מתבגרת – פרק 2 – הצעה

הרגשתי שאני עומד להתפוצץ מכל הדברים שהרופא אמר, כל הרמיזות והגמגומים האלה שכאילו היו מכוונים לדבר אחד: להגיד לי שאני בת. אני! אני לא חושב שיש בי איזה משהו שמזכיר בנות, אני גם לא הכי מחבב בנות. הדס אחותי הגדולה אוהבת לעצבן אותי, והבנות בשכבה שלי תמיד שיחקו בגומי שחסם את המעברים, והייתה לי תחושה כששמעתי אותן מדברות שהן תמיד מרכלות. אולי זה סתם כי לא הכרתי אותן, אבל נו, אין לי כוח להתחיל הכיר אותן באמת. זה פשוט… שונה ממני ומוזר לי. ולמה הם אומרים את כל זה? מישהו חשב לשאול אותי אם אני בן או בת? לא, הכול רק על פי כל מיני בדיקות שבסוף בטח יגלו שהן לא נכונות.

אבל השיא הגיע כמה שעות אחרי זה, כשאמא תפסה אותי לשיחה בבית: "שמעת את מה שהרופא אמר," היא התחילה "אני ואבא חושבים שאם זה המצב… אז לא תוכל להמשיך ללמוד בכיתת בנים. אפילו אם תרצה להמשיך, השינויים בגוף שלך בשנים הבאות ייצרו מרחק גדול מדי בינך לבין שאר הבנים, ובסוף אתה תהיה זה שיסבול מזה".
"אז מה את אומרת? שאני צריך ללמוד בכיתת בנות? אני לא מסכים בשום אופן! אני לא בת!!!" זעמתי עליה
"תירגע, לא אמרתי שאתה צריך לעבור עכשיו לכיתת בנות. אבל אני ואבא חשבנו עוד קודם שאנחנו רוצים לעבור דירה, ובקיץ נעבור דירה לכפר סבא. אתה תעלה לכיתה ז', ותוכל להתחיל ללמוד שם באולפנה. תחשוב על זה, אתה לא תכיר שם אף אחת מהבנות וגם אף אחד מהבנים. זאת תהיה התחלה חלקה בשבילך. וחוץ מזה, אתה זוכר שביקשת שנטוס ליורודיסני?"
"יורודיסני?" שאלתי בבלבול, "כן, אבל מה זה קשור?"
"בקיץ הרי יהיה לך יום-הולדת 12, ולבנות יש בגיל הזה בת מצווה." אמא התחילה להסביר "חשבנו לעשות חופשה בצרפת עם טיול ליורודיסני בתור בת מצווה בשבילך. זאת תהיה הזדמנות מצוינת בשבילך להתחיל לחיות בתור בת בדרך שתהנה ממנה."
"בחיים לא" קבעתי, דווקא הניסיונות של אמא להפוך את כל הדבר הזה להגיוני בשבילי הפחידו אותי עוד יותר. "אני לא בת ואני לא חוגג בת מצווה".
"לפחות תחשוב על זה" ענתה אמא ויצאה מן החדר.

אני דווקא לא חשבתי על זה, ובימים ובשבועות הבאים ניסיתי להדחיק. בכל פעם שלא הצלחתי, חשבתי על הבנות מהשכבה והזדעזעתי מהרעיון שאמא רוצה להפוך אותי לאחת מהן. הנפיחות בחזה הלכה וגדלה עד שנעשתה לשדיים קטנות, אבל החורף הגיע ולא התקשיתי להסתיר אותן מתחת לסוודרים. באותו זמן היו לי לפעמים כאבי בטן, אבל יום אחד היו לי כאבים חזקים יחסית בבטן התחתונה. ביקשתי מהמורה לצאת לשירותים ושמה ראיתי שיש לי טיפות דם בתחתונים.

זה הבהיל אותי מאוד, והתקשרתי לאמא. כשאמא שמעה על זה היא אמרה שזה בסדר והיא תבוא לאסוף אותי הביתה. בבית אמא אמרה לי שיש לי מחזור. לא ממש ידעתי מה זה, אבל ידעתי שזה איזה משהו שקורה לבנות. זה הפחיד אותי, כאילו שוב הנשיות הזאת רודפת אחרי כשאני מנסה לברוח ממנה. אמא הסבירה לי שמחזור הוא דבר שקורה לבנות כשהן מגיעות לגיל שבו הן יכולות ללדת. היא אמרה שכשהגוף מתייצב המחזור קורה בערך פעם בחודש. היא אמרה שלפעמים המחזור יכול לכאוב או לגרום למצבי רוח, אבל זה דבר משמח, כי זה אומר שאת אישה ואת יכולה ללדת ילדים.

"אבל אני לא אישה ואין בזה שום דבר משמח בשבילי" מחיתי.
"כנראה שהגוף שלך חושב אחרת", ענתה אמא, "האמת שלא האמנתי שזה יהיה ככה, אתה מתבגר לגמרי כמו אישה, אפילו קצת מהר. תראה, אני מבינה שזה קשה לך, ואני לא מצפה שתחליט עכשיו, אבל אני מציעה שלפחות תעשה ניסיון קטן. אפשר לעשות את הטיול ליורודיסני גם אם אתה לא מוכן כרגע ללמוד באולפנה. התנאים היחידים שיש לאבא ואני זה שתבוא לטיול בתור בת, ושתבוא להתראיין אצל מנהלת האולפנה, בלי להתחייב על כלום, ביום חופש שאין בו תלמידות. רק תבוא, אף אחד חוץ מאיתנו לא ידע לא על הראיון ולא על זה שטיילת איתנו בתור בת מצווה."
"ומה זה אומר לבוא בתור בת?" שאלתי
"זה אומר שעד הטיול אתה לא תסתפר, כדי שהשיער שלך יתארך קצת עד הטיול, בזמן הטיול עצמו כולנו נדבר אליך בלשון נקבה, וגם אתה תדבר על עצמך ככה, נקרא לך בשם נשי שאתה תבחר, ותלבש בגדים של בנות. לא משהו מאוד נשי, רק חצאית ג'ינס או משהו בסגנון, וחולצה של ילדות, אפילו אם היא דומה לחולצות בנים. אה, ובשבת בחופשה אני רוצה שתבוא איתי לעזרת הנשים בבית הכנסת, ותלבש שמלה חגיגית שנקנה לך, ובסעודה נעשה לך חגיגת בת מצווה עם עוגה"
"אני אחשוב על זה", אמרתי, והפעם באמת חשבתי. הכול היה נשמע נורא מביך, אבל המחזור שבר בי משהו, והיה לי קשה להתנגד כשגם הגוף שלי פועל נגדי. וחוץ מזה, זאת בסך הכול חופשה של דיסנילנד, משהו שרציתי כבר שנים, ואחרי זה אני כבר לא אהיה חייב להורים שלי כלום, לא?
"אני מסכים" אמרתי לאמא שלי כעבור כמה ימים, "אבל אני מפחד מהדס ומאיתן, איך הם יגיבו? הדס בטח תצחק עליי"
הדס היא אחותי הגדולה, והיא הייתה בת 14, איתן הוא אחי הקטן, והוא היה בן 8 אז.
"זה בסדר, אני אדבר איתם לפני. לאיתן זה בטח יהיה מבלבל, אבל הוא יסתדר בסופו של דבר. דווקא הדס אני חושבת שתוכל לעזור לך. היא תמיד רצתה אחות קטנה"
"אבל בדיוק על זה אני מדבר! היא בטח תצחק עליי ותתלהב יותר מדי. וזה לא שאני הופך עכשיו להיות אחותה הקטנה, אני מסכים שתתייחסו אליי כבת רק בשבוע של הטיול, וגם זה רק אם לא תעשו מזה עניין"
"זה בסדר, אני אדבר איתה על זה ואסביר לה את המצב, היא לא תצחק עליך."