נעדרת – פרק 8 (הסיפור שלכם)

-קנטקי-

-נקודת מבט היילי-

כול כך חיכיתי להגיע לרגע הזה שאני יהיה לבד , סגרתי אחרי את דלת חדר המקלחת ונכנסתי פנימה .
סגרתי את מכסה האסלה והתיישבתי מעל כמו כסא , את הבגדים הנחתי על השיש ליד הכיור .
החזקתי בידי את השקית , שקית שכול כך התגעגעתי אליה , לא פתחתי את השקית הזאת מאותו היום שבלייר נעלמה .
אני זקוקה לזה , נואשת לזה אפשר להגיד .
מאז שבלייר נעלמה לא הצלחתי למצוא ולא לרגע אחד בודד עם עצמי רק מידי פעם כדי להשקיט את הרצון בזה , זה די קשה כשאת גרה בבית עם עוד 23 איש .
פתחתי את השקית השקופה , ולפתע דלת חדר המקלחת נפתחה .
"שיט…" מלמלתי והשקית נפלה מידי וכול תכולתה נשפכה על הרצפה .
הבטתי אל הדלת , ניק עמד שמה ביד אחת נשען על ידית הדלת , היד השניה תלויה לצד גופו , ועל פניו מבט מופתע .
מופתע , כועס , מאוכזב , עצבני , שונה , מוזר .
השקט שהשתרר בחדר המקלחת הקטנה רעם באוזניי , איך לעזאזל שחכתי לנעול את הדלת ?
לאחר דקות ארוכות של שקט , דקות ארוכות שרק חיפשתי איפה לקבור את עצמי , לקבור ולא לצאת משם לעולם .
הוא פצה את פיו והפר את השקט הרועם , "היילי ?" שאל אותי .
הקול שלו הדהד ברחבי חדר המקלחת , והמילה היחידה הזאת , חמש האותיות האלה הדהדו באוזניי , ננעצו בבשרי , וכיווצו את ליבי .
פציתי את פי כדי לענות לו , אבל לא הצלחתי למצוא את המילים , לא הצלחתי לדבר , גוש חנק את גרוני .
מה אני אמורה להגיד לו ?
השקט המציק והרועם שוב השתלט על החדר הקטן שבו אני וניק היינו , המילה היחידה שאמר עדיין הדהדה באוזניי , ולא עזבה את מוחי ומחשבותיי .
מילה בודדה , 'היילי ' .
בלי לומר דבר הוא התקדם לעברי , התכופף ליד איפה שנפלה השקית , עם מגבון הוא ניקה את כול תכולת השקית שנשפכה .
"קומי" אמר לי , הוא משך את ידי והוזיז אותי ממושב האסלה באגרסיביות , פתח את המכסה ואת כול תכולת השקית הוריד במים .
הוא התחיל להתקדם אל עבר דלת היציאה מחדר המקלחת , "ניק .." מלמלתי בקול רועד ומגמגם .
"להידרדר לסמים זה לא פיתרון" אמר ויצא מהחדר .
חמשת המילים שאמר הדהדו בראשי והחליפו את המילה הקודמת שהדהדה במוחי , חמשת המילים האלה כמעט הצליחו לחנוק אותי .
בקושי הצלחתי לנשום , אני לא מאמינה שהוא גילה , עכשיו הוא יספר לכולם , והם ישימו אותי בגמילה , מה שחסר לי .
הבטתי אל הנקודת בה נפלה תכולת השקית , שאריות של האבקה הלבנה עדיין היו על הפרקט החום בהיר .

-ניו יורק-

-נקודת מבט האנה-

"אתה כול כך מת" צעקתי על מייקל ורדפתי אחריו ברחבי החדר .
"לא ראיתי כלום , נשבע לך" אמר מצחקק ובורח ממני , כולם נכנסו אל החדר , וג'סמין ישר קפצה עליהם שיביאו לה את האספרין .
"אז מה עושים עכשיו ?" שאלה סטפני .
"האח התאום של בלייר גר פה בניו יורק לא ?" שאל טיילור .
"כן , הוא גר פה בקצה הדרומי של העיר , אני זוכרת שניק אמר לי לפני שנסענו כולם , את הכתובת" אמרה ג'סמין .
"טוב אז האנה תתלבשי , ונצא" אמר לי קייל צוחק ומעיף מבט על גופי עירום שרק חלוק מכסה אותו .
"אל תסתכל עלי" אמרתי צוחקת ונעלמתי מאחורי דלת חדר המקלחת , והפעם זוכרת לנעול .
התלבשתי בזריזות , שמתי מכנס קצר כחול כהה וגופיה ורודה חלשה , לרגליי נעלתי נעלי ספורט גבוהות של נייק אפורות ורודות .
"קדימה פרינססה , צריכים ללכת!" דפק טיילור על דלת העץ של המקלחת .
פתחתי את המנעול ונכנסתי לחלל החדר , "אני מכונה" אמרתי מחייכת חיוך ילדותי .
"מחכים רק לך!" צחק קייל וכולנו יצאנו .
בחנייה חנה הרכב של טיילור , ג'יפ כסוף של בא.אמ.וו , הג'יפ המבריק נצצץ לאור השמש הקופחת .
"איזה חום " מלמלה ג'סמין , "כואב לי הראש" התלוננה .
טיילור נכנס למושב הנהג ולידו ישב מייקל , מאחורה ישבנו אני ג'סמין וסטפני , וקייל עלה על האופנוע שטח האדום שחור שלו , מרכיב לראשו את הקסדה השחורה ואת כפפות העור .
נהמת האופנוע הפרה את שלוות השקט בחניון הריק , הוא לחץ על הגז ועלה על הכביש , עף במהירות לפנינו ועוקף אותנו .
"אל תתחילו עם מרוצים" הזהירה אותם ג'סמין .
"לא התחלנו , אנחנו כבר במירוץ" התחכם מייקל וחגר את עצמו , כולנו אחריו חגרנו , וטיילור הדליק את המנוע .
המנוע התעורר לחיים בשקט , וגם הוא עלה על הכביש ונסע במהירות כדי לעקוף את קייל .

-טקסס-

-נקודת מבט אביה –

"תוריד אותי דביל !!" צעקתי על שון שהרים אותי בידיו ורץ אל עבר החניון , "אנחנו ניפול דפוק" אמרתי לו .
"את לא תיפלי" צחק והרגשתי את השרירים שלו נמתחים , הוא צודק אני לא יפול , אבל עדיין שיוריד אותי .
הוא עצר ליד האופנוע שלו ועלה עליו , "קדימה ילדונת תעלי" אמר לי בחיוך כובש .
"אני לא עולה איתך על הדבר הזה , אתה נוהג כמו מטורף " אמרתי צוחקת .
"ותלך לשים חולצה דפוק , אתה תיהיה חולה או משהו כזה" אמרתי לו מנסה למצוא תירוצים למה לא לעלות .
הוא ירד מהאופנוע צוחק , "עכשיו את תשלמי על זה שקראת לי מכוער" אמר לי והרים אותי על האופנוע .
הוא עלה ולחץ על הגז בלי לחכות ועלה על הכביש במהירות על .
עטפתי את ידי סביב מותניו , וחלק גופו העליון חשוף בלי חולצה , הוא שרירי ויש לו קוביות בבטן .
"תחזור לפחות לשים חולצה" אמרתי לו כשהבחנתי בכול מיני בחורות ברחוב מביטות בו כשהוא האט ליד הרמזור .
"אז מה , הם צריכים קצת נוף בטקסס" השוויץ , והתחיל לצחוק .
"אוי איזה שחצן " אמרתי לו , "בוא נחזור למוטל תלבש משהו שהבנות פה ברחוב לא יתעלפו בטעות " אמרתי בזלזול .
הוא צחקק אבל לא אמר דבר , הוא קרץ עשה שלום לבנות שהתלהבו סיבב את האופנוע וחזר בחזרה למוטל .

נכנסנו לחדר של הבנים כולם ישבו במעגל על הרצפה , "מה אתם עושים ?" שאלתי צוחקת .
"אמת או חובה בואו" אמר כריס והם פינו לנו מקום על הרצפה , התיישבנו אני ושון בין כריס לרום .
"איפה אלין ?" שאלתי את רום , "היא ישנה היא לא רוצה לשחק" אמרה לי בשקט .
"אני מסובב" אמר אוסטין וסיבב את בקבוק הפלסטיק הריק .
"שון שואל את רום" אמר לאחר שהבקבוק נעצר , "רום אמת או חובה ?" שאל שון את רום .
"אמת" אמרה לא מסתכנת בחובות הדפוקות שהם יתנו .
"אמת שאת אוהבת מישהו ? כאילו גם מאלה שלא פה " אמר שון והתכוון לשאר הבנים שנמצאים עכשיו בקבוצות האחרון .
"אמת" אמרה רום צוחקת וטיפה מסמיקה , "הופה " צחק אוסטין ושון וכריס הצטרפו לצחוק שלו .
"עכשיו אני מסובב" אמר כריס וסיבב את בקבוק הפלסטיק במקומו .
"אני שואל את אביה" אמר כריס לאחר שהבקבוק נעצר מולי .
"אמת או חובה ?" שאל אותי , "ואל תבאסי עם אמת" הוסיף על דבריו וצחק .
"חובה" אמרתי צוחקת .
"חובה עלייך לנשק את הגבר הכי חתיך שנמצא בחדר " אמר כריס והצביע על עצמו .
"אתה לא חתיך" אמרה לו רום צוחקת ומעיפה עליו את הכרית שהייתה לידה .
"נו תנו לה כבר לעשות את החובה שלה " אמר אוסטין .
"נשיקה ארוכה אבל במשך דקה" הוסיף כריס על דבריו , "ידעתי שהם יתנו לי חובה כזאת" צחקתי ורום אחרי .
"אני עוד יתנקם בכם" אמרתי וקמתי ממקומי , פניתי אל עבר הבנים שישבו אחד ליד השני .
"אבל תשבי עליו" אמר אוסטין וכריס התחיל לצחוק , "אתם כאלה חרמנים" אמרה רום .
"ועם לשון" אמר כריס ורום זרקה עליו כרית נוספת , "בלי לשון" אמרתי לו בחיוך משועשע .
הם ישבו ישיבה מזרחית , התיישבתי על שון וכרכתי את רגליי סביב מותניו והתקרבתי לנשק אותו .
נשיקה אותו בפה , "במשך דקה" שמעתי את קולו של כריס מהצד .
"עם לשון" הוסיף אוסטין , התנתקי משון והבטתי עליו , "בלי לשון !" צחקתי .
"עכשיו בגלל שהתנתקת ממנו , זה שתי דקות " צחקה רום וכריס ואוסטין צחקו איתה .
"חשבתי שאת בצד שלי " אמרתי לרום מצחקקת טיפה , "אחותי נשקי אותו כבר ותסיימי את העניין " אמרה לי רום מחייכת .
"אני יגמור את העניין " אמר שון , הוא תפס בפניי וסיבב אותי אליו ונשק אותי בפה .
מנשיקה יבשה זה עבר לצרפתית , ולאט לאט הלשון שלו החליקה לפה שלי .
התנשקנו יותר משתי דקות , "הלו להרגע , לא ליד רעבים " צחק אוסטין והתנתקתי משון מהר וחזרתי לשבת ליד רום .
נגבתי את פי בידי וחייכתי חיוך מנצח , "אני עוד יתנקם בכם" אמרתי לאוסטין וכריס .
"אני מסובב את הבקבוק" אמר שון וסיבב את הבקבוק הריק באמצע המעגל , "אביה שואלת את אוסטין" אמר שהבקבוק חדל מלהסתובב .
"איך שגלגל מסתובב לו " שר כריס ורום ושון צחקו וגם אוסטין צחקק , "נדפקתי אה ?" אמר צוחק .
הנהנתי אליו עם חיוך מנצח , "אמת או חובה ?" שאלתי את השאלה והבטתי לעברו .
"חובה" אמר וכריס צחק , "אחי נדפקת מה נדפקת " אמר לו כריס .
"חובה עלייך לנשק את רום במשך דקה עם לשון " אמרתי לו , "אביה ?" שאלה רום מופתעת אבל לא מתנגדת .
"חובה זאת חובה" אמר שון ואני הנהנתי .
"אתם רעים " צחק אוסטין וקם לנשק את רום , הם התנשקו במשך דקה חשבתי שהם עוד שנייה הולכים לבלוע אחד את השני .
"קדימה , אני מסובבת עכשיו" אמרתי וסובבתי את הבקבוק .
"פאק" צחקתי שראיתי שהבקבוק נעצר על זה שאוסטין שואל אותי , "אז אביה אמת או חובה ?" שאל אותי .
"אמת" אמרתי לו .
"אמת שאהבת את הנשיקה של שון ?" שאל אותי , הסתרתי את פניי בידי והסמקתי טיפה אבל מהר נשמתי נשימה עמוקה והורדתי את ידי .
"אמת" עניתי לו , "ואל תשכח שיש לי חגורה שחורה בג'יג'יטסו קארטה ואני יודעת פארקור " הוספתי על דברי .
"כריס תסובב את הבקבוק" אמר לו אוסטין קצת נלחץ , הם יודעים שאני טובה באיגרוף .
כריס סובב את הבקבוק וזה עצר על שאוסטין שואל את רום .

-אלבמה-

-נקודת מבט שובל –

הלכתי סיבוב בעיירה הקטנה שאנחנו נמצאים בה , הכול כול כך כפרי פה , וכשאני אומרת הכול זה הכול מהכול , אפילו האוויר כפרי .
הבטתי על השמים הזרועי כוכבים , רוח חמימה נשבה והעיפה את שיערי החום דבש החלק אחורנית .
הפלאפון שלי צלצל והוציא אותי מקו המחשבה העמוק ששקעתי בו .
-"הלו ?" עניתי לשיחה בלי לבדוק בכלל מי מתקשר .
-"שובל ?" שמעתי את קולה של היילי מהצד השני של הקו .
-"היילי ? מה קרה ?" שאלתי אותה כשהבחנתי בקול הלחוץ שלה .
-"מה קורה ? דברי על משהו " אמרה לי .
-"אז איך בקנטקי ?" שאלתי אותה , אין לנו ממש על מה לדבר אני בכלל מופתעת שהיא התקשרה אלי .
-"מעצבן , אני שונאת את המקום הזה , איך באלבמה ?" שאלה אותי .
-"כפרי , הכול פה כפרי , אין פה אפילו לא חתיך אחד" אמרתי צוחקת .
שמעתי קול צחוק חלוש מאחוריי , הסתובבתי אחרונית וראיתי מישהו בערך גדול ממני אולי בשנתיים .
-"היילי אני יחזור אליך כבר אחר כך" אמרתי לה ונתקתי בלי שהיא תחזיר תשובה .

"אז זה מנהג של הכפריים לצותת לשיחות של אחרים ?" שאלתי אותו , הוא הדביק את קצב ההליכה שלו לשלי .
"מה הבעיה בכפר ?" שאל צוחק והמבטא הדרומי נשמע ברור בקולו .
השיער החום בהיר שלו הבריק לאור המנורה והעניים החומות שלו ברקו בניצוץ מוזר .
"אני שונאת את הכפר" אמרתי מצחקקת טיפה , הוא הצטרף לצחוק שלי וחייך חושף שני גומות חן מתוקות בלחיו .
"אמא ואבא לא לימדו אותך שאסור לדבר עם זרים ?" שאל אותי .
"אם היו לי כאלה , הייתי שואלת אותם למה באמת " אמרתי צוחקת טיפה .
"אה מצטער" אמר לי והחיוך ירד מפניו השחומות , "אל תצטער" אמרתי מחייכת .
"אז מה את עושה בבלובל אלבמה ?" שאל אותי .
"אני די מחפשת אחרי חברה שלי" אמרתי לו אבל לא חשפתי יותר מידי פרטים מיותרים .
"איך קוראים לה ? אני מכיר את כול מי שמגיע לעיירה הזאת ואת כול מי שיוצא ממנה" אמר לי .
"אז איך לא הכרת אותי?" שאלתי מתחכמת , הוא צחק ושאל שוב איך קוראים לחברה .
"בלייר" אמרתי ופניו החווירו בשנייה , "מצטער אני צריך ללכת" אמר ורץ במהירות ממני .
'מה לעזאזל ? '