נער בלונדיני ונער שחור *פרק 3*

אחרי מה שקרה בהפסקה, עברתי 2 שיעורים ללא דאגות הכל בגלל רוייל. שמתי לב שהוא הרבה שנים בבית הספר הזה וכולם מכירים אותו, רואים שהוא עם מלא בטחון גם שהוא נמצא מול הילד השמן הגדול שאת שמו אף פעם לא שמעתי. בהפסקה האחרונה, יצאתי לשבת בספסל הייתה שמש חמה ונעימה ואוויר קר וטוב. ישבתי רגוע ואז רוייל בא וישב לידי. ״אז מה קורה?״ הוא אמר עם חיוך נעים ״בסדר״ אמרתי עם חיוך ביישן והורדתי את הראש ״מי זה הילד השמן?״ אמרתי ומחקתי את החיוך. ״ קוראים לו לוגן, הוא רק שנה אחת פה״ רוייל ענה ושתקתי. לא היה לי על מה לדבר איתו הרגשתי לא נוח וכל הזמן הורדתי את הראש, מרוב ביישנות בקושי הסתכלתי עליו. אחרי כמה דקות של שקט הוא אמר ״כמה זמן אתה פה?״ ״לא הרבה זמן, אני לא מכיר כאן שום דבר חוץ מהדרך לבית הספר וחזרה הבייתה.״ אמרתי והסתכלתי לתוך עיניו ״ההא..״ רוייל ענה לי ונישאר עם הפה פתוח לכמה שניות ״ למה שלא תבוא איתי להכיר קצת את המקום?״ ״אתה רוצה שאני יבוא איתך?! ״כן,אני יכיר לך גם אנשים״ ״ב 5:30 זה בסדר שניפגש?״ ״מצויין, ניפגש ליד בית הספר ונצא ביחד.״
אני ורוייל סיכמנו להיפגש אחר הצהרים, חזרתי עם מצב רוח הבייתה הפעם יש לי מה לספר לאמא ואבא.
כשפתחתי את הדלת, ראיתי את אמא יושבת בספא עם הטלפון ביד ומנגבת את הדמעות. באותו רגע ראיתי שחור, הבנתי שקרה משהו ונכנסתי ללחץ. ״אמא מה קרה?״ אמרתי וזרקתי את התיק וישבתי לידה ״פינץ, לפני שתלך לישון אני יספר לך״ ״לא תספרי לי עכשיו״ הרגשתי את הדמעות בגרון ועצרתי את עצמי מלבכות.