נעים מאוד, גורל- פרק 3
נכנסנו למשרד, התיישבנו שנינו היינו די קפואים, נוכח המצב הלא רגיל.
"מה איתך? איך את עוברת את התקופה הקשה הזו?" שאל בדאגה.
"קשה לי נורא, עדיין לא חזרתי לעבודה, אני מקבלת כוחות מבורא עולם, מחזק אותי שאני כאן כדי לא לאכזב אותו, הוא ירצה לראות אותי מאושרת"
שרון העו"ד: "זה בטוח… האמת בר, שתצטרכי הרבה כוחות עכשיו, החיים שלך הולכים להשתנות"
אמר בצורה ישירה, חד משמעית, לא הבנתי למה הוא מתכוון כמובן וישר קפצתי "מה הכוונה?"
הוא הוציא מסמך לבן, ואמר: "אני מעדיף לקרוא לך אותו קודם, אחרי זה תעייני בו כמובן"
אני: "בטח, אבל מה המסמך הזה שרון? לפני שאתה קורא תכין אותי" כולי מבוהלת, כוססת ציפורניים, לא יודעת למה העולם הכין אותי… או יותר נכון למה יוחאי הכין אותי….
שרון הסביר ברוגע ונחת, "תראי בר, לפני שיוחאי מת, הוא זימן אותי אליו בשעות הלילה המאוחרות, ישבנו, דיברנו על החיים לקחנו דף ועט ואני רשמתי כל מה שיצא לו מהפה.
העיניים שלי התמקדו בכל אות ומילה שיצאה לשרון העו"ד מהפה, הייתי כולי נרגשת… "תמשיך בבקשה" ביקשתי, התחננתי.
"זו הצוואה שלו, ויש לי תשובה לכל שאלה שתשאלי אותי, אני פה כדי לעזור, לאורך כל הדרך כל מה שתבקשי, הכל שמור אצלי."
"צוואה??? יוחאי הכין צוואה? למה לא כל המשפחה פה כדי לקרוא אותה?" שאלתי בתמיהה
"זה כל העניין, שיוחאי ביקש שרק את תקראי אותה קודם ראשונה, כי רובה כמעט כולה תקפה לגבייך, מה שקשור להורים שלך, לאופל ולריאן הם ידעו בהמשך, אפשר להתחיל ? אל תפחדי. תחשבי שיוחאי מדבר אלייך והוא פה לידך מסביר לך מה הוא מבקש ממך, קודם כל נקרא האת הצוואה יחד, לאחר מכן, תקראי את המכתב שהוא כתב לך לפני שהוא מת"
עיניי התמלאו דמעות, בקושי ויכולתי לנשום… וככה זה היה רשום, מילה במילה.
שטר צוואה:
היות ואין אדם יודע יום פקודתו, והיות וברצוני לסדר צוואה ולהביע רצוני האחרון והוראותיי מה ייעשה ברכושי, לכן אני החתום מטה:
יוחאי ת.ז 20000000 כתובת ה באייר חתימה: יוחאי.
ובהיותי בדעה צלולה, שפויה ומיושבת עלי ומוכשרת מכל הבחינות הדרושות על-פי דין תורה והחוק, מצווה בזה ברצוני הטוב והגמור, בלי אונס והכרח כלל וכלל, כדלהלן: –
(כל ההקדמה של הצוואה, אני לא יתן לכם לקרוא כמובן כדי לחסוך ממכם את התפל והזמן..)
ג. הנני נותן כל רכושי הרשום בספרי רושם הקרקעות (טאבו) על שמי, כולו או , וכן את כל מטלטלי ונכסי דניידי שלי, וכל רכוש אחר כגון כספים במזומן, השקעות במניות, אגרות-חוב, חסכונות לזמן ארוך, מלוות ממשלתיים וכדומה הרשומים על שמי כולו, להלן הפרוט:
-הבית ברחוב רוטשילד תל אביב
-היחידת דיור בבית של ההורים
-3 סניפי הרשת של הקיוסק "אם הדרך"
-החברה החוקית להלוואות בריבית
-ג'יפ SVR RANGE ROVER SPORT לבנה
-החברה "ממתקים" (מטעמי פרטיות, ומשטרה יש סיפור מאחורי השם "ממתקים", בהמשך תבינו על החברה יותר)
-מועדון "הבלקברי" בת"א בנמל.
כל זה, מוענק לאחותי, הכל כולל הכל.
אחותי בר__בת מזל, ת"ז: 300000000
הגרה ברחוב ה באייר, במתנה גמורה ולא כאפוטרופוס.
ד. לבתי, לריאן, הנני נותן סכום כסף מזומן ומכובד שישרת אותה כל ימי חייה, להלן הפרוט:
-1.5 מיליון שקלים חדשים, שיועברו לבנק שלה, מגיל 20.
-מגיל 19, אני רוצה שתהיה שותפה מלאה לחייה של אחותי, בר, כשאני לא יהיה פה, היא תהיה ה"אבא" שלה.
-אחותי בר, תהיה רשאית, לייעץ לה ולעזור לה בכל הנוגע לחיים ולכספים, אסור יהיה לה לעשות בכסף שום צעד שאיננו מוסכם על ידי בר, עד שלריאן תינשא.
ה. לאופל, גרושתי, הנני נותן בברכה את הדירה שברחוב ____ בעיר נתניה. בנוסף, 800,000 שקלים חדשים לחשבון הבנק.
ו. לאמי ואבי היקרים, הנני נותן לכם מה שכל חיינו היו שותפים לו:
-העסק של הנדל"ן שאבא אוהב, אני רוצה שתטפחו אותו אבא ואמא, וכמובן העברתי את העסק על שמכם עד לא מזמן בלא ידיעתכם.
פה, ברגע זה נשימתי נעתקה לגמרי, התעלפתי במקום עוד לפני שהספקתי לקרוא את המשך הצוואה.
שרון נתן לי כוס מים שהיה מהול בסוכר, כדי להחזיר לי את הצבע לפנים.
"בר, בבקשה זה חשוב תתאפסי על עצמך מאמי, אני מבין את גודל המצב, אבל בואי נתקדם מאמי" התחנן בכל לשון של בקשה שאהיה מפוקסת על עצמי, כי זו רק ההתחלה…
נרגעתי כמה דק, והמשכתי לקרוא את הסוף.
ו. כל הכתוב לעיל עשיתי וערכתי מרצוני הטוב והגמור, ובדעה צלולה ומיושבת כצוואת בריא הקיימת לעולם, שתחול שעה אחת קודם פטירתי, כל זמן שלא אערוך צוואה אחרת מקוימת כדין תורה, או אבטל צוואה זו בפני עדים כחוק. והקניתי לכל השייך בכתיבה ומסירה וקנין גמור ושלם. הנני מודה בהודאה גמורה וחלוטה, שכנגד זה כפי הסכום שיעלה שעה אחת קודם פטירתי אני מתחייב לזוכים הנ"ל מעתה, הן בנדר והן בתורת שעבוד, באופן שאני מחויב כבר עתה לשלם כל סכום. והשעבוד נעשה באופן המועיל, והכל נעשה באופן שלא יישאר שום פקפוק וערעור מצד יורשי ולא משום אדם בעולם, וגם נעשה בקניין גמור ושלם אגב סודר, במנא דכשר למקניא ביה שקנו אחרים מידי על כל הנזכר, בלי שום טענות אסמכתא או כל טענה אחרת לבטל הצוואה או הקניין והשעבוד. ושטר זה נעשה בפרסום, ולא במילתא טמירתא, ובאופן היותר מועיל עפ"י דיני תורתנו הקדושה.
ז. אני מברך את אמי,אבי,אחותי,גרושתי וילדתי לריאן שיזכו לחיים טובים וארוכים, מתוך בריאות טובה ונחת מצאצאיהם. בקשתי האחרונה היא, שישרור שלום אמת ביניהם כל ימי חייהם.
כל זה ערכתי ועשיתי בדעה צלולה ומיושבת בצוואת בריא מעתה שיחול שעה אחת קודם מותי, שלא לשנות ולא לחזור מצוואתי והודאתי מעתה ועד עולם, רק ע"י צוואה אחרת או ביטול צוואה זו אם תעשה כדין תורה בזמן מאוחר מצוואה זו.
נשארתי ללא מילים, לא יכולתי לדבר ולא ידעתי מאיפה להתחיל, בצוואה כמו שאתם רואים לא רק אני הייתי מוזכרת אבל אני הייתי בראש הרשימה, הוא לא שכח אף אחד.
ידעתי שיש ליוחאי נכסים, עסקים ומזומנים בשפע, אבל אף פעם לא חשבתי מה יקרה ? לאן כל זה יילך אחרי שהוא ימות, מי ימשיך אותו?
כולם כמו זאבים רעבים בחוץ… חיכו לטרוף, אף אחד לא יודע… מה הולך לקרות.. וגם אתם קוראים שלי, עדיין מטושטשים.
בפרק הבא… יסור המכתב האישי שכתב לי יוחאי, ולאחריו.. יתחילו החיים החיים האמיתיים, נעים מאוד, גורל …………..
תגובות (2)
וואו! מדהים! תמשיכי! את כותבת בצורה כל כך יפה!
היי מאמי תודה, אני ממשיכה את הסיפור :)