משחקי הזמן – פרק 3 – גרמני דייקן

במילה אחת – סוריאליסטי
בשתי מילים – לא אמין
בשלוש מילים – פסיכי במידה ענקית
בארבע מילים – הבנתם את הרעיון הכללי
לעזוב לימודים, אפשרי, לעזוב לימודים בשביל טיסה לגרמניה, גם אפשרי; אבל לטוס עם המנהל שלך שהוא גם המורה שלך לכימיה לגרמניה בעקבות 20 חלקים מאוצר משפחתי של יבשת טבועה בשם למוריה שאבדה עם השנים? פשוט לא הגיוני.
אני מניח שזה מעולם לא קרה לכם. אם זה כן קרה, אתם מוזמנים לשלוח לי מכתב שמסביר איך התגברתם על כזה דבר, אם התגברתם.
זכרתי את מה שמצאתי במכתב של אבא ולכן צלצלתי לשגרירות סלובקיה. המשיבון ענה לי בסלובקית ובאנגלית במבטא כל כך נוראי שפשוט לא הבנתי שום דבר. אני מניח שהסלובקים לא טרחו ללמוד עברית. אני לא מאשים אותם, עברית זאת שפה קשה לחדשים. ניסיתי ללמד חברים לעט שלי עברית אבל כולם נכשלו (ולא, זאת לא אשמת המורה).
ומה היה לי לארוז במזוודה? ת'כלס, כלום. בגדים, מברשת שיניים וקצת שטויות, כמובן שגם את הספר של אבא אבל…
אמילי ארזה שלוש מזוודות ששתיים מהן הם בגדים. כבר הזכרתי שאני לא מבין את המין השני?.
בכל מקרה אמילי כבר עמדה בכניסה וחיכתה לי שאני אגיע גם.
שמעתי צפצוף מכונית מבחוץ.
"זה אריך אדם, נו כבר, תזיז את התחת שלך חתיכת עצלן" צרחה אמילי.
"כבר יורד מוח" אמרתי לה בזמן שהורדתי את המזוודה שלי במדרגות.
…
בשדה התעופה שאלו את השאלות הרגילות: ארזתם את המזוודה לבד?; מישהו אמר לכם להביא משהו; כבר קניתם דברים בדיוטי פרי ועוד…
לא קניתי כלום בדיוטי פרי, לא סומך עליהם. לא אחרי התקרית שאירעה לפני שלוש שנים בטיסה לברזיל…
"הנה השער" אמר אריך.
"איך סידרת לנו לצאת מבית הספר?" שאלתי.
"לא עכשיו, אנחנו מאחרים בשלוש דקות, שתי שניות וחמש עשרה מאיות" אמר אריך.
קצת הצחיק אותי כי זה תאם לסטיגמא של הגרמני הדייקן.
"אבל יש לנו עוד חצי שעה לטיסה" אמרה אמילי.
"בכל מקרה צריכים להגיע מוקדם יותר" אמר אריך.
הוא גרר מהר את המזוודה שלו והיינו צריכים לרוץ בשביל להשיג אותו.
…
"נוסעים יקרים, בעוד כשעה ננחת בברלין" אמר הקול המוקלט במטוס.
אריך דיבר איתי בגרמנית ואמילי נחרה ליד החלון.
אני מניח שאתם לא יודעים גרמנית ולכן החלטתי לתרגם את השיחה בכל מקרה.
"איפה אתם מתכוונים לחפש בהמבורג?" שאל אריך.
"אני מניח שנסתכל סביב"

"נוסעים יקרים, בקרוב ננחת ולזוג הילדים הנפלאים של משפחת לדג', טיול נפלא לבית החולים הקרוב" אמר הקול במטוס. אמילי הנחיתה אגרוף על הברך שלי וגם אני הבנתי טוב מאוד. אריך הסתכל אלינו במבט מודאג.
תכירו, אני אדם לדג'.