נקמה או אהבת אמת פרק 5

"אל תדאג אני לא אלך" נטלי אמר בחיוך וליטפה לי את היד, היא קרבה את ראשה , הרגשתי שהשיער החום הרב שלה נוגעות בידיים שלי. אחרי כמה שניות אחדות הרגשתי את השפתיים שלה הרכות נוגעות בשלי , היא נתנה לי נשיקה וחייכה .
"ואוו" אמרתי .
לפתע חשבתי על דן אח שלי , התחלתי להרגיש אשם עם כל מה שקרה אם נטלי .
נטלי חייכה .
"נטלי אני מבטיח לך מתי שאני ייצא מבית החולים , אני ייספר לך הכל , איך אני יודע את השם שלך, וכל מה שאני יודע" אמרתי לה.
אני יודע שאחרי כל זה אני יהיה בבעיה , גם הרגשתי אשם מאוד , גם התחילו בראשי להיות מחשבות על דן.
האחות באה לחדר שלי ואמרה :"אנחנו יכולים לשחרר אותך, אבל אתה צריך לחתום על תפסים" האחות אמרה לי.
"בסדר אין בעיה" אמרתי וחייכתי.
אחרי כמה דקות אחדות קמתי מהמיטה , ואני ונטלי הלכנו לחתום על תפסים.
"כמה זמן אני פה"? שאלתי את נטלי בקול מודאג,
כי פחדתי שדן ידאג לי.

"שעתיים" נטלי אמרה.
אחרי שסיימנו לחתום על התפסים , יצאנו מבית החולים , תפסתי לנטלי את היד והלכנו לשבת בבית קפה שהיה ליד האזור.
"טוב נטלי אני יודע שאני חייב להסביר לך הכל , ואל תדאגי אני יסביר לך את הכל , רק פשוט תשאלי אותי ואני יענה" אמרתי לה ,
"נתחיל מזה שאיך אתה יודע איך קוראים לי" נטלי אמרה ,
"טוב אז ככה , כשההייתי בן 11 היה אירוע שאני ואחי בחיים לא נשכח , אבא שלי אמר לי להיכנס לאיזה חדר ולא לצאת עד שנרגיש שהכל בסדר , הוא הכניס אותנו לחדר וסגר את הדלת , שמענו יריות והכל כשהרגשנו בטוחים אני ואחי יצאנו מהחדר וראינו את ההורים שלנו על הרצפה מתים בכינו , גרנו במשפחה מאומצת כל חיינו , אני ואחי רצינו את ההורים האמיתיים שלנו.
ועכשיו כשהגענו לגיל 20 רצינו להתנקם , ידענו שמי שהרג את ההורים שלנו זה אבא שלך , הוא היה אחראי לכל זה" אמרתי לנטלי והפסקתי , מעיניי ירדו דמעות.
"עשיתם משהו לאבא שלי"? נטלי שאלה בדאגה ,
"לא" עניתי לה.
"אתמול אבא שלי התקשר אליי ואמר שהוא לא יהיה בבית בגלל העבודה אבל הרגשתי שמשהו לא בסדר בקול שלי , אתה יודע איפה אבא שלי" נטלי אמרה לי בקול מודאג,
"אהה, כן נטלי" אמרתי לה בקול מיואש.
אבל לפתע ראיתי את שלמה רץ אליי , הוא הגיע אליי.
"דן דואג לך" שלמה אמר לי .