נעים מאוד, גורל- פרק 5

אוף היום הזה עוד לא נגמר!!! חשבתי כל הדרך הביתה חזרה מנועה.
יש כ"כ הרבה דברים לעשות, ועוד יש ישיבה בערב עם שרון העו"ד וכל המשפחה בנוגע לצוואה ובעיקר… נוגע אליי.
ברקע התנגן השיר "שאריות של החיים- עידן רייכל (מציעה לכם לשים אותו זה נחמד להיכנס לראש של המחבר).
חשבתי לעצמי… ואוו בר, את יכולה לעשות אימפריה ממה שיוחאי נתן לך, את ממש מגשימה פה חלום, את כבר לא סתם בחורה יפה, סתם בחורה עשירה, את כבר לא רק אחות של יוחאי, את בר, ואת הולכת לכבוש את כל ת"א והסביבה!!!
נהיו בי עוצמות מטורפות, כמו השיר… "להתחיל להסתדר ולעשות קצת רעש… לקלקל ולתקן עוד פעם" .אני מבטיחה לך יוחאי, אני לא יאכזב אותך., אמרתי בקול.
הגעתי הביתה. שוב, כמו תמיד נשמתי את כל האוויר שיש בסביבה ואגרתי כוח מהאנרגיה שעוד נשארה לי.
השעה הייתה 19:00 בערב, אמא ואבא שלי ישבו בסלון, כבר מוכנים לפגישה המיועדת.
"מה קורה מאמאל'ה? איפה היית כל היום לא דיברנו" שאלה אמא בקולה החם.
"סתם אמא הסתובבתי , סידורים, קצת נועה.. והביתה"
אמא: "את יודעת ששרון התקשר, אמר שנחכה לו הוא צריך להגיע, ושנתקשר גם לאופל ולריאן שיהיו נוכחות"
"מממ…כן אני… " קצת גמגמתי, כי אני יודעת במה מדובר מראש והרגשתי לא נעים, למזלי נשמעו דפיקות בדלת… שרון הציל אותי הוא הגיע בזמן ואחריו הגיעו אופל ולריאן.
אמא כמו תמיד מארחת נפלאה אפילו אם זה לשעה שעתיים, תמיד יש כיבוד, שתייה, ואוכל בשפע למי שרעב.
לאף אחד מהיושבים לא היה מושג לשם מה התכנסנו כאן.
שרון ברצינות שלו, הוציא את המסמכים, הסביר להם שיוחאי השאיר צוואה ועל המכתב האישי שלי לא אמר דבר, מכיוון שהוא היה מיועד רק אליי.
"לפני שנקרא את הצוואה, חשוב לי שתדעו שכל מה שיוחאי ביקש ונתן הוא באמת מכל הלב ובשיקול דעת מאוד גדול" הדגיש.
ראיתי את הפנים של כולם במתח, במיוחד של אמא שלי, בכל זאת לקבל אחרי כמה חודשים צוואה מבן משפחה שעדיין לא הספקנו לעכל שהוא איננו כאן.
לריאן הייתה בהלם, אופל הרגישה קצת לא בנוח, ואבא שלי קרא את הצוואה בקול רם.
לא קל לא קל, לתאר את ההרגשה הזו, קיבלתי כמעט את כל רכושו, ולמרות שאני ואופל מאוד מסתדרות ומכבדות אחת את השנייה, זה עדיין צורם, זה עדיין מרגיש לא נעים, לא נוח אף על פי כן שהיא גרושתו ולא אשתו, אחריה יוחאי הספיק כבר להיות מאוהב. צריך להגיד לו תודה שהוא דאג לה וכרגיל לא שכח אותה בשום צעד שלו.
עייניו של אבי היו מאוד ממוקדות בצוואה, וכל המבטים הופנו אליי, הייתה אווירת מתח.
כל מה שהיה כתוב לגביי במסמך נראה ללריאן כמו נצח, ראיתי את זה בעייניה, אבא שלי עדיין לא הספיק לקרוא את הכל וישר היא קפצה: "אני לא רוצה להיות חצופה, אבל אבא שלי לא השאיר לי כלום?" ראיתי קנאה מאכזבת בפניה.
שרון העו"ד ענה במהירות הבזק, "אני ממליץ לך לחכות לסוף" שתקה, תודה לאל.
זהו סוף סוף הוא סיים לקרוא הכל, הייתה דממת אלחוט. חוץ מהבכי והדמעות שנשמעו.
אמא שלי הייתה קרת רוח, ידעתי בדיוק מה היא מרגישה. גם אבא שלי לא התלהב במיוחד.
אבל ציפיתי לזה.
"בר.. אני מצטערת שתקפתי ככה…" "זה בסדר מאמי" עניתי.
אופל קמה אליי וחיבקה אותי…
"מגיע לך את כל זה, אני יודעת למה הוא נתן לך את זה, את ראויה לזה, ורק הדם שלו יוכל להמשיך אותו" התמלאתי חום ואהבה כלפיה כשהיא אמרה את זה, חיבקתי אותה חזק ואמרתי לה, "מה ששלי שלכם, של כולכם".
התחבקנו שלושתנו חיבוק "אחיות" אוהב.
אופל ניגשה לאמא שלי ואמרה לה: "מזל, אל תדאגי הכל בסדר, יוחאי יודע מה הוא עושה"
אבא שלי יצא לעשן סיגריה ואיתו שרון, הצטרפתי אליהם.
"אריה, אל תדאג, תסמוך עליו, אני יודע שזה קשה לקבל ולהכיל את זה שעכשיו בר תנהל את העניינים האלו, אבל היא מספיק בוגרת וחזקה, ויש מאחוריה אנשים מאוד חזקים שיעזרו לה, אני בעצמי ילווה אותה לאורך כל הדרך". הסביר לאבי.
"אתה חושב שזה קל?" אמר בייאוש. "שנים אני סובל, ומפחד ולא ישן בלילות כי אני יודע במה יוחאי מתעסק בכל צעד ושנייה שעוברת לו בחיים. העולם של הכסף והפשע, הוא עולם מאוד לא קל , יש בו אנשים קשים. יוחאי הרים את העסקים האלו במו ידיו, בזעת אפו והיו הרבה קנאים שרצו להפילו,
לילות וימים שדאגתי מה יקרה לו היום? האם הוא יעבור את היום הזה בשקט? יחזור עצבני? רגוע?, והנה הוא הלך לי, כמה דאגתי כמה שמרתי, אלוהים לקח לי, ועכשיו בר? בחורה כ"כ יפה, תעמוד יום יום מול גברים כאלה מתוסבכים, מה אני צריך את זה תגיד לי מה?" אמר בכאב רב. שרון: "אני מבין לליבך אריה, אבל חשוב לי שתבין שבר תנהל הכל מהצד, אף אחד לא יעיז להתקרב אליה, היא שמורה סביב לחיישני לייזר, כל מי שיתקרב יתחשמל, בר יודעת לנהל כסף, היא יודעת לגעת בכסף, יש לה ראש בדיוק כמו של יוחאי מפה היא רק תצמח וחוץ מזה מה שהיה היה, כל העסקים חוקיים לגמרי והכל כבר הועבר על שמה, מלבד הלוואות בריבית אתה מבין?"
אריה: "הלוואות זה מה שמה שמפחיד אותי"
הייתי חייבת להתערב בשיחה , "אבא, תן לי את היד שלך, הכל יהיה בסדר, אני מבטיחה, לא הייתי לוקחת על עצמי משהו שהוא לא הגיוני מבטיחה לך!!!"
הוא חיבק אותי חזק ואמר לי: "אני יודע מי את, את חזקה כמו סלע, אל תתני לאף אחד לשבור אותך" חייכתי אליו בדמעות, קיבלתי מבחינתי את האישור שלו שהיה חשוב לי כ"כ.
נכנסנו לתוך הבית, שרון נפרד מכולם… ולריאן ואופל נסעו הביתה.
ליוויתי את שרון לרכב שלו ובדרך הוא אמר לי "מחכה לך משימה לא פשוטה, עברנו רק שלב ראשון שזה המשפחה, מחר בע"ה תקומי מוקדם בר, אבי ירצה להיפגש איתך, הוא חיכה רק לאות ממני" הסביר לי בקפידה.
(אבי, למקרה ששכחתם, החבר הכי טוב של יוחאי)
"אני יודעת… תיארתי לעצמי, טוב נהיה בקשר מחר"
נכנסתי הביתה, רק אמי ישבה בסלון, בוכה ועצובה.
"אמא אני לא רוצה לראות אותך ככה בבקשה" התחננתי אליה שתפסיק לבכות.
"אני מלאת דאגות כלפייך, כמה שאנחנו פה ואנחנו נעזור לך, אני עדיין לא יודעת איך תסתדרי עם כל העסקים האלו" הסבירה את עצמה.
"אמא, זאת אני בר!!! כמה פעמים ליוויתי את יוחאי ולמדתי ממנו וראיתי אותו ועזרתי לו? אין ספור פעמים, זה לא משהו חדש לי, אני מכירה את העולם הזה, ואת האנשים האלו כלום לא ישבור אותי את תראי את תהיי גאה בי"
אמא: "אני תמיד יהיה גאה בך יפה שלי, רק תשמרי על עצמך בבקשה בבקשה, כולם קנאים, ויש להם צרות עין, לאט לאט שלב שלב, אל תתפתי לכלום, תסמכי רק על האנשים שיוחאי היה איתם בדרכו, ועוד משהו חשוב, אל תעברי לדירה שיוחאי הוריש לך, תישארי איתנו בבית עד שתרגישי ממש שאת רוצה את העצמאות שלך אנחנו לא נתנגד"
"מבטיחה חיים שלי… לילה טוב אמאל'ה"
ולילה טוב לי… עליתי לחדר שלי, שכבתי והסתכלתי לתקרה הגבוהה, הרגשתי הקלה, ממחר אני מתחילה, בעבודתי החדשה.
בדיוק שהחלפתי לפיג'מה הוורודה של ניקי הכבשה הכובשת, צילצל האייפון שלי בשעה 1:00 בלילה… מספר חסוי.
"הלו?" אמרתי…
"הגעתי לבר?" מהצד השני ענה בחור עם קול דומיננטי מאוד.
"מי צריך?" שאלתי.
"בחור שמעוניין לעבוד איתך"
הייתי בשוק מוחלט, מה זה צריך להיות? ירד לי האסימון מהר, והבנתי שהשמועה התפשטה חזק.
"אני לא מבינה אותך"
"מאוחר עכשיו, מחר, בסביבות השעה 14:00 אני יהיה במרינה בהרצליה, ליד המסעדה קפה קפה. אם תחשבי עליי תגיעי לשם, ואין לך מה לדאוג כמובן, בסה"כ אני רוצה לעשות איתך עסקים"
הקשבתי בשיחה לכל מילה שלו, משהו בקול שלו היה מהפנט וענייני, החוצפה שלו, לא להסביר את עצמו עוד יותר משכה אותי להבין במה מדובר.
ואם אכן… השמועה ברחבי ת"א והסביבה התפשטה לה במהירות כה רבה…
סגרתי את השיחה במשפט
"לילה טוב"
מחשבות טסו לי בראש, מי זה מה זה? מה לעשות? כמובן שיש לי אנשים משלי אז אני לא דואגת, מחר בבוקר אני אתייעץ עם אבי.
שיהיה אחלה לילה ……………