ניצוץ בלילה – פרק 12

ניצוץ בלילה – פרק 12

אני אוהבת את סקאיי .

למחרת בבוקר, שישי <3
התארגנתי זריז וירדתי למועדונית. השעה הייתה 8. הקדמתי בשעה – פאקינג שעה.
ניכסתי לכיתה והיא הייתה ריקה.
״למה ציפיתי״ חשבתי לעצמי. הרכבתי את האוזניות, התיישבתי על הכיסא, עצמתי עיניים ושמתי רגל על רגל על השולחן שלצידי.
כמו תמיד נשאבתי ביחד עם המוזיקה והתחלתי לשיר. אחרי בערך רבע שעה הייתה לי תחושה מוזרה כזאת, מכירים את התחושה הזאת שמישהו בוהה בכם? התחושה הזאת! לאט לאט פתחתי עיניים ומולי ישב סקאיי, הוא התחיל לשיר , לזייף יותר נכון, את השיר ששרתי. נקרעתי מצחוק מהתנועות שהוא הוסיף.
״אני יכול?״ סימן לי על האוזניות?
״אוקיי״
הוא התיישב לידי, קרוב. העברתי לו את אחת האוזניות ושנינו עצמנו עיניים, נשענו אחורה והקשבנו למוזיקה. מידי פעם הצצתי לראות שהוא עדיין שם ויכולתי לראות ממש מקרוב את פניו הגבריות והמושלמות שכל רגע התאהבתי בהן יותר ויותר. זאת הייתה הפעם הראשונה שלא הקנטנו אחד את השנייה ולהפך (:
הצילצול הוא זה שהעיר אותי מהתנוחה הכל כך נעימה ששהיתי בה. למזלי סטפני לא הייתה בחדר כדי לראות אותנו, אותי ואת סקאיי, ו׳לכפכף׳ אותי. את האמת לא פחדתי מהאיום שלה שהיא תרביץ לי אבל יותר פחדתי לאבד חברה, לא שהיא הייתה ממש חברית עד עכשיו, אבל במקום כזה קטן כדי להתחבב על כל אדם.

באמצע השיעור קיבלתי פתק, לא היה עליו שם..
׳היום אחרי המועדונית – אצלך, תהיי שם׳ אמר הפתק. הרבה פירוט…
במהלך השיעור ניסיתי לבחון את פני הילדים שבככיתתי. מי שלח לי את הפתק ומה הוא רוצה?!
אחרי 45 דקות נגמר השיעור, בשעה טובה.
הלכתי לחדרי וחיכיתי..
אחרי רבע שעה הייתה דפיקה בדלת! כשפתחתי אותה ראיתי את…