נערת חצות-פרק 1\שחר בינב ©

פרק 1 – התארגנות :

הלילה הוא לא אותו לילה … אני זוכר שפעם היינו משחקים בצעצועים , תמימים , שמחים וילדים . כשהתבגרנו בלי לעזוב אחד את השני , ידעתי אליה הכל והיא ידעה עליי .
תמיד היא הייתה חייכנית בלי סיבה ופיזרה אושר לאן שלא הלכה . ככה הייתה לילי עד בלילה שהכל השתנה .
שירתנו יחד ביחידת עילית אמריקנית מעורבת עם בנים ובנות . בתאריך ה8 לדצמבר 1992 נקראנו על ידי הפלוגה לישיבת חירום , נכנסנו לחדר המבצעים שנמצא במתחם מסווג מתחת לאדמה 40 מטרים על קצה רכס סמוך לצד המזרחי בבסיס שבו שירתנו .
התיישבנו על הכיסאות הקטנים מסביב לשולחן הענק באמצע עם מפה גדולה פרוסה של כל יבשת המזרח התיכון .
ומגיע המטה של כל היחידה יחד עם נשיא ארה"ב . הופתענו … לא ידענו איך להגיב . מה לעזעזל עושה כאן הנשיא יחד עם כל המפקדים הבכירים ?
זה מה שמחזיר אותנו אחורה , לתקופה שבו ארצות הברית הייתה מסוכסכת עם עיראק המון שנים .
הנשיא הורה על מבצע סודי . שבו אנחנו אמורים להפתיע עם מתקפה בצירוף של חייל הצנחנים , חיל השריון , חיל האוויר וחייל הים . הבנתם ? שמיים ים ויבשה !
אני ולילי נשלחנו באותה לילה להביא סחורה בתוך משאית בסוג "סקאניה" צבאית . שנועדה בשביל מזון , חימוש , עזרה ראשונה , מפות מצפנים ובעיקר מה שצריך בשביל לתקוף בהפתעה , באמצע הלילה שלמחרת .
וכך יצאנו להביא את הסחורות מהקצה השני של סן פרנסיסקו בתוך בסיס הספקה בכיוון המערבי . יצאנו עם שתי משאיות מלאות חזרה לבסיס אחרי שהעמסנו את כל הציוד במשך ארבע שעות . יחד עם שיירת גיבוי ומשאיות משא כבד ארוכות ועליהם טנקים , ויצאנו לדרכנו בחזרה לבסיס האם שלנו . כשהגענו חיכו לנו המפקדים הבכירים ואמרו לנו להתכונן הכי טוב שאנחנו יכולים כי יוצאים בלילה כבר למחרת ב22:00 בלילה .