מ – למפלצת פרק 5

פרק 5 – טמטום יחסי
יום שישי.
בוקר.
בימי שישי אנחנו לא לומדים ולכן קמתי רגוע. בדרך כלל אני קמה אחרונה אבל היום קמתי ראשונה. הסיבה לכך היא שבק התקשרה…
"אלו.." עניתי בעייפות
"אני מטומטמת" היא ענתה.
"מה?"
"אני מטומטמת"
"איך הגעת לזה הפעם?"
"זה סיפור ארוך…"
"יש לי את כל היום"
אחרי זה קמתי והתארגנתי בזמן שהיא מספרת לי איך היא הגיע למסכנה שהיא מטומטמת.
הסיבה הייתה שוק גדול!
זו הייתה בעיית…בנים.
לבק היו כבר כמה חברים אז זה לא היה החלק המפתיע. החלק המפתיע היה זה שזו הייתה בעיה.
בדרך כלל לבק אין בעיות בנים. היא מסתדרת איתם, היא יודעת איך לדבר איתם. היא חלק מהם. אז לא ממש ידעתי מה לענות.
ה"בעיה" הייתה שהיא מחבבת מישהו אבל הוא החבר הכי טוב שלה (מהבנים). הוא ממש מחשיב אותה כאחות.
"אני מטומטמת".
כך היא גמרה את סיפורה הארוך. אני הייתי כבר באמצע האוכל.
"את לא מטומטמת" עניתי בפה מלא. "זה רק טמטום יחסי".
"מה??"
"טמטום יחסי. זה אומר שאת מטומטמת ביחס למקרה זה. את מעולה בלימודים ואין לך בעיות חברתיות. טמטום יחסי."
היו כמה דקות של שקט על הקו.
"טוב עזבי."
השיחה התנתקה.