נקמה מתוקה פרק 1- חלק ב'

לכל מי שקורא את הסיפור…לא שמתי לב שחסר עוד חלק בפרק הראשון אז הנה הוא…

היא הרגישה אותו סוגר בעדינות את השרשרת וכעבור רגע הסתובבה מולו, מנשקת אותו בלהיטות.

קלייר עמדה מול המראה, בוחנת את עצמה עוד פעם אחת אחרונה לפני שתרד במדרגות ותיסע עם סאם, שכבר חיכה לה למטה לבית ספר, לנשף הסיום.

היא לבשה שמלה בצבע כחול קובלט, ארוכה וגולשת מבד שיפון שנצמדה למותניה בצורה מושלמת, ורשרשה כשהלכה. היא הייתה חסרת שרוולים, ותחרה הייתה בחלק העליון שלה.

היא יצאה מהחדר, יורדת במדרגות. ברגע שנכנסה לסלון היא ראתה את אביה ואת סאם מסתכלים עליה בהתפעלות.

"את יפיפייה," אמר סאם והתקרב לעברה.

היא חייכה וראתה שהוא לובש טוקסידו. "אתה נראה טוב."

"אוי, כמעט שכחתי," הוא לקח את קופסא בינונית שהייתה על השולחן ופתח אותה, בפנים נחה זר פרחים בצבע ורוד.

"זה מדהים," אמרה בחיוך. הוא הניח את הזר על מפרק ידה ושאל," שנלך?"

קלייר הסתכלה על אביה שנראה כאילו עומד לבכות ורצה לחבק אותו. "אבא, הכל בסדר."

"אבל עד לפני כמה זמן היית הילדה הקטנה שלי." וחיבק אותה חזרה.

היא חייכה ואמרה, "אני עדיין הילדה הקטנה שלך." היא נשקה אותו וחזרה לסאם שעמד בפתח הדלת.

"להתראות, אבא נתראה."

הוא נפנף בידו והם עזבו את הבית. סאם פתח את הדלת לכבוד קלייר והיא נכנסה לתוך המכונית, נזהרת שלא להרוס את השמלה.

סאם נכנס כעבור רגע ושאל, "מוכנה?"

היא הנהנה והם נסעו. כשהגיעו, כבר קולות מוזיקה ורעש תלמידים נשמע לבחוץ. סאם יצא החוצה ופתח את הדלת בפניה. הוא הושיט את ידו והיא לקחה אותה. היא יצאה החוצה וצעדה איתו שלובת זרועות לתוך האולם. בפנים המוזיקה רעשה בקולי קולות ונערים ונערות רקדו כמו משוגעים. קלייר ראתה את לילי בשמלת קוקטייל שחורה. היא התקרבה לעברה וצעקה, "הי, את נראית מדהים."

"גם את," צרחה לילי חזרה. "איפה סאם?"

קלייר הצביעה לעבר המקום שעמד בו סאם רגע קודם לכן, אבל הוא כבר לא היה שם. במקום הוא עמד ליד כמה מחבריו מכיתת המחשבים ופטפט איתם.

קלייר חייכה והסתובבה לדבר עם לילי, אבל מולה עמדה אודרי לבושה בשמלת סטרפלס צמודה, בצבע אדום בוהק.

אודרי חייכה וצרחה, "אז, איך העניינים בינך לבין סאם?"

קלייר הסתכלה עליה בחשדנות ואמרה, "סבבה."

"אני שמחה לשמוע, ממש שמחה לשמוע," אמרה וקלייר ראתה בהבזק שנייה חיוך מרושע מבצבץ בזוויות שפתיה. "טוב, אני צריכה ללכת, יש לי נאום שמחכה לי."

קלייר הנהנה ואודרי עזה משאירה אותה לבדה. היא חיפשה את סאם וכעבור כמה רגעים ראתה עומד ליד דוכן המשקאות שותה פונץ' נטול אלכוהול. היא התקרבה אליו ואמרה, "יאללה, תעזוב את השתייה, אני רוצה לרקוד."

הוא חייך והוביל אותה לעבר הרחבת הריקודים. השיר פירסט דייט של לינק 182 התנגן ברקע. קלייר חייכה והתחילה לרקוד.

כעבור כמה דקות הם שמעו את קולה של אודרי, "בנות ובנים יש בפני בשורה… אבל דבר ראשון, לכל בוגרי התיכון, סיימנו! תריעו לעצמכם."

קראות שמחה נשמע מכל עבר ואודרי כעבור רגע המשיכה, "ככל הידוע, לכל המעודדות שלנו, בשביל להתקבל לקבוצה שלנו את צריכה להיות חלק מאיתנו והיום בערב, אחת מחברות הקבוצה הוכיחה לי את זה, אני רוצה שתקבלו כולם במחיאות כפיים סוערות את קלייר בלאק."

סאם הסתכל על קלייר בהפתעה, בעוד שקלייר עצמה הסתכלה בבעתה על לילי. היא עלתה על הבמה לקול מחיאות הכפיים והסתכלה על אודרי, מעט בחשש.

אודרי התקרבה לעברה וחיבקה אותה חיבוק חם. היא התנתקה ממנה כעבור רגע וחזרה לדבר. "לפני כמעט שבוע וחצי נודע לי שקלייר עדיין מסתובבת עם החבר החנון שלה סאם. וזה היה למרות שאסרתי לה את זה, כשנודע לי את זה, הבנתי איזה ילדה אמיצה עומדת בפנינו בקבוצה. כמובן שמיד שראיתי אותם מסתובבים ביחד הבנתי את הסיבה, הם מאוהבים, אבל קלייר שלנו לא ידעה את זה והיא ניסתה להתכחש בתירוץ העלוב של, "אנחנו ידידים." קלייר שמעה אנשים צוחקים ופנתה להביט בסאם שהתחיל להחוויר. היא שמעה את אודרי ממשיכה, "אז כמובן כמו כל חברה תומכת, החלטתי לתת לזה לנסות, אמרתי לה שיש לה שבוע להתאהב בו ואכן היא עשתה את זה, היא גרמה לו להתאהב בה בצורה נואשת. אתם צריכים לראות איך הוא הסתכל עליה כמו כלבלב מאוהב, זה כל כך עלוב. אני עצמי הייתי בהלם שהוא עצמו לא קלט שזה רק בדיחה על חשבונו." היא פנתה להביט בקלייר ואמרה, "קלייר, הוכחת שאת אחת מהחבורה, בראבו."

הקהל צחק התחיל למחוא כפיים, אבל קלייר לא התייחסה, הדמעות זלגו במורד לחייה. היא ראתה את פניו של סאם רגע לפני שהסתובב לצאת, פנים מאוכזבות ופגועות.

"סאם," צרחה קלייר מבעד לרעש, אבל הוא לא שמע אותה, או אולי לא רצה לשמוע אותה. היא רדפה אחריו החוצה, יוצאת דרך הדלת האחורית. "סאם, חכה."

סאם לא הסתובב והמשיך ללכת. היא רדפה אחריו ותפסה אותו בזרוע, כך שהוא נאלץ להסב את פניו אליה. "מה?"

קלייר הסתכלה עליו, הדמעות עדיין זלגו במורד עיניה ואמרה, "סאם, זה לא נכון… אני… אני באמת אוהבת אותך, אתה—"

"תחסכי את זה ממני, לפחות אל תשקרי." הוא הסתכל עליה ואמר, "את יודעת קלייר, אודרי באמת צודקת, כלבות הן מעודדות ואת הוכחת את זה, מזל טוב." והוא הסתובב ללכת.

"סאם, בבקשה, תקשיב לי, אודרי עיוותה את הכול, זה לא נכון, אני…" אבל הוא לא הקשיב והמשיך ללכת. הוא עמד על קצה המדרכה וחצה את הכביש. בהבזק של שנייה מכונית מסחרית התנגשה בסאם. היא ראתה את גופו של סאם מתעופף במרחק של מאתיים מטר ונוחת על הרצפה כמו בובת סמרטוטים. קלייר צרחה בבהלה ורצה לעברו.

"סאם!" היא התקרבה לעבר הגופה ששכבה דוממת על הארץ. "סאם, בבקשה תתעורר בשבילי."

היא ניסתה להנשים אותו אך ללא הצלחה. היא צרחה לעבר התלמידים שעמדו בחוץ, "תתקשרו לתשע אחת אחד, מישהו!"

טלפונים ניידים נשלפו בתוך שנייה, מחייגים במהירות ואכן כעבור כמה דקות האמבולנס הגיע.

הפרמדיקים הרימו את גופתו של סאם מהרצפה והעלו אותו על אלונקה והכניסו אותו לתוך האמבולנס.

קלייר עמדה מן בצד, רואה את האמבולנס מתרחק מהאזור וקלייר באותו רגע פרצה בבכי. היא הרגישה בידיים אחוזות אותה, מרגיעות. היא הרגישה איך היא מאבדת את ההכרה וכעבור כמה דקות, היא הרגישה איך היא נופלת לתוך חור שחור.