נער בלונדיני ונער שחור *פרק 2*

״פינץ,פינץ קום אתה מאחר.״ שמעתי את אמא אומרת, פתחתי את העיניים והסתכלתי על השעון ״7:00 אתה מאחר״ אמא אמרה שוב, רציתי להגיד לה שאני לא רוצה ללכת אבל רציתי לשתוק שהיא לא תחשוד. התלבשתי מהר ולקחתי את התיק ״אמא אני הולך,יום טוב״ אמרתי ויצאתי מהבית. נכנסתי לבית הספר היה שקט, כולם בכיתות ״אחרתי״ מלמלתי לעצמי ופתחתי את דלת הכיתה. ״בוקר טוב פינץ״ אמרה המורה בפנים רכות ״סליחה שאחרתי״ אמרתי ״אני מקווה שזאת פעם אחרונה״ היא אמרה, וישבתי במקום שלי. בזמן השיעור הרגשתי שיהיה בסדר לא כמו אתמול, ואחרי כמה דקות הרגשתי שמשהו קטן כמו אבן נפל לי על הראש, לא הבנתי מה זה הסתכלתי מסביב לראות מה זה וראיתי שהתלמידים ממשיכים ללמוד. המשכתי גם לכתוב מהלוח ואז הרגשתי שוב מכה בראש ישר הסתובבתי אחורה וראיתי את הילד השמן צוחק בלי קול, נעלבתי והורדתי את הראש ופתאום ראיתי נייר מגולגל שזרקו עלי. הסתכלתי על המורה בפנים מתחננות אבל היא לא שמה לב אלי. לא רציתי להרים את היד ולהגיד לה. מי יודע מה הילד הזה יעשה לי אחר כך.
בהפסקה כל הכיתה לא יצאה לבחוץ, הם היו עסוקים בלדבר עם אחד השני בקול רם. ישבתי בשולחן שלי הורדתי את הראש וראיתי צל גדול, הרמתי את הראש והילד השמן היה מולי. ״תגיד,ממתי משתמשים באוהל בתוך ג׳קט?״ הוא אמר לי ״יש לך בעיה?״ אמרתי בקול רועד ״לך יש בעיה לא לי״ הוא אמר. לא הבנתי מה הוא רוצה והסתכלתי על עצמי וראיתי שהוא לא אומר סתם, החולצה שלי הייתה גדולה והג׳קט היה נראה כאילו הוא תלוי על קולב. התביישתי כל כך והוא המשיך ואמר ״תאמין לי,לך עם כובע הפוך ומביאים לך כסף״ וכולם פרצו בצחוק, פתאום בא ילד שלא ראיתי קודם והוא אמר לילד השמן ״טוב,די נמאסת אולי תסתום כבר?!״ נרגעתי כי הבנתי שהוא בא לעזור לי ״היי מה קרה לך רוייל?״ איזה ילד אחר אמר. ״אל תענה לי״ הוא החזיר לו, איזה מזל שהילד הזה פה חשבתי שהיום השתנה למשהו רע יותר..