נערת אופנה – פרק 1

לימור התיישבה במטוס, חוגרת את החגורה ומקשיבה משועממת להדרכות שבתחילת הטיסה. לאחר מכן היא חיפשה בתוכניות "טרו ג'קסון", והחלה לראות פרק אחר פרק, עד שהתעייפה ונרדמה.
"מותק, תתעוררי!" קראה אמה של לימור, שטסה עמה.
"אני ערה!" קראה לימור בטון ישנוני.
"יופי" אמרה האם בחיוך רחב.
שתיהן ירדו מהמטוס, כאשר לימור גוררת את המזוודה שלה אחריה והאם מחזיקה שקיות רבות.
נער גבוה, נאה שלבוש במיטב האופנה של פריז החזיק שלט עליו נכתב באותיות מסולסלות "מאדאם פאשן". לימור הניחה כי הוא מי זאמור ללוות אותה למאדאם פאשן, והתקרבה אליו.
"סלח לי" פנתה אליו באנגלית. "אתה אמור לקחת אותי למאדאם פאשן?".
"אם את לימור, אז כן" ענה הנער בחיוך.
"אני לימור" היא אמרה במבוכה על שלא אמרה את שמה.
"אני רוי" אמר, "בואי אחריי".
הוא הוביל אותה למיניבוס שחור עליו נכתב באותיות לבנות ומסולסלות "מאדאם פאשן". הוא חיכה לידה עד שלימור נכנסה, אך לא נכנס עדיין. הוא הלך וחזר עם עוד נערות שכמו לימור, כנראה, החלו גם הן ללמוד במאדאם פאשן, או שהן ותיקות. הנערה הבלונדינית מיד לא מצאה חן בעיני לימור.
"זו לימור" אמר רוי, מצביע עליה. "אלה הן קווין" אמר מצביע על הבלונדה, "פיונה" הוא הצביע על נערה עם שער חום, "וזו קלאריס" סיים, מצביע על השטנית.
"רוי" אמרה קווין, מתעלמת מדבריו. "מה שלומך?"
"מעולה, ואיתך?" ענה רוי.
"לגמרי אוקיי" אמרה, מלווה את דבריה בחיוכים כובשים.
קלאריס, שהתיישבה ליד לימור רטנה, ואז פנתה ללימור.
"אני מלונדון. את?"
"מישראל" ענתה לימור.
"אל תבני עליו" אמרה בנחת קלאריס.
"מה?" אמרה לימור בבלבול.
"רוי. קווין נמרחת עליו כבר מהשנה הראשונה שלה, אין לך סיכוי"
"אה" ענתה לימור.
ואז היא ראתה את הבניין המפואר ביותר-
מאדאם פאשן.
היא הגיעה.