משחקי מזל

הוא עמד בחדר של השטיפת כלים ודיבר עם השוטף.
בדיוק יצאה אחת המלצריות עם מנות חצי אכולות.
״תביאי תביאי,״ אמר לה.
היא נתנה בו מבט חסר חיבה ונתנה לו את השוקולדים שהיו על המגש שלה.
הוא אכל בהנאה.
״תגיד מה איתך אחי?״ אמר לו השוטף.
״אני?״ אמר בזמן שהוא שולף סיגריה ומדליק אותה, הוא חשב שהוא בטח נראה כזה תותח.
״אני עומד לעוף מפה אחי.״
״אה וואלה,״ ענה השוטף, ״אבל אתה פה כבר הרבה זמן לא?״
״בסך הכל כמה שנים, לא רציני.״
״זה יחסית רציני לעבודה כזו.״
״בכל מקרה, אני הולך לעוף מפה ממש בקרוב.״
״לאן אתה הולך?״ שאל השוטף.
״סטארט-אפ.״
״אתה?״ השוטף צחק.
״מה אתה צוחק?״ נעלב עומר.
״סתם לא נראית לי בחור של הייטק.״
״לא אכפת לי מה אתה חושב.״
״תשמע אל תיקח את החיים יותר מיד ברצינות,״ צחק השוטף.
״אתה לא מבין כלום,״ אמר עומר הנעלב והלך משם.
השוטף, או בשמו, אורי, הביט במלצר הנעלב וחשב ״אתה אמנם פתטי, אבל גם בשביל אנשים כמוך אני עושה מה שאני עושה.״
השוטף השני בדיוק הגיע.
״טוב אחשלי השארתי לך פה הכל פיקס, רק אל תבלגן פה הכל עד שאני יוצא, דיר באלק!״
אורי הגיע הביתה.
הוא עשה את השגרה היומית שלו: הכין לעצמו איזו ארוחה טובה ופתח טלויזיה.
הוא שנא לראות חדשות מכל סוג, אבל הוא תמיד הרגיש שזה מה שעושים בבתים נורמליים.
הוא הסתכל בשעון, עוד מעט 9.
הגיע הזמן.
הוא יצא כמו שהוא, בלי אפילו להתקלח, לבש סווטשירט ונכנס לאוטו הקטן והאפור.
הוא נסע במשך 15 דקות, כמו בכל יום.
״הנה אתה,״ אמרה לו רות כשנכנס.
״הנה אני.״
״טוב כנס זריז לשטיפה.״
הוא נכנס למקלחון הקטן, שם את הבגדים בסל ולחץ על הכפתור.
השטיפה המהירה הזו היא בהחלט חוויה מוזרה, ואם הוא לא היה עושה אותה מאות פעמים בעבר, זה בטח היה מפריע לו.
המקלחת סיימה והוא שם את המדים של המקום- ג׳ינס כחול בהיר ארוך וחולצה שחורה.
הוא נכנס לחדר הישיבות וראה את כולם מחכים לו בקוצר רוח.
״אז ניסים כן קורים,״ ירתה אליו ג׳יין.
״סתמי,״ הוא ענה בחיוך.
כולם חיכו שהוא ידבר.
״אז מה קורה עם המשימה של מחר? יש לנו את כל הציוד הדרוש?״
״כן,״ אמרה ג׳יין וגילגלה עיניים.
״תני לי אותו,״ אורי ענה במבט רציני.
היא שוב גלגלה עיניים ונאנחה ״חדש, תן לו את הציוד.
הבחור החדש לידו הוציא עט זול למראה ונתן אותו לאורי.
״טוב אז ג׳יין, את רוצה להזכיר לכולם את התכנית?״
״כן, אז ככה, אורי ואני עולים על הטיסה מישראל לסין. במהלך הטיסה, אורי מביים התקף לב.
אני משחקת את אשתו המודאגת. שאלות?״
״לא נראלי,״ אמר אורי.
״יופי, אז יוצאים, חדש, קח את המפתח, אתה מסיע אותנו.״
החדש לקח את המפתחות מהמאבטח בזמן שאורי וג’יין לקחו את המזוודות.
״אגב, קוראים לי טום, שתדעו.״
״תודה, מתאים לך יותר מאשר חדש,״ אמרה ג׳יין.
טום חייך.
במהלך הנסיעה עניינו את טום כמה דברים.
״ג׳יין, למה אנחנו עושים את זה בדיוק?״
״אתה לא זוכר את התדרוך?״
״לא.״
״האמת שאין לי ממש כח לספר, אורי׳לה, ספר לו.״
״אחותך אורי׳לה. זה לא חשוב כרגע, יש לי כמה דברים לתאם איתך.״
אורי וג׳יין דיברו על מה הולך בדיוק לקרות.
״תודה טום!״ אמרה ג׳יין.
״תודה יא גבר.״
״בכיף,״ אמר טום.
מעט לפני העליה למטוס אורי החליט להשתעשע עם ג׳יין.
״נו, אז מה דעתך על החופשה שבעלך ארגן לך לסין?״ אמר בקול מעט חזק מהצורך.
״מתה על זה,״ אמרה בהפתעה קלה.
״שמח לשמוע,״ הוא אמר, עדיין בקול חזק מהנחוץ.
״תביאי נשיקה,״ חייך אליה.
״אידיוט,״ אמרה בחיוך ונישקה אותו.
הוא שם את ידיו על שערה השחור והבוהק בזמן הנשיקה.
זו כמובן לא הפעם הראשונה שהוא עושה את זה לג׳יין, אבל מעולם הוא לא הרגיש נועז כמו עכשיו.
הם עלו לטיסה.
באיזור אוקראינה ג׳יין סימנה לו שהגיע הזמן להתחיל בהצגה.
אורי תפס את איזור הלב ואמר: ״מותק, מתחיל לכאוב לי באיזור, אולי עדיף שנקרא לדיילת.״
״זה בטח כלום,״ היא קראה לדיילת וביקשה כוס מים.
״הוא לא מרגיש ממש טוב,״ אמרה לדיילת בזמן שאורי תופס את ליבו עם פרצוף כאוב.
הדיילת שאלה – ״אין לו איזו בעיה לבבית נכון?״
״אממ, היה לו התקף לב לפני כמה שנים, אבל הוא שינה לגמרי את אורח החיים שלו מאז, אני לא יכולה להאמין שזה זה,״ אמרה ג׳יין בקול שהתחיל להישמע יותר ויותר לחוץ.
״אנחנו לא ניקח סיכון, אני אקח אותו לאיזור יותר נוח; בוא איתי אדוני.״
״אין בעיה,״ אמר אורי בקול חלש.
שלושתם הלכו לקדמת המטוס.
הדיילת הושיבה את אורי והחלה לבדוק את הדופק שלו.
למזלו של אורי, תמיד היה לו דופק נמוך.
״הדופק שלך נמוך, אתה במקרה ספורטאי.״
״לא שידוע לי,״ אמר בחיוך כאוב.
״אוקיי, אנחנו נדאג לך,״ אמרה הדיילת בלחץ.
היא קראה בקשר ודיווחה על המקרה.
הדייל הראשי הגיע.
היא סיפרה לו מה קורה.
״כאבים בחזה ודופק נמוך אה? נהיה חייבים לנחות בהקדם.״
כמה דקות לאחר מכן הטייס נשמע באינטרקום: ״שלום, כאן הקברניט שלכם, אנחנו הולכים לנחות בוורונז׳, יש על המטוס אדם שדורש טיפול רפואי דחוף, אנחנו מאוד מצטערים על אי הנוחות, אבל חיי אדם כמובן קודמים להכל.״
אם ג׳יין ואורי לא היו באמצע הצגת חייהם, הם בוודאות היו מחייכים; ולא משנה שהמצב היה לא הכי וואו שיש, כי הם עמדו לנחות בחור נוראי בדרום רוסיה, אבל שניהם כמובן מאוד נהנו מסיטואציה, וזה בעצם כל מה שחשוב, לא?