנים קצת מסתבכים בלמצוא אותו וחשבתי מכיוון שאתה כאן תעזור להם."
"אין בעיות, ועכשיו תסלחי לי." ועזב את החדר. הוא ירד במדרגות, חולף מול כמה אנשים הסתכלו עליה בתערובת של הלם והערצה.
הוא ידע שאנשים ידעו מי הוא. שבע שנים בחברה, לא באה בקלות. שבע שנים של יזע, דם וכמעט גם דמעות כדי להגיע לדרגת גנרל לא באה בקלות.
הוא יצא מהבניין ונכנס למכונית. ברגע שהתיישב בנוחות הוא שיחרר את העניבה. הוא הסתכל במראה כדי לראות שאין משהו מאחוריו ונסע חזרה למלון.

***
קלייר ירדה לחדר האימונים לבושה בגופיה לבנה, מכנסי טייצ' שחורים ונעלי ספורט.
היא אספה את שיערה לקוקו גבוה.
היא נכנסה לחדר וראתה את הבנים עומדים ליד כל מיני מכשירים, מתעמלים ומשוחחים אחד עם השני.
כשנכנסה, מספר בנים הסתכלו עליה ושרקו שריקת התפעלות. היא הסמיקה עמוקות וניסתה להתחבא, אבל מאוחר מידי, ליונל נכנס לחדר וצעק, "שתי שורות."
הבנים מיהרו לעמוד בשתי שורות ישרות וקלייר שעמדה בצד מיהרה לעמוד ליד אחד הבנים מאחורה.
"אה, קלייר, התקרבי בבקשה," שמעה קלייר את קולו של ליונל. היא קפאה על מקומה, אך הבחור שעמד לידה דחף אותה קדימה כך שנעמדה מול כולם.
"בואי קלייר אולי תדגימי לנו מספר תנועות שאת יודעת," אמר ליונל בחיוך.
קלייר שמעה מספר בנים מצחקקים ונתמלאה רוגז. היא הסתכלה על ליונל בחיוך שלפתע אמרה בהלם, "אני לא מאמינה דארק הגיע," כל הבנים וליונל פנו להביט בדלת הראשית וקלייר ניצלה את ההזדמנות כדי להרביץ ליונל בפרצוף.
ליונל הסתכל על קלייר בהלם ואמר כעבור רגע, משפשף את לסתו. "מרשים, אבל נראה עכשיו." והוא התחיל להלחם נגדה.
קלייר לא היססה להחזיר לו, אך כמו דארק היא לא הצליחה, וכעבור כמה דקות היא התנשמה, מעט בכבדות וביקשה להפסיק.
ליונל הנהן בראשו ואמר, "קלייר היא תלמידה מצוינת. היא יודעת להגן אבל היא לא יודעת להלחם בחזרה. כל התרגילים שהיו פה, רובם היו תרגילי הגנה נגד היריב."
קלייר הסתכל על הבנים שהסתכלו על ליונל בריכוז, "יש לנו משימה, והמשימה שלנו היא להשיג את הרובה של גרגורי בלאק. הדרך מסוכנת ולא קלה ורוב הסיכויים שמישהו יפגע. אבל כבר עשינו משימות הרבה יותר קשות מזאת. ונראה לי שאחרי שדארק יחזור אנחנו נצא החוצה ממש לשטח, לכן בינתיים אני רוצה שתתאמנו על תרגלי הגנה." הוא הסתכל על הבנים והמשיך, "תזכרו, תרגילי ההגנה הם אחד מהדברים שיישארו אתכם בחיים, תתחילו."
הבנים התחלקו לזוגות והתחילו להתאמן. קלייר הסתכלה עליהם בחוסר מעש ששמעה את ליונל אומר, "בואי קלייר, אני צריך ללמד אותך משהו אחר, תעקבי אחריי." והם צעדו לפינת החדר.
"תראי קלייר, יש לך פוטנציאל ענק להיות לוחמת טובה, לא מקצועית אבל טובה, ואני אעשה כל מאמץ כדי שתגיעי לכך, לכן, אחד הדברים החשובים שאת צריכה לדעת זה לא רק להגן זה גם להכות."
היא הנהנה בראשה והוא אמר, "תכי אותי קלייר, עכשיו." היא הסתכלה עליו בחשדנות והוא אמר, "נו, תכי אותי."
"אוקי," אמרה וניסתה להכות אותו אך הוא היה כמובן, זריז וחסם את המכה.
"עוד הפעם תכי אותי…"

כעבור כמה שעות מייגעות שיחרר ליונל את כולם. קלייר הייתה הרוסה, השרירים שלה היו תפוסים והיא גוועה ברעב. היא עלתה לחדרה ונכנסה להתקלח. כעבור כמה זמן, מרגישה רעננה. היא ירדה למטבח וראתה את בלה עומדת ליד הסירים הענקים מבשלת.
קלייר התקרבה אליה ושאלה בחיוך, "צריכה עזרה?"
בלה הנהנה בראשה ואמרה, "כן, תוציאי צלחות וסכו"ם מתך הארון."
קלייר עשתה כמבוקשתה והניחה על השולחן. כעבור כמה דקות ראתה קלייר את בלה מוציאה מיקרופון מאחד הארונות ואומרת, "כל הבנים מתבקשים לבוא לשולחן, עכשיו!"
קלייר חייכה ובלה הסבירה, "אין לי כח לרוץ אחריהם. ודארק היה ממש נחמד ונתן לי את זה."
כעבור כמה שניות הבנים נכנסו לתוך החדר מתיישבים סביב השולחן, מדברים בקולי קולות.
בלה לקחה את הסירים ושמה על השולחן, נותנת לבנים לקחת כאוות נפשם. קלייר הסתכלה עליהם אוכלת ואמרה, "נראה לי אני אוכל אחר כך."
"שטויות, הכנתי לך מנה במיוחד בשבילך," ולקחה מהשיש צלחת מלאה באוכל. קלייר הסתכלה על בלה בהכרת תודה והלכה להתיישב סביב השולחן.
לאחר גמר הארוחה קלייר הרגישה מלאה והתחשק לה לעשות משהו. היא הסתכלה על הבנים שיישבו בסלון, חלקם צופים בטלוויזיה וחלקם משוחחים ביניהם.
"רוצים לשחק?" שאלה לפתע קלייר את הבנים.
הם הסתכלו עליה בהפתעה ואחד הבחורים שאל, "מה לשחק?"
"אמת או חובה."
הבנים הסתכלו אחד על השני ופרצו בצחוק, "קלייר בלי להעליב, את המשחק הזה שיחקנו בתיכון, והתיכון היה לנו לפני כמעט שש שבע שנים."
"אני יודעת, אבל זה משחק כיפי, אז למה לא?" היא הסתכלה עליהם בהתגרות ושאלה, "מה, אתם מפחדים?"
הם הסתכלו אחד על השני ולבסוף אחד אמר, "נו יאללה, גם ככה אין מה לעשות."
קלייר חייכה ורצה למטבח להביא בקבוק. הם התיישבו על הרצפה, במעגל וקלייר אמרה, "אני ראשונה לסובב את הבקבוק." והיא התכוונה לסובב שלפתע הסתכלה על הבנים בחשדנות ואמרה, "שיהיה ברור שלא יהיה ערום דברים גסים מצד אף אחד, ברור?!"
הם הנהן בראשם וקלייר סובבה את הבקבוק, והמשחק התחיל…
כעבור כמה סיבובים, הבקבוק נעצר עליה ועל ליונל, קלייר חייכה חיוך ממזרי ואמרה, "אמת או חובה?"
ליונל הסתכל על קלייר בחשדנות ואמר, "חובה?!"
קלייר חייכה ואמרה, "חובה עלייך לרקוד איתי את הריקוד מהקליפ של ג'ניפר לופז- פאפי." והיא הסתכלה על הבנים שהתחילו לחייך ואמרה, "ואתה מחויב לחייב את כל הבנים להצטרף אלייך."
ליונל והבנים הסתכלו על קלייר בהלם ומיד התחיל פרץ צעקות של, "מה פתאום? זה בכלל לא קשור, ולא משחק" ועוד ועוד עד שקלייר שרקה שריקה ארוכה שהשתיקה את כולם.
"אתם עושים את זה, וזה מגיע לכם!" היא נעמדה וכל הבנים נעמדו אחריה. היא צעדה לעבר הפלזמה הגדולה והפעילה את הקליפ.
"אנחנו נלמד את זה ביחד, זה לא מסובך," אמרה בחיוך. הבנים הסתכלו על הקליפ והתחילו לזוז לפי קצב המנגינה, עד שלבסוף כולם קלטו את התנועות וקלייר צעקה, "מוכנים, עושים את התנועות ביחד."
היא הפעילה את השיר מחדש וכולם לפי קצב המנגינה התחילו לרקוד. קלייר נעצרה כעבור דקה לראות אותם רוקדים והתחילה להתגלגל מצחוק. זה היה מצחיק לראות חבורה של סוכנים רוקדים לפי מקצב של זמרת פופ. היא חזרה לרקוד אותם, משנה את התנועות מעט שלפתע המוזיקה נפסקה והם שמעו קול צועק, "מה לעזאזל הולך כאן?"