נעדרת – פרק 15 (הסיפור שלכם)

-טולדו-

-נקודת מבט אלין-

אביה הייתה בשוק , היא עמדה בלי להגיד דבר , על פנייה ראו שהיא מבולבלת ולא יודעת מה להגיד .
"אז חזרתם ?" , "כאילו אחד לשני?" שאלה לאחר רגע .
"כן , אנחנו מתחתנים " אמר לה כריס .
"אני עומדת להתעלף" אמרה והתחילה לנפנף בידה מול פניה בשביל אוויר .
"מתי זה קרה כול זה ? " שאלה והתיישבה על הכסא במטבח .
אני וכריס הלכנו אחריה והתיישבנו גם אנחנו במטבח על הכסאות הנותרים .
"טוב זה סיפור ארוך" אמרתי לה , "זה קרה בטקסס ואז החלטנו לחזור לפה" אמר כריס .
"אז מתי אתם מתחתנים ?" שאלה אותנו עם חיוך על פניה .
"אם לא קבענו שום דבר " אמר כריס והעביר את טים לידי , "אני חושב בעוד כמה חודשים" הוסיף על דבריו .
"או מי גאד !! אלין את מתחתנת!!" צעקה וקמה לחבק אותי , ונתנה לטים נשיקה על הראש .
"אתם זוג מושלם" אמרתי להם .
"מי זוג מושלם ?" שמעתי קול , ואז אוסטין נכנס אל המטבח , "מה ?" שאל אותנו ועל פניו מבט מבולבל כמו של אביה מלפני כמה רגעים .
"אני כבר לא מצליח לעקוב אחרי כול הדרמה , מה אתם עושים פה ?" שאל אוסטין את כריס ואותי .
"זה סיפור ארוך" אמר כריס .
"ומי הזוג המושלם ?" שאל והעביר את מבטו ממנו אל אביה ובחזרה , "אנחנו" אמרתי לו והצבעתי עלי ועל כריס .
"חזרתם ?" שאל אותנו מופתע , כנראה שכולם בבית חשבו שלא נחזור אחד אל השני אי פעם .
"כן , אנחנו מתחתנים!" אמר כריס בחיוך לאוסטין .
"מתחתנים ?!" שאל מופתע יותר ממקודם .

-מיין-

-נקודת מבט האנה-

אני ומייק נכנסו אל הבית של ההורים של בלייר , בית מוצע לא בית מפואר או משהו כזה .
האישה שהיא ככול הנראה אימא של בלייר הובילה אותנו אל הסלון הצנוע שלהם , ספות טלוויזיה שולחן קפה , הכול כול כך פשוט .
היא סמנה לנו להתיישב על הספה , התיישנו אני ומייק אחד ליד השני והיא התיישבה על ספה ממולנו .
"אתם רוצים משהו לשתות ?" שאלה בנימוס .
"לא זה בסדר" אמר לה מייק .
"אז בואו תספרו לי מי אתם ? מה קרה ? איפה הבת שלי ? " אמרה ושאלה כמה שאלות בנשימה אחת .
"אז ככה , קוראים לי האנה , זה מייק" אמרתי והצבעתי על מייק שישב לידי .
"אנחנו חברים של בלייר , אנחנו גרים ביחד בטולדו אוהיו , לפני כמה שבועות , קצת פחות מחודש , היא נעלמה" אמר מייק .
"מה זאת אומרת נעלמה ?" שאלה אימא של בלייר בלי להבין שום דבר .
"הגשנו דוח היעדרות במשטרה , אבל המשטרה לא הצליחה למצוא אותה , או גופה" אמרתי ודי חששתי מהתגובה של אימא שלה .
הדבר הכי קשה זה לספר להורים שהבת שלהם נעדרת , ואפילו יש חשש שהיא מתה .
"אז מה זה אומר בעצם ?" שאלה שהיא עדיים לא מבינה על מה אנחנו מדברים , או מה אנחנו עושים אצלה בבית .
"היא נעדרת" אמר מייק שנמאס עליו השאלות שאימא של בלייר שאלה .
"את אולי ראית אותה בזמן האחרון ? " שאלתי אותה בנחמדות יותר ממייק .
"לא היא לא הייתה פה מאז שהייתה בת 16 , היא החליטה לעזוב , אני לא תופסת את הילדים שלי ברצועה , אם הם רוצים הם מוזמנים ללכת" אמרה .
"גם הבן שלי , האח התאום של בלייר עזב כמה חודשים אחרייה" אמרה בשט נפש , כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם .
"מתי ראית אותה בפעם האחרונה ?" שאלתי אותה .
"לפני שלוש שנים" אמרה לי .
הבטתי על מייק , והוא הביט עלי , לשנינו עברה את אותה המחשבה בראש .
'לאן לעזאזל הילדה הזאת נעלמה ?'

-ארקנסו-

-נקודת מבן ג'ן-

הסבתא של בלייר פתחה לנו את הדלת , "שלום" אמרה בחביבות וחייכה , פנייה מלאים קמטים , וענייה שחורות .
"שלום , אנחנו חברים של בלייר " אמר טום .
"כן ?" שאלה אותנו .
"הי אולי הייתה פה בזמן האחרון ? " שאלתי אותה .
"לא , הפעם האחרונה שהיא הייתה פה זה בחג המולד שהיא הייתה בת 7 , מאז לא ראיתי אותה פרט לכמה פעמים שהיא התקשרה" אמרה .
"מתי הפעם האחרונה שהיא התקשרה ?" שאל טום והעביר את משקלו מרגל לרגל .
"לפני חצי שנה בערך" חייכה בנחמדות .
"אה אוקי , תודה , סליחה על ההפרעה" אמר טום ומשך אותי משם , הלכנו בחזרה אל הרכב .
"אז זה היה חסר משמעות ולא עזר לנו בשום דבר" אמר טום כשהתחלנו לנסוע בחזרה אל האכסנייה .
"מה הולכים לעשות עכשיו ?" שאלתי אותו , "כבר התייאשתי מלהסתובב בארצות הברית" הוספתי על דבריי .
"אין ברירה , כול קבוצה מסתובבת במקומות שונות , נצטרך עשות את המוטל עלינו " אמר לי .
"למה היא לעזאזל נעלמה ? איפה אנחנו אמורים למצוא אותה עכשיו ?" שאלתי את טום עצבנית ועייפה .
"אני לא יודע , זה פירוש המילה נעדרת , אנחנו לא יכולים למצוא אותה כי היא נעדרת!" אמר בעצבנות .
שאר הנסיעה עברה בשקט , לא לי , ולא לו היה מה לומר על כול מה שקרה בזמן האחרון .
רק לפני פחות מחודש הכול היה בסדר ובלייר הייתה איתנו , לאן היא נעלמה ?
שוב השאלה שלכולם נמאס לשמוע אותה , או לחשוב עליה , 'לאן בלייר נעלמה ?'

-אילנוי-

-נקודת מבט ריין-

קמתי לקול טריקת דלת , ר'יי וברונו לא היו בחדר , הייתי לבד .
קמתי מהמיטה בחוסר חשק והלכתי לשטוף פנים ולצחצח שיניים , החלפתי את הפיג'מה שלבשתי למכנס קצר וגופייה .
יצאתי מהחדר והלכתי אל החדר של היילי וניק .
"מישהו פה ?" שאלתי תוך כדי תקתוק בלתי פוסק על דלת חדרם .
כעבור רגע הדלת נפתחה ופתח עמד ניק , הוא צמצם את עיניו עד שהסתגל לאור השמש החודר , הוא בטח קם רק עכשיו .
"בוקר טוב" אמרתי בחיוך .
"בוקר טוב ריין" אמר לי ושפשף את עייניו .
"איפה כולם ?" שאלתי אותו .
הוא הביט אחורנית אל החדר , "היילי ישנה , ואני לא יודע איפה ר'יי וברונו" אמר לי .
"אה אוקיי , שהיילי מתעוררת תגיד לה לבו לחדר שלי " אמרתי לו והלכתי משם , הוא סגר את הדלת .
נכנסתי בחזרה אל החדר , הדלקתי את המחשב של ברונו ונכנסתי למייל שלי .
שני הודעות בדואר הנכנס .
אחד מהאנה , ואחד מבלייר ?!?!?
'מה לעזאזל ?'