ניצוץ בלילה – פרק 5

ניצוץ בלילה – פרק 5
הוא המשיך להנשים אותי כשלפתע עיניי נפתחו ושיעול נפלט מגרוני, רק אז הוא הרשה לעצמו לעצמו לעמוד ולהטיף לכל אלו שלא עזרו לי.

הוא עזר לי לעמוד על רגליי וצעד איתי כשאני נשענת עליו אל עבר פנים בית המלון.
״תודה״ אמרתי, מנסה לא להסתנוור מעיניו הכחולות.
״זה בסדר״ אמר באדישות מרובה
״קוראים לי לילה״ חייכתי.
הוא לא ענה.
״ולך?״ חיכיתי.
״סקאיי (שמיים באנגלית)״ סינן.
״הא.. גם אתה גר פה?״
״אפשר לומר״ אמר בחוסר עניין.
״תגיד אפשר לשאול אותך משהו?״
״אם אני אגיד לא, לא תשאלי?״
״לא״
״נו, אז תשאלי ..״
״כולם פה כל כך חשים?״ שאלתי ברטוריות, הפסקתי להשען על גופו המטפטף והתחלתי לצעד יותר במהירות אל עבר הלובי , משאירה אותו מאחור.

איכס, אני שונאת את אלו שהם חושבים שהם יודעים הכל.

למחרת בבוקר – שבת <3
כבר סיימתי לפרוק את המזוודה והדברים שלי אתמול בערב, החלטתי לטייל קצת בעיר, אולי לקנות משהו בשביל המועדונית מחר.
לבשתי ג׳ינס ארוך עם קצת קרעים, חולצה חושבת כתף בצבע סגול, שרשרת אפורה, וסנדלים אפור שחור. בנוסף לקחתי את תיק הצד שלי והכנסתי לתוכו כל מיני דברים כולל מצלמה ואת הפלאפון. רציתי לתעד כל רגע!

טיילתי לי וצילמתי כל מיני תמונות נוף.
השעה כבר שתיים ורבע והייתי מלאת שקיות קניות, אוכל ותמונות. מה לעשות – אני אוהבת שופינג !

חזרתי בחזרה למלון, עמוסת שכורה…
״יופי זה בדיוק מה שחסר לי..״ חשבתי לעצמי כשראיתי..