ניצוץ בלילה – פרק 4

ניצוץ בלילה – פרק 4

נשכבתי בתנוחה נוחה כשלפתע ניגש אליי בחור בערך בגילי, שיער חום ועיניים חומות. היו לו נמשים אחדים באף וקוביות. הוא היה ממש חתיך.

״אני לא מאמין שנפגשנו״ אמר (באנגלית, היא באמריקה)
״זה כי לא נפגשנו״ חייכתי.
״קוראים לי מייק, ולך?״ שאל תוך כדי שהתיישב לידי.
״לילה״
״אכפת לך?״ מייק הצביע על בקבוקון השמן שיזוף.
״בכלל לא״ חייכתי, שחכתי ממנו לגמרי.
הסתובבתי על הבטן, גבי מופנה אל מייק. הוא מרח את השמן בגסות אבל לא היה לי נעים לומר לו זאת אז פשוט שתקתי. לפתע מייק החל ׳למרוח אותי׳ בגבי התחתון. זייפתי שיעול והוא הזיז את ידי וחזרה אל גבי. הוא המשיך למרוח כשהבחנתי שהוא מנסה לפתוח לי את החלק העליון של בגד הים.
״מה אתה חושב שאתה עושה?!״ נעמדתי מולו, כועסת.
״וואו תירגעי״ עמד גם הוא.
״תירגעי ? תירגעי? ידפוק אחד אל תיגע בי״ התרחקתי ממנו קצת.
״יא לא מבינה צחוקים״ גיחך כאילו שהכל טוב.
״אני אצחק כשיהיה מצחיק״ המשיך בטון המעצבן שלו.
״רוצה לראות מצחיק?״ שאל, ובלי לחכות לתשובה מייק הרים אותי וזרק אותי למים…

״הצילווווו!!!״ התפתלתי במים, זועקת לעזרה. בזמן שמייק חושב שהכל הצגה וכך גם כניראה חמשת המתרחצים האחרים בבריכה שלא הקשיבו לייסורי.
הייתי בטוחה שאני הולכת לטבוע, למות. צעקותיה היו לשווא . אף אחד לא הושיט לי יד לעזרה. באופן מאכזב אפילו לא ראיתי את חיי עוברים אל מול עיניי. הרי איך אוכל לראות ברגע קריטי שכזה את עברי אם בשנייה אחת יגזל ממני גם העתיד?! יחסית למקרה על סף מוות היד הדו בראשי הרבה מחשבות פילוסופיות. ממש כשנאבקים על הנשימות האחרונות שיכולתי לספוג כי כוחו הלך להגמר, נער בגילי בעל שיער שחור חלק ועיניים כחולות עמוקות קפץ למים – עם הבגדים!!! ידו החמה חיממה את מותניי. הוא היה כזה חתיך שלא יכולתי להפסיק לבהות בו, אך הוא לא שם לב, הוא היה עסוק בלהציל לי את החיים. הוא גרר אותי למחוץ לבריכה, אז כולם הבינו שזה לא היה משחק זה היה רגע מאוד דרמתי, רגע אמיתי! הוא החל להנשים אותי מפה לפה, שפתיו היו רכות כל כך. הוא קרב את אוזנו אל ליבי, להאזין לדופק. הוא המשיך להנשים אותי כשלפתע…