זאת עם המשקפיים P:
מקווה שאהבתם אשמח לתגובות ולר רק לתמשיכי כי אני ימשיך בלי שום קשר אני רוצה ביקורת .
נ.ב למי שקרה זה קצת דומה לתיכון לילה (אבל רק טיפה ^^)

נישמת מלאך פרק -3- (בבקשה תגיבו )

מקווה שאהבתם אשמח לתגובות ולר רק לתמשיכי כי אני ימשיך בלי שום קשר אני רוצה ביקורת .
נ.ב למי שקרה זה קצת דומה לתיכון לילה (אבל רק טיפה ^^)

פשוט ישבתי בחדר על המיטה עם הסדין הלבן ,הבטתי בחדר . הוא נראה פשוט ביותר .
ספרים היו מונחים על המדף ,ככל הנראה סיפרי הלימוד שלי על השולחן הייתה מעטפה חומה .
'חוקים ודרכי התנהגות בברום ' נפתח את זה מתי שהוא ,חשבתי בליבי .
לא רציתי להשאר במקום הזה אבל עם הגדר והבניין המפחיד לא נראה לי שאני אצא מכאן בזמן הקרוב . ברום הוא כמו כלא או מוסד לעבריינים צעירים . מקום שמטעים לילדה מרדנית כמוני .
בלית ברירה פתחתי את המזוודה שלי והתקדמתי לכיוון הארון עשוי העץ .
פתחתי אותו וראיתי שהוא לא ריק לגמרי . על מדף אחד היו כמה סוודרים בצבע בורדו .פתחתי את הראשון בערמה היה מוטבע עליו סמל מוזר דומה במקצת לסמל הסחמתי של מזל מוזנים מוקף בעיגול . ראיתי את הסמל הזה קודם מעל שולחנה של המזכירה ולידו היו עד שניים עשר סמלים מוזרים גם הם .
"מעניין… " הרהרתי בעודי מקפלת את הסוודר ומחזירה אותו למקומו בערמה . על מדף אחר היו כמה ג'ינסים שחורים ולידן שלושה חצאיות שהגיעו עד מתחת לברך .
הכנסתי את הבגדים המעטים שהיו במזוודה שלי ודחפתי אותה אל המדף האליון בארון (עם טיפה עזרה מהכיסא שהיה ליד שולחן ) .
לאחר מכן התיישבתי שוב על המיטה שלי . הוצאתי את האייפוד מכיס המכנסיים שלי וראיתי שהשעה כבר שבע והבטן שלי כבר התחילה לקרקר .
ואז נזכרתי לא שאלתי את רור מתי בכלל אני צריכה להתייצב בארוחת הערב או איפה בכלל נמצא חדר האוכל . אני כל כך הולכת לגבוע ברעב .
ואז לפתע שמעתי את הקל שהושיעה אותי זו הייתה דפיקה מהירה בדלת ואחרי רגע היא נפסקה . לא נשמע אחרי שום קול חוץ מקולות של עשרות דלתות נפתחות בבת אחת .
"בנות ארוחת ערב עכשיו !!" נשמע קול נשי שהיה מעט רם מידי בשביל נערה אבל לא חזק מידי בשביל אישה מבוגרת .
ידעתי שזה הסימן שלי עם לא אצא עכשיו עד האבד את הדרך ואני לא רוצה ללכת לאיבוד בבית ספר של ילדים מופרעים .
יצאתי אחוצה במהירות וראיתי שאני לא היחידה יחד איתי יצאו עד זרם של תלמידות שנראו מורעבות למראה בדיוק כמוני . לא ידעתי לאן אני הולך וגם לא היה לי איכפת כל עד יש שם אוכל . זהו זו הייתה התוכנית קודם לאכול ואז לחשוב ככה אני תמיד יותר מרוכזת .
לאחר שזרם הבנות יצאו מבניין המגורים הבנתי שחדר האוכל נימצא בבניין השני באחת מארבע הקומות . הייתי כל כך רעבה שלא שמתי לב למבטים שהבנות הוותיקות בטח תקעו בי או לצחקוקים שלהם שבאו מיד אחרי רצף של התלחששויות .
ואז זה קרה סופסוף הגענו לחדר האוכל שהיה בבניין הראשון בקומה השנייה שם התחילו להתערבב הבנים עם הבנות ולהתחלק לשלחנות . אני נשארתי לבד . זה לא היה חדש לי כנראה שאקח את האוכל ואוכל בחוץ זה לא שהיה כל כך קר .
נעמדתי בטור לקבל את המנה שלי ואז הילדה הסנובית בעלת השיער השחור התנגשה בי .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך