נעדרת – פרק 4 (הסיפור שלכם)

-אלבמה-

-נקודת מבט ג'ן –

התחלקנו לארבעה קבוצות , כול קבוצה הולכת למדינה אחרת בארצות הברית .
אני בקבוצה של שירז , שובל , בריטני , ג'ק , וטום , לפני כחצי שעה הגענו לאלבמה .
השכרנו חדרים במוטל דרכים בקצה בלובל – אלבמה .
אני שירז שובל ובריטני באותו החדר , והבנים בחדר נפרד הצמוד אלינו , בעוד כחצי שעה אנחנו הולכים אל בית סבתא של בלייר .
סבתא של בלייר גרה פה בעיירה , אולי היא תיתן לנו קצת תשובות לגבי ההעלמות של בלייר , אולי היא יצרה אתה קשר כי הקשר בין בלייר לסבתא מעולה .
"אני במקלחת!!" צעקה שירז כשאר בריטני דפקה על דלת המקלחת .
"כמה זמן את מתקלחת ? את תגמרי את המים החמים !!" צרחה שובל והצטרפה לבריטני אשר דופקות על דלת חדר המקלחת .
"תנו לה להתקלח , היא תכף תצא!" אמרתי להן תוך כדי שאני פורטת על הגיטרה החומה שלי .
דפיקות חזקות על הדלת נשמעו בעוצמה בחדר הקטן שחלקנו ארבעתנו , "בנות תפתחו !!" שמעתי את קולו הגברי של ג'ק מבעד לדלת הכניסה .
שירז יצאה תוך שנייה מהמקלחת , ובריטני נכנסה מיד אחריה ונעלה את הדלת , "בריטני לא לגמור את המים !" צעקה שובל בעצבנות .
כשהבנתי שאף אחת מהן לא תקום לפתוח את הדלת לבנים , קמתי בעצמי .
הנחתי את הגיטרה על מצעי המיטה המסודרים שעליה ישבתי , והתקדמתי אל עבר דלת החדר .
פתחתי את הדלת ומולי עמדו ג'ק וטום , ג'ק בעל שיער חום בהיר , עניים חומות ירוקות מבריקות , ותספורת קוצים בדיוק כמו של שאר הבנים .
וטום די דומה לו מבחינת צבע העור הדי שחום , יש לו שיער בלונדיני שטני בתספורת צבאית קצוצה ועניים חומות דבש מושלמות .
הם נכנסו לחדר ונשכבו כול אחד על מיטה אחרת , "קום אדיוט" צעקה שירז והזיזה אותו מהמיטה שלה בעוד היא מסרקת את השיער החום גלי הארוך שלה .
הוא צחק אבל לא קם מהמיטה שלה , "תכריחי אותי" התגרה בה והיא זרקה עליו כרית נוצות לבנה .
"יש לכם מים חמים ?" שאלתי את טום , "כן" אמר , "אנחנו בנים אנחנו מתקלחים תוך שתי דקות" אמר בחיוך .
"מה אתם רומזים שאני מתקלחת הרבה זמן ?" שאלה טיפה נעלבת שירז .
"כן!!" צעקו טום ג'ק שובל , ואפילו בריטני נמצאת במקלחת .
היא עשתה פניי נעלבת ונראתה כול כך ילדותית וחמודה , טום התחיל לדגדג אותה עד שהחיוך שב אל פניה .
לקחתי מגבת ובגדים והלכתי אל החדר של הבנים .
נעלתי אחרי את דלת המקלחת ועמדתי מול הדמות המשתקפת אלי במראה .
שיער שטני חלק המגיע עד השכמות , עניים כחולות אפורות וטיפה מלוכסנות , עורי חלק בלי שום פצעים או פגם אחר .
החלטתי להשתמש באמבטיה ולא במקלחת , מלאתי את אמבטיית השיש הלבנה במים חמים רותחים שעלו אדי חום ברגע שפתחתי את הברז .
הסרתי מעל גופי את הבגדים , והחלקתי בעדינות אל האמבטיה הגדושה במים רותחים .
השענתי את ראשי על דופן האמבטיה ועצמתי את עני האפורות , ונרגעתי , ניסיתי רק להירגע .
כול הלחץ של הזמן האחרון משגע אותי , אני כבר בקושי מצליחה לעקוב אחרי המתרחש , רגע אחד אנחנו מתכננים כולנו לנסוע בחגים לברלין , ומיד אחר כך בלייר נעלמת , לאן לעזאזל היא נעלמה ?
זה לא מתאים לאופי של בלייר , היא עדינה , ורגישה , ומלאה שמחת חיים , זה לא הגיוני שהיא פתאום נעלמה .
אם היא נחטפה ?
או שהיא פצועה ?
או גרוע יותר מתה או נרצחה ?
המון שאלות שמציקות לכולם ולא נותנות מנוח , ואין תשובה לאף אחת מהשאלות שלנו , אפילו המשטרה לא הצליחה לספק לנו את התשובות שרצינו .
ולחשוב שעד לפני שנה הייתי בבית יתומים , כמו משרתת , מנקה , מבשלת , מטפלת .
הייתי הכי גדולה שמה בת 17 וחצי , עכשיו אני בת 18 וחצי .
הוריי נפטרו לפני שלוש עשרה שנה שרק הייתי ילדה קטנה , מיד אחרי שנפטרו עברתי מקוריאה אל ארצות הברית עם סבתי .
לאחר שגם היא נפטרה , שלחו אותי הרשויות לבית יתומים בטולדו אוהיו , ולאחר כמה שנים הכרתי את בלייר , ומשם אני לא זוכרת איך התגלגלו העניינים .
אני חושבת שהכול בזכות בלייר , ככה כולנו התקבצנו , קבוצה של 23 איש .
שמעתי תקתוק קל על הדלת , "ג'ן את מסיימת ?" שמעתי את קולה של שובל , שכול הנראה ברטני עדיין לא יצאה מהמקלחת בחדרינו .
"כן , שתי דקות" אמרתי וקמתי מהאמבט המלאה מים רותחים .

___________________________

-ניו יורק-

-נקודת מבט ג'סמין –

הגענו לניו יורק , אני בקבוצה יחד עם סטפני , האנה , מייקל , קייל , וטיילור .
השכרנו שני חדרים בבית מלון יחסית זול במרכז ניו יורק , אני האנה וסטפני בחדר , והבנים בחדר המקביל אלינו .
אחות של בלייר , אנג'לינה גרה פה בניו יורק , אנחנו נלך לחקור קצת את ענייני המשפחה , אולי זה ייתן לנו רמז לאן לעזאזל נעלמה בלייר ?
ככה בעצם חילקנו את המקומות אליהם אנחנו נוסעים , כול קבוצה הולכת אל מקום שמקושר לבלייר איכשהו , אם זה משפחה ,חברים , או שהיא גדלה באותו המקום .
בלייר עברה בילדותה המון מקומות , היא הייתה ברובו של ארצות הברית , היא הייתה צריכה לעבור מכיוון העסקים של אבא שלה .
גם לי יש סיפור חיים די דומה לבלייר , בגלל העבודה של אבי הייתה צריכה לעבור ממקום למקום כול הזמן .
בגיל 10 אימי מתה ממחלה קשה , ולאחר שש שנים שהייתי רק בת 16 אבי סילק אותי מהבית .
אפשר להגיד שהייתי סוג של נרקומנית , ניסיתי לברוח מהצרות באמצעות הסמים , הסמים יצרו עבורי עולם משלי , מציאות מדומה שחייתי בה .
כשאבי גילה שאני משתמשת בסמים , הוא סילק אותי מהבית ואמר לי לא לחזור יותר , וכך עשיתי .
עזבתי את אילנוי ועברתי אל ויסקונסין , שמה הכרתי את סטפני ונהינו החברות הכי טובות .
סטפני ברחה מהבית שלה , אימא הייתה שיכורה ואבא שלה מת לפני שנים .
צלצול הפאלפון שלי קטע את קו המחשבה העמוק ששקעתי בו , קמתי מהמיטה שלי ששכבתי עליה ולקחתי את הפלאפון מהשידה , חזרתי אל המיטה וישבתי עליה בחזרה .
-"הלו?" עניתי לשיחה בלי לטרוח בכלל לבדוק מי מתקשר .
-"ג'סמין , בואי כולנו בחדר אוכל " שמעתי את קולו של מייקל מבעד השני של הקו .
-"אני לא רעבה , תודה בכול מקרה" אמרתי לו .
"את בטוחה ? " הפעם שמעתי את קולה של האנה מהבעד השני של הקו .
"במאה אחוז" צחקקתי וניתקתי את השיחה .
כולם ירדו לחדר האוכל חוץ מסטפני ששקעה בשינה עמוקה במיטת היחיד שבקצה החדר הקטן שלנו .
הפלאפון שלי צלצל שוב , הפעם בדקתי מי מתקשר וזה טיילור .
-"קדימה בואי לאכול לפני שנכריח אותך" אמר עוד לפני שהספקתי להגיד הלו .
-"אוקי , אוקי , חופרים , אני באה " אמרתי נאנחת .
ניתקתי את השיחה בלי לחכות לתשובה , נעלתי לרגליי את נעלי הספורט השחורות שלי שנחו ליד המיטה .
יצאתי מהחדר , וסגרתי את הדלת בעדינות כדי לא להעיר את סטפני שישנה .
התקדמתי לאורך המסדרון , אל עבר המעלית .
לחצתי על הכפתור הכתום המזמין את המעלית , והמעלית הגיעה תוך דקה קצרצרה .
נכנסתי אליה ולחצתי על קומת הקרקע , דלתות הפלדה של המעלית החליקו ונסגרו .
המעלית התחילה לנוע מטה אל עבר קומת הקרקע .
אורות המעלית התחילו להבהב פתאום , "מה לעזאזל ?" שאלתי ונאחזתי בחוזקה במעקה .
הכול החשיך ומנורת החירום המפיצה אור כחול חלש נדלקה במעלית , לאחר שנייה המעלית נעצרה בקול חרקה רם .
"לא בבקשה לא! , רק שלא נתקעתי!" צעקתי אל עבר קירות המעלית שהתחילו לסגור עלי .
לחצתי בחוזקה על הכפתור של פתיחת הדלת , שוב פעם ושוב פעם אבל הדלת לא נפתחה .
הכול התחיל להיטשטש מסביבי , ארבעת קירות הפלדה של המעלית סגרו עלי לאט לאט , כמעט שחכתי שאני קלאסטרופובית .
תוך דקות אחדות , הכול החשיך ונפלתי באפיסת כוחות על רצפת המתכת הקרה של המעלית .