משפחה בין כוכבים: פרק 8: גלגל המזל

*כדי להבין טוב את הפרק ( המאוד מוזר הזה ) אני מציע לכם לקרוא את הפרקים הקודמים*

היום הוא ערב גלגל המזל, אבל כדי לא לסבך – אני יסביר לכם מה זה.
ערב גלגל המזל הוא סוג של חג… סוג של, אשר אליו מוזמנות מאות משפחות.
מזמינים לבמה של האולם את השמש של המשפחה שתייצג אותה, מזמינים את השמש הנ"ל לגלגל את גלגל המזל – ובחלק הזה כולם מקווים לטוב.
אני זוכר שפעם שעברה זכינו ב.. שום דבר…
מצד שני – משפחת העין השחורה* זכתה בפלפלים מתפוצצים, וזה גרם לכולם לשמוח, חוץ מהם.

אז הלכנו לשם כולם ביחד, תפסנו לנו מקום לשבת, ישבתי ליד נוגה ומאדים, כרגיל, וצפינו במה שעולה בגורלן של המשפחות. משפחת הסומבררו* זכתה בפלפלים מתפוצצים, ולמלוא הפתעתנו הם אהבו אותם ודרשו קקטוסים. משפחת אנדרומדה* ( השכנים המתחשבים שלנו ) זכו במרק עגבניות טרי שבושל על ידי אייל שני. כמה שהם אהבו אותו, חוץ מהקטע ההוא שבו העגבנייה התחילה לדבר עליהם ומאז הם החליטו לשכוח שקיים ירק שכזה.
משפחת העין השחורה זכו במזל טוב… איזה באסה.
ועוד הרבה משפחות זכו בדברים נחמדים, מרושעים, מוזרים ומתוחכמים כמו:
כלבים, פטריות מקפצות, מקופלת, גרבילים, וילונות, מספריים, בצלים צבעוניים, מיקרופונים, גלידה, מזל טוב, מזל רע, שום דבר, מזל טוב מאוד, מזל רע מעוד, מזל טוב בקטנה, מזל רע בקטנה, מזל טוב האכיל על ידי תינוקות, מזל רע העשוי מעטים מחושמלים ועוד ועוד ועוד.
לבסוף הגיע תור שמש לסובב את הגלגל. הוא לבש את חולצת המיקי מאוס שלו שתביא לו מזל טוב.
הוא סובב את הגלגל… אני עדיין מתפלא איך אפשר לזכות בכל כך הרבה דברים ואילו הגלגל מחולק לשמונה חלקים. בכל אופן – הגלגל התחיל לעצר.. על מזל טוב ! ואז הוא המשיך לאט לאט…
הוא המשיך לאט לאט ונעצר מדי פעם ולפעמים הלך לשתות מיץ תפוזים, מראה זה גרם לי להטיל ספק בכל מה שאני יודע על פיסיקה. אלב סוף סוף הוא נעצר סופית על… מזל רע ! אוי ואבוי ..!
"למה בגדת בי ככה, מיקי מאוס ?!?!?!" צעק שמש וקרע את החולצה שלו.
בסוף הערב חזרנו הביתה, ובדרך קפץ עלי ג'ורג' וושינגטון וקרא לי משקפיים. אני מוטרד.
בסופו של דבר – לכל אחד מאיתנו קרה דבר מוזר, משפיל, מכאיב, מעצבן, גורם חשק להתאבדות אחר. כשהגעתי הביתה פגשתי את ג'ורג' וושינגטון והוא התחיל לקרוא לי חסר עדשות…
אוי ואבוי… ללכת לישון לצד ג'ורג' וושינגטון זה אולי הדבר הכי מציק שישנתי לצידו אי פעם ישר אחרי פלוטו. פלוטו !!! לפחות סוף סוף הוא מבין איך זה שמישהו מציק לך, מכוון שאליו הגיע מישהו אחר להציק. אני חושב שזה זבוב בשם משה… בטח אישיות זבובית מפורסמת, כדי לי לקרוא עליו בהזדמנות. בכל אופן – אחרי שעות הצלחתי להירדם, ובכל זאת חלמתי על עינויים מאת ג'ורג'.
כשקמתי – ג'ורג' וושינגטון נעלם, חשתי הקלה, עד שפגשתי בירח… עכשיו היו לו קרניים אדומות וזנב אדום ומתפתל. אוי ואבוי… הוא התחיל לעצבן אותי ממש כמו ג'ורג', רק שלפחות הוא לא יכול לקפוץ עלי ולמחוץ אותי. התעלמתי ממנו והלכתי לאכול סלט לארוחת בוקר, ופתאום אייל שני קפץ עליי, נתן לי סטירה, ואמר לי: "העגבנייה הזו מתה, ונקברה תחת חסה. מעשה שכזה הוא פשוט מכוער, למה הרגת אותה בצורה שכזו, במקום להעניק לה חיים או לפחות לקבור אותה במקום הראוי לה ?" מה אני יכול לעשות – אני לא מומחה לבישול, אין לי מסעדה, ובטח שאני לא לוחש לעגבניות.
אכלתי את הסלט ופתאום המלפפון התפוצץ לי בתוך הבטן. משום מה – טיפלו בי על המקום ותוך 5 דקות הייתי בסדר. כשקמתי – הדלקתי את הטלוויזיה ופתאום אייל שני דיבר אליי מבפנים ואמר:
"תפסיק כבר לחשוב עליי, יש לי חיים משלי, ולצערי – לעגבנייה האומללה הזו כבר אין" ואז הוא נתן לי סטירה וכיבה את עצמו. ניסיתי להדליק שוב את הטלוויזיה, ולבסוף היא עלתה בעשן והבנתי שהיא התקלקלה. החלטתי שהיום הזה לא יכול להיות יותר גרוע, והחלטתי ללכת לישון כדי להעביר אותו.
לצד המיטה עמד לו ג'ורג' וושינגטון. לעזאזל…
לבסוף נרדמתי, חלמתי סיוטים על ג'ורג' וושינגטון ועל אייל שני, וכשקמתי – קלטתי שחזרתי שעתיים אחורה. לצד המיטה חיכו לי ג'ורג' וושינגטון ואייל שני יחד עם חבורת עגבניות בריוניות. "לאאאאא!!!" צעקתי ואז גם ירח נכנס והתחיל לזרוק עליי ברקים משום מקום. מה לעזאזל ?!?!
"אם אתה הרגת עגבנייה – העגבניות יבואו להרוג אותך" אמר אייל שני בטון שטני, ואז תקפו אותי העגבניות. "אתה רק זוג משקפי שמש שמקבלים מהמכונות האלו בשקל" אמר לי ג'ורג' וושינגטון.
פתאום נכנס חייזר לחדר שלי, שלף מין מכשיר כיפתי מתחת למיטה שלי, הפך לאיגואנה והתחיל להצליף בי עם הזנב שלו.

למחרת, אחרי יום שהרגיש כמו חמש עשרה שנים, תשעה חודשים ושלוש עשר ימים, סופסוף נפטרתי מהמזל הרע. אני מקווה… הלכתי לאכול לי סלט ופתאום אייל שני נכנס לביתי והתחיל לקרוא לי רוצח עגבניות. הוא זרק עליי פטריות מקפצות וזיתים מתפוצצים. "לאאאאאאא!!!!!!" צעקתי, ופתאום אייל שני שלף את ראשו החוצה, והבנתי שזו רק מסכה, ובתוכה מתחבא… פלוטו ! אין פלא !
אחרי שגירשתי את פלוטו הלכתי לשוחח עם נוגה לגבי אתמול.
נכנסתי לביתה ושם מצאתי אותה בגודל צימוק. "מה קרה לך ?!" צעקתי.
"זה קרה אתמול, מכונת כביסה ושואב אבק עצומים בגודלם ניקו את ביתי" היא אמרה.
"ואיך לעזאזל זה הוביל אותך למצב הזה, ואיך לך לא היה מזל רע ?!" שאלתי בהיותי רגזן.
"אחרי שהם ניקו את הבית שלי – הם שפכו עליי את כל האשפה ואז שואב האבק שאב אותי לתוכו, זרק אותי החוצה במהירות של טיל, מכונת הכביסה תפסה אותי, ניקה אותי וכך התכווצתי" היא הוסיפה. "הם חזרו על זה עשרות פעמים".
לאחר שדיברתי עם כל בני המשפחה, שחלקם נראים עכשיו כמו מרשמלו, הלכתי לביתי לנוח ושם חיכה לי ג'ורג' וושינגטון. "לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צעקתי באימה.

המשך יבוא…