משחקים שבלב – פרק 8
"תעצור פה" אמרתי לנהג אחרי נסיעה של כמעט שלוש שעות, נתתי לנהג כסף ויצאתי מהמונית.
התחלתי ללכת לכיוון החווה שעמדה בודדה על ראש ההר החשוף. "קיילה" צעקתי לעבר הנערה המנומשת ובעלת השיער האדום שרצה כרגע לכיווני עם חיוך גדול וידיים פתוחות שמוכנות לתת לי חיבוק מוחץ. "אני לא מאמינה שאת פה", צעקה וקפצה עלי. "את מוחצת אותי" אמרתי וצחקתי. "כל כך הרבה זמן, מי היה מאמין שתבואי לפה בלי שיכריחו אותך להגיע" אמרה והחזיקה את ידיי. "כן… מי היה מאמין" אמרתי וחייכתי חיוך עצוב. "בואי ניכנס" אמרה והתחילה לרוץ לכיוון הבית בזמן שמשכה אותי אחריה בעזרת אחת מידיה שאחזה בי.
"אמא, נחשי מי קפצה לבקר?" צעקה קיילה בזמן שעלתה במדרגות העץ שהשמיעו קולות חריקה. "קיילה כמה פעמים אמרתי לא לצעוק כשאת נכנסת הביתה, יום אחד הצעקות האלו יגרמו לי להתקף לב" צעקה אמה של קיילה. "מה קרה עכשיו? מה בסך הכל ביקשתי? חצי שעה של שינה הגונה בלי שתצעקי, תנחרי או תשרפי את הבית" אמרה והסתכלה על קיילה. "אמאאא" רטנה קיילה והצביע עלי. היא הסתכלה עלי ופלטה צעקת הפתעה קצרה שגרמה לי לצחוק כהוגן. "שלום גברת בירט" אמרתי וחייכתי אליה חיוך חושף שניים. "אוי, אלוהים ליליאן למה לא אמרת שאת מגיעה? הייתי מסדרת את הבית, אבל כ"כ טוב לראות אותך" אמרה ומיד אחרי נתנה לי חיבוק חם ואוהב.
"נווו, אז מה שלום החברים האוהבים באפר איסט סייד, לא איבדו קצת מהשנינות?" הוסיפה בציניות מיד לאחר החיבוק, "זה היה עצוב אם הם היו מאבדים, אחרת לא היה לי על מי להתאמן" עניתי באותו טון ציני שהבהיר מה אני חושבת על החברה הגבוהה אליה השתייכתי. "טוב פה זה לא ניו יורק אז אין צורך בגינוני הצביעות המוכרים מה שאומר שמותר לך להתפרע" הוסיפה ותפחה על שכמי.
"אמא, לאלי באה אלי לא אליך" קיילה התערבה באמצע השיחה, "נכון?" הוסיפה, "טוב… אם את כבר שואלת אז.." אמרתי ושוב התחלתי לצחוק. מדהים איך אני משתנה כשאני רק טיפה מתרחקת מכל המעגל הקטן הזה שנמצא סביבי במשך חיי היום יום הרגילים, בעצם משתנה זה לא נכון פשוט נותנת לעצמי להוריד את המסכות והמנגנונים שאימצתי לעצמי במהלך השנים. רוב האנשים מהחברה הגבוהה אימצו מנגנונים כאלה וכאלה לעצמם, ומרוב שהם התרגלו אליהם הם שכחו איך זה לחיות בלעדיהם, אני מקווה שאף פעם זה לא יקרה לי וכשזה מתחיל לקרות אני מגיעה לפה כדי להיזכר מי אני באמת.
"כמה מצחיק" אמרה קיילה וגררה אותי לחדרה, "סליחה גברת בירט" אמרתי בזמן שנגררתי בדחיפות על ידי קיילה לחדרה.
תגובות (0)