משפחה בין כוכבים: פרק 3: תגלית מפתיעה ולא ידועה חלק א'

היום קמתי מוקדם יחסית, אבל אני לא בטוח שקמתי מכוון שאתמול היה מושלם מדי בשביל לא להיות חלום.
אבל כן – קמתי, ואני בטוח שקמתי מכוון שיש המון מהומות בחוץ ואני לא בטוח למה.
יצאתי לבדוק, ומאדים סיפר לי שאורנוס מצאה מין כיפה משונה שמחליפה צבעים כל פעם שמתקרבים אליה בתוך הטבעת שלה. זה באמת מוזר.
קמתי בזמן כי עכשיו בדיוק שמש מחלק אותנו לקבוצות:
קבוצה א' צריכה לבדוק איך הדבר הזה פועל ומה זה עושה, אם בכלל.
קבוצה ב' צריכה לרדת לשורש העניין ולבדוק מאיפה הגיע.
צדק, פלוטו, מאדים ואני בקבוצה ב', כלומר – בקבוצה א' נמצאים חמה, שבתאי, נפטון ונוגה.
חבל שאני לא יחד עם נוגה, אבל זה לא חשוב. אני בהחלט מסוקרן לדעת מה קורה כאן בדיוק.

אז יצאנו למשימה, אנחנו הולכים הרחק משביל החלב ולירח כבר יש תיאוריות לגבי המכשיר הזה.
אנחנו לא יודעים אם קבוצה א' גילו משהו בנתיים אבל מה שבטוח זה שאנחנו לא.
החלטנו לערוך התערבות – הראשון שמגלה רמז שיעזור לנו בחקירה מקבל המון גבינה, ומי שיצליח לפתור את התעלומה בסופו של דבר יקבל… גבינה. לצדק אין בעיה בכלל כי יש לו כל כך הרבה ירחים – זו אספקת גבינה לכל החיים.
אבל פתאום ירח נתקל במשהו מסתורי. הוא מצא עננים זעירים ואדומים אשר יוצרים יחד צורות מוזרות. נראה שהצורות יוצרות שביל. "תגיד, ארץ, אתה יודע אולי מהם העננים האלו?" לא הייתה לי תשובה בשבילו, אני נדהם בדיוק באותה מידה. "טוב ירח, נראה שאתה תקבל גבינה כשנחזור" אמר צדק בייאוש. ירח היה מרוצה כל כך.
בכל אופן – המשכנו לעקוב אחרי העננים האדומים המוזרים ונתקלנו בפיתול.
ישנם שני שבילים עכשיו. "אנחנו צריכים להתפצל" אמרתי. "כן, זה נכון" השיב מאדים.
"אני ילך עם פלוטו" אמר צדק. "הוא צריך מישהו גדול וחזק כמוני שיגן עליו".
פלוטו עשה פרצוף חמוץ וצעק על צדק. "הי, פלוטו, הרי ידוע שצדק תמיד צודק" עניתי לו.
עכשיו פלוטו הביט גם בי במבט מאשים.
אז פלוטו הולך עם צודק, אני יישאר עם מאדים, יחד לשנינו יש שלושה ירחים.
מזל שלי ולמאדים יש חשיבה דומה, זה יעזור לנו להתקדם מהר.
התחלנו ללכת וגילינו עוד כיפה מוזרה. "חכה ששמש ישמע על זה" אמרתי. "בוא נמשיך ללכת".
יתקדמנו עוד ועוד ועוד ועוד ונראה היה שהענן הזה לעולם לא ייגמר. "זה מרהיב כמעט כמו חג המטאורים" אמר לי מאדים. הוא צודק, זה באמת מרהיב לגלות תגליות שכאלו.
מעניין מאוד עם קבוצה א' גילו משהו, או שאולי צדק ופלוטו מצאו. המשכנו להתקדם כאילו שזה לעולם לא נגמר עד שפתאום ! קרה דבר מוזר.
נוצר מין חור זוהר ומסתובב שהחל לגדול לאט לאט מאמצע שום מקום, ממש לידנו. "תתרחק!" אמר לי מאדים וברחנו במהירות מהחור, אבל לא נראה היה שבאמת קורה משהוא עד שפתאום יצאה כיפה ענקית – מרחפת שנעה לעברנו במהירות. היינו המומים כל כך שלא יכולנו לזוז והסתכלנו בחרדה. פתאום הכיפה דיברה אלינו ואמרה משהו שנשמע כך: שכלובדם אטוריד טוהבילו פוסיקוטרמולין ואז עוד כמה מילים, חלקם עם צלילים לא מוכרים. מיד הבנתי שכנראה סוף סוף פגשנו בחוצנים, אשר לא מדברים באותה שפה כמו שלנו, כמובן.
עכשיו נוצר חור נוסף, מתוך הכיפה – והחור הזה משך אותי, את מאדים ואת שלושת הירחים שלנו.
"אהההההה !" צעקנו יחד באימה. מי יודע מה הם עומדים לעשות איתנו.

המשך יבוא…