נער החווה – פרק שני (סיפור משותף עם דורון הבת)

עמדתי בחדרי מול הארון , מחליפה שמלות ללא הפסקה. זה גדול מדי , זה קטן מדי , זה חושפני מדי , זה צמוד מדי…נאנחתי , התקדמתי אל המיטה באיטיות , חושבת על החיים ה"נהדרים" האלה , של להיות נסיכה בארמון. המשרתת מרגרט נכנסה לחדר , מחזיקה בידיה שרשרת עם אבן ספיר כחולה וקופסא ובתוכה טבעת. "לוסי! התכשיטים לנשף" אמרה מרגרט. "טוב , אני אמדוד אותם" אמרתי באדישות , נואשת ללכת לישון , יום מתיש עבר עלי. "עכשיו , נתאמן לריקוד הנשף" הוסיפה , וגררה אותי לחדר הנשף הריק. האימונים היו מפרכים במיוחד. "אחת ושתיים! להזיז את הרגלים!" צעקה , כאבו לי הרגלים אז חלצתי את נעלי. כפי שאימי סיפרה לי , אני אצטרך לרקוד עם אחייני , אדוארד , בנשף יום הולדתו התשע עשר , רק שהם לא התחשבו בעובדה שאני קטנה ממנו בשנתיים…"לוסי! אוכל!" צעקה הטבחית אליזבת'. הורדתי את השמלה האחרונה שלבשתי , כך שנשארתי רק עם גופיה ומכנסי בלון. הורדתי את המכנסי בלון ולבשתי חולצה וחצאית רגילות לגמרי , לא מצאתי נעליים אז ירדתי יחפה."לוסי? איפה הנעלים שלך?" שאל אבי , הדוכס. "למה? אסור להסתובב יחפה בבית?" שאלתי. ידעתי שהתשובה תהיה שלילית.