נערת המאפיה

היא רצה ביער ,נטולת חששות , כאילו היא לבדה.
אבל הוא היה שם ,הוא עקב אחריה כבר כמה זמן מאז שהוא שמע שהמנטור שהעריץ כל כך נרצח.
הוא ראה את עצמו אחראי עליה אישית. מה שהפחיד אותו בשמירה עליה היו הזיכרונות שהתעוררו בו כשראה אותה. היא הייתה ילדה קטנה בת 10 אבל הייתה כל כך דומה לאביה, גם בבחינת המראה אך גם החוכמה וההבנה שהיו על פניה , הבעות פניה היו שייכות לאישה ולא לילדה שהייתה.
שיערה הג'ינג'י היה הנושא המרכזי שעליו תמיד התבדח עם אביה. הוא היה אסוף בסרט לבן שהיה קשור בצורה ילדותית , נראה כמו פרפר והתאים לשמלת המלמלה הלבנה שלה שנפרסה כמפה לבנה וחגיגית על הדשא כשקטפה פרחים , מראה כל כך הפוך מאותם אנשים שהתקרבו אליה , כנראה כדי לספר לה שלא תשוב לראות את אביה יותר.
הוא ראה את הבעת פניה משתנה כשקלטה אותם מתקרבים , בהתחלה היא הראתה קצת חשש , אחרי הכל הדמויות שהתקרבו היו מכוסות ברעלות ומטפחות שחורות , לאחר מכן הגיע הזיהוי כשזיהתה את אימה הנרקומנית בקהל האנשים ואז שוב החשש ממה שאמור לקרות , כי כמוהו , גם היא ידעה שמשהו קרה וזה בטוח לא משהו טוב.
היא הרימה את שמלתה ואת הפרחים שקטפה בידיה מלאות הבוץ והלכה לכיוון אימה במין ריחוף מלכותי.
הוא ראה את אימה מדברת איתה , פניה היו מסיכה לבנה וקפואה, היא אפילו לא ניחמה את ביתה , אבל זה היה צפוי מהאישה הממורמרת שהייתה, אלכס בהתחלה לא זזה אך לאחר מכן שחררה את שמלתה ופרחיה צנחו לרצפה וטבעו בבוץ הכהה , שמלתה הלבנה כבר דמתה יותר לבגדי האבל שהאחרים לבשו , היא צנחה על ברכיה והתייפחה בכאב ,ברגע זה הוא סוף סוף נזכר שהיא עדיין בת 10 , היו אמורים להגן עליה מזה, והוא הבטיח שהוא לא ייתן לשום דבר רע לקרות לה.

11 שנים אחר כך :
"אמא יצאתי!!" אלכס צעקה כשירדה במדרגות של בית הקרקע הקטן והמוזנח בו אימה והיא גרו מאז מות אביה. "תקני לי את השתייה שלי בחזור יקירתי"קולה של אימה נשמע צרוד והגיע מהחדר שלה שהיה בהמשך המסדרון של הקומה השנייה "לא!" היא צעקה באותו טון אדיש ויצאה מהבית שאחריה נשמעו צעקותיה של אימה וקללותיה הגסות.
היא נכנסה לבר שבוא עבדה בזמנה החופשי כאשר העבודה השנייה אפשרה לה. "קראו לו מועדון 36" משום שאשתו המנוחה של בעל הבר הייתה האוצר שלו אז הוא שינה את השם של המועדון אחרי מותה לזכר 36 שנות הנישואים שלהם.
שמונה שנים אחרי מות אביה היא התקבלה לעבודה הזאת וכך היא מימנה את עצמה ואת אימה השתיינית . אביה היה זה שעבד בבית ודאג לה ,הוא תמיד היה מכנה אותה "לקסי הקטנה שלי" ותמיד הביא לה מתנות , הוא גם הסתיר ממנה את הפרצוף האמתי של רג'ינה. אימה הייתה אישה ארסית שהתמכרה לאלכוהול לאחר שהאהבה בינה לבין אביהם נגמרה , היא כבר לא התייחסה לילדתה ומצבה הבריאותי התדרדר.
היום אלכס כבר בת 21 , עובדת בבר \ מועדון כבר שלוש שנים. היחידה שהחזיקה מעמד , קרלוס היה אולי מעביד נחמד , אך מי שלא הכניס לבר היה מפוטר בשתי שניות , למזלה הרב גופה הניב תוצאות רבות מכל בחור צעיר ומבוגר שנכנסו לבר. שיערה הג'ינג'י שהתכהה במהלך השנים הפך להיות אדום יותר מאשר ג'ינג'י והגיע לה לישבן בגלים , עיניה הכחולות היו בעלות גוון סגול ,גובהה הגיע כבר למטר שבעים ושלוש , חמוקיה נראו לעין והם יחד עם הגישה הפלרטטנית שהיא רכשה לעצמה היו השילוב המנצח. הטיפים שלה היו הגבוהים בין שאר המלצרים.
"אלכס טוב שהגעת!" קרלוס מיהר אליה ומתנשף כאילו סיים לרוץ ברגע זה מרתון , "לינדה התעלפה ואנחנו צריכים מלצרית שתחליף אותה " הוא הוביל אותה לחדר האחורי במהירות "התעלפה?" אלכס לא הבינה וקרלוס הנהן ברגזנות "הטיפשה הקטנה הפסיקה לאכול כדי להיות רזה יותר , לקחו אותה עכשיו לבית החולים" אלכס הבינה למה הוא מרוגז על לינדה , לינדה הייתה מלצרית שמנמנה בסוף שנות העשרים שלה , החבר שיש לה עכשיו קטן ממנה בחמש שנים והוא מצפה ממנה להוריד במשקל. אלכס אמרה כבר כמה פעמים ללינדה לזרוק אותו ושהוא לא שווה את זה אבל לינדה לא הקשיבה לה.
השעות עברו , כרגיל מייק , שהיה המועדף ביותר בין המלצרים הגברים היה שם וכל שנייה פנויה שלו הוא עסק בחיזור אחריה , אלכס כבר הייתה רגילה לזה ואפילו פלרטטה איתו פה ושם אך הוא ידע טוב מאוד שלשכב איתה הוא לא יצליח.
אלכס הייתה באמצע ניקיון של הבר כאשר גוף גברי גדול הטיל עליה צל , היא הרימה את ראשה וראתה גבר שניראה לקראת סוף שנות העשרים שלו , גופו לא היה גדול אלא שרירי , שיערו השחור היה פרוע ועיניו השחורות גם הן הביטו בה בהבעה קפואה והוא היה לבוש בבגדים שחורים , הגבר היה מצמרר אך גם מושך באופן מסוכן. "תרצה משהו?" היא שאלה ושלחה אליו את אחד מחיוכיה הטובים ביותר ,הגבר לא הניד עפעף וציין את שמו של המשקה. אלכס ההמומה הסתובבה והחלה להכין את המשקה , היא לא הייתה טיפוס שמתעסק במראה החיצוני שלו יותר מדי אבל לעזאזל! אין מצב שהוא נשאר אדיש אליה. היא הסתובבה חזרה והגישה לו את המשקה בעצבנות , מבלי לשים לב שהיא אמורה להיות נשית ונחמדה אל הבחור בשביל להשיג את הטיפ.
"תודה" הוא אמר ואלכס קפאה , היא הייתה בטוחה שהקול הזה מוכר לה , וזה מוזר כי היא ידעה שבחיים לא הייתה שוכחת גבר כמוהו. "אני מכירה אותך?" היא פנתה אליו בסקרנות והוא חייך חיוך מסתורי . "את מתחילה איתי?" פניה של אלכס נעשו אדומות ובלי להשיב לו התחילה לנקות את הבר. עוד קצת , היא אמרה לעצמה , היא מסיימת לעבוד עוד חצי שעה ואז היא תוכל ללכת לישון לקראת המשמרת מחר.
כל החצי שעה הגבר היה שם וקרא עיתון הוא לא הרים את הראש אפילו פעם אחת כדי להסתכל עליה ועצבן את אלכס שזה כל כך מפריע לה. "אלכס סיימת!" קרלוס צעק לה . באותו הרגע הגבר הניח את העיתון והתרומם. "היה נפלא לראות אותך…לקסי" הוא חייך ופנה ללכת בלי לחכות לתשובה . אלכס ההמומה רצה לחדר האחורי תפסה את התיק ולא טרחה אפילו להחליף את חולצה הבטן והמכנסונים השחורים של הבר , היא רצה החוצה וחיפשה את הגבר בעיניה, היא ראתה אותו כשעבר את הרחוב הראשון והיה כבר בסופו . היא התחילה לרוץ , שיערה כבר השתחרר מהגומייה ושיערות אחדות נדבקו למצחה בגלל הזיעה. בסוף הרחוב היא פנתה שוב ונעצרה.
הוא נעלם!
"לעזאזל!" היא רקעה בכעס והסתובבה בחזרה לכיוון ממנו הגיעה.
"נהנתה נכון?" ליאו הביט בפרצוף המשועשע של טיי , שניהם צפו באלכס חוזרת בחזרה, צעדיה מעידים על כך שהיא עצבנית "גם כשהיא הייתה קטנה היה כיף להתגרות בה" הוא גיחך וליאו נענע בראשו מסתיר את צחוקו.
"טוב כדאי שנחזור הם מחכים לנו" שניהם הסתובבו , יוצאים מהמקום מחבוא שלהם והולכים לכיוון המחסן שהיה מקום המפגש הקבוע.
רוב האנשים כבר היו בפנים מחכים למנהיג הזמני שלהם שיבוא לדבר איתם. טיי נכנס ואחריו ליאו , השיחות נפסקו בשנייה ותשומת לבם המלאה של כולם הייתה לטיי.
"אני רוצה להתחיל את הישיבה." הוא אמר קולו מהדהד בתוך המחסן הנטוש "מצאתי את בתו." הוא אמר וקולות לחשוש החלו להישמע בכמה צדדים ,שריקה חזקה מכיוונו של ליאו השתיקה את כולם וטיי המשיך "היא גדלה להיות דומה לאביה , וכמו שהוא רצה היא גם הולכת להיות המנהיגה של המאפיה הזאת.
"אני יודע שרבים מכם מתנגדים לזה ולכן אני מציע לכם שתי אפשרויות. אתם יכולים לקום עכשיו וללכת , לעזוב ולא לחזור." הוא עצר כמה שניות כדי לראות את התגובות ולאחר מכן המשיך "או שאתם יכולים להישאר וללמד את המנהיגה החדשה שלנו מה זאת המשמעות של להיות חלק מהמשפחה שלנו." הוא סיים והם שתקו.
לאחר כמה שניות גבר בסוף האולם קם , הסתובב וצעד בלי מילים לעבר הדלת , אחריו קמו גברים נוספים וכך גם נשים. סך הכל עזבו 12 אנשים .
"מתי תביא אותה?" לורה , שהייתה בין הצעירים במאפיה שאלה בשקט , מסובבת את קצה שערה בביישנות. "היא עדיין לא יודעת על קיומנו ולכן זה ייקח זמן" הוא חייך אליה והיא הנהנה.
"היא כנראה לא תקבל את זה בקלות…אתה מודע לזה נכון?" ליאו שאל אותו בשקט מהצד כשכולם פינו את המחסן וחזרו לעיסוקיהם הקודמים. "אתה חושב שאני לא יודע זה?"הוא התעצבן והלך משם כשליאו מביט לעברו ורחמים בעיניו "בהצלחה" הוא קרא אחריו ואם הוא לא היה מכיר את טיי הוא היה נשבע שהוא שמע אותו מגדף מילים שלא אמורות להישמע בקול.