נעדרת – פרק 1 (הסיפור שלכם)

-נקודת מבטה של ר'יי –

"בלייר מה את עושה ?" שאלתי אותה וקולי הדהד ברחוב השקט והחשוך .
השעה קרובה לשלוש לפנות בוקר , השמים כהים ומלאים כוכבים .
הקור מקפיא , ושכבה עבה של שלג מכסה את העיר כולה בשלג לבן וצח .
השער השחור הפחם של בלייר התבדר ברוח הקריר שנשבה , עורה צח והבהיר בדיוק כמו השלג מסביב .
העניים שלה גדולות ושחורות , בחיים לא ראיתי צבע כזה , זה לא חום כהה שדומה לשחור , זה שחור .
שחור כהה ואפלולי , שחור כמו הלילה , שחור כמו נוצות של עורב .
השפתיים שלה עבות ואדומות טבעיות , היא בלי איפור , היא אף פעם לא מתאפרת , היא פשוט מושלמת .
"נכון שזה דרמטי למות צעירה ? " אמרה לפתע בקולה הרך והענוג כמו של מלאכים , היא בעצמה דומה למלאך .
"על מה את מדברת ?, די עם השטויות בואי נכנס הביתה " אמרתי לה והפצרתי בה שתכנס .
"תחשבי על זה ר'יי , להיעלם יום אחד בלי שאף אחד ידע , להישאר בגדר תעלומה " אמרה .
"אוי בלייר , את מדברת שטויות , בואי נכנס לבית אני קופאת מקור " אמרתי לי ושפשפתי את ידי כדי לשמר חום גוף .
בלייר פרשה את ידיה לצדדים , וחייכה חיוך שובה לב , "לא כזה קר ר'יי , ממתי נהיית כזאת חלשלשה?" שאלה וניצוץ
מבריק עבר בענייה השחורות .
"אני יקרא למייקל שיכניס אותך לבית בכוח !" אמרתי לה .
היא פרשה את ידיה הריקות לצדדים והתחילה להסתובב סביב עצמה , כשהשמלה השחורה הרחבה שלבשה התנופפה
סביבה במערבולת שחורה כמו עיינה המסתוריות .
"קדימה ר'יי תצטרפי אלי" אמרה בחיוך רשע על פנייה , להצטרף , להצטרף למה ?
"אני לא מתכוונת להצטרף לשום דבר דבילי שאת מתכננת , תכנסי לבית אחרי שאת גומרת את השטויות שלך" אמרתי לה ונכנסתי לבית בסערה .
אנחנו גרים כולנו בבית גדול , חבורה של 23 איש .
מטבח גדול וחדר אוכל , סלון ענק ועל הקיר טלוויזיה שטוחה של 50 אינץ' , את המרתף של הבית הבנים הפכו למין מועדון כזה .
הביאו ספות ורמקולים גדולים למוזיקה , יש שמה גם שולחן סנוקר , יש גם מיטת קומותיים ששמה ישנים מייקל וקייל .
עליתי אל הקומה השנייה , מסדרון ארוך ומכול צד יש שני חדרים גדולים .
בחדר הראשון ישנות , אני , סטפני , בריטני ,האנה ובלייר , בחדר המקביל ישנות ג'סמין , שירז , ג'ן , היילי ,ריין ואלין .
מהצד השני של המסדרון ישנים הבנים , בחדר אחד , טום , שון , וכריס ובחדר המקביל אליהם , אוסטין ג'ק ניק טיילור וברונו .
בעליית הגג ישנות אביה רום ושובל .
כול אחד שנמצא פה שונה מהשני , באופי , במראה , באישיות , ובסיפור חיים .
נכנסתי בשקט לחדרי , כולן ישנות שינה עמוקה , המיטה של בלייר ריקה והמצעים מסודרים ומתוחים .
סטפני ישנה במיטתה התחתונה ממיטת הקומתיים שמעליה ישנה בריטני ונחרה מעט .
במיטת הקומותיים שממולם אני במיטה התחתונה ומעלי ישנה האנה , ובמיטת יחיד היחידה בחדר בלייר.
לכול אחד שגר בבית הזה עבר חיים קשים , לכול אחד סיפור חיים קשה יותר מהשני .
טוב הרי כול אחד מאיתנו דפוקים איכשהו , לכול אחד מאיתנו מגרעות וחסרונות .
אבל יש בנו גם יתרונות , יש בקושי , אבל עדיין יש .
כול אחד הגיע לכאן איכשהו מחיים נוראים , פשע , הידרדרות , בריחה מהבית , כאלה שסולקו מבתיהם.
אני אפילו לא זוכרת איך הגענו למצב הזה , שאנחנו גרים כולנו באחוזה גדולה באמצע פאקינג טולדו אוהיו .
במחשבות אלה נרדמתי לשינה עמוקה , לשינה ריקה מחלומות .