משוגעת – פרק 9

-נקודת מבט טים –
״סאם חוזר״ אמר בראד בשקט , קולו סדוק ושבור .
קפאתי לרגע ואז הכעס התחיל לחלחל בי, הוא חוזר , הוא באמת חוזר .
״סאמי חוזר טים״ אמר שוב בראד , ידעתי ממה הוא כול כך לחוץ , ידעתי למה הוא בה לסף ביתי בשעה כזאת מאוחרת .
יצאתי אל הכניסה וסגרתי אחרי את דלת הבית .
״אנג׳לינה״ מלמלתי בשקט , ובראד הנהן בראשו , הוא היחיד היודע על הקשר שלי עם אנג׳ל , אפילו אנג׳ל עצמה אינה יודעת שהוא יודע .
״מתי הוא מגיע?״ שאלתי את בראד בשקט, עיניו הצטמצמו , ״מחר , סאמי חוזר מחר״ אמר בשקט .
זה לא רק קשור לאנג׳ל , בראד זוכר היטב את מה שקרה בשנה שעברה , בעצם כולנו זוכרים היטב מה קרה בשנה שעברה .
צרחות , ודם , כולם זוכרים את הימים ההם , הימים שההורים שלנו לא היו באוהיו כדי לטפל בזה , נשארנו כאן לבד , שקועים עמוק בבוץ .
״אני לא ייתן לו להקרב אליה״ אמרתי בשקט לבראד , קולי שקט כול כך שאני בקושי שמעתי את עצמי .
״זה לא אשמתו של סאמי אתה יודע״ אמר לי בראד , ״אני יודע שזה לא אשמתו, אני אוהב אותו בדיוק כמוך , אבל שום דבר לא ישנה את זה שהוא דחף אותך לעשות את אותו המעשה״ אמרתי לבראד מנסה לגרום לו לחשוב בצלילות .
״הוא היה בהשפעת סמים באותו הזמן, אסור לנו להראות לו שהיחס השתנה כלפיו״ אמר בראד מנסה להגן על סאם בכול מחיר.
״אני יודע בראד , אל תשכח שאני הייתי מעורב בזה בדיוק כמוך ובדיוק כמו אלי, מה שעשינו לבחורה המסכנה ההיא עדיין רודף אותי!״ אמרתי לו והנימה הכועסת הבליחה לקולי.
״זאת הייתה מתיחה״ מלמל בראד לא מקשיב בכלל למה שאני אומר , בוהה באדנית הפרחים , שאימי אלין משקיעה בו הרבה תשומת לב וטיפוח .
התיישבנו על כסאות העץ שבמרפסת הקידמית שבכניסה .
״מתיחה שיצאה משליטה״ אמרתי בשקט, העפתי מבט אחורנית אל מעבר כתפי מביט בחצי מבט בביתה של אנג׳ל.
״אני עדיין מבקר אותה , אתה יודע?״ אמר בראד בשקט .
מבטי עדיין נח על ביתה של אנג׳ל , מביט אל חלון חדרה , האור כבוי , והווילונות מוסטים .
״אין יום שאני לא הולך לבקר אותה , לספר לה איך עבר היום , כמה היא חסרה, וכמה אני מצטערת על מה שעשיתי לה״ אמר בראד .
קולו שקט כול כך שלא עולה על לחישה , וכול כך הרבה כאב , בחיים לא ראיתי את בראד במצב כול כך פגיע עד עכשיו .
״זאת הייתה טעות , טעות שלא תחזור על עצמה , אני בטוח שסאמי פיקח עכשיו, אני זוכר שאמא שלו אמרה שהם שמו אותו במכון לגמילה״ אמרתי , מנסה לעודד בטיפה את בראד .
״אני צריך ללכת״ מלמל בראד וקם ממקומו, שב על עקובותיו ועולה על רכבו החונה על הכביש ליד שביל הגישה לביתי.
קול המנוע התעורר לחיים בשקט , הוא לחץ על הגז ונסע .
נשארתי לשבת על כסא העץ , מרפקי נשענים על ברכיי , וידי תופסות את ראשי.
הוא חוזר , הבן אדם שאני כול כל אוהב , כמו אחי , חוזר לעיירה , עם כול פגמיו אני עדיין אוהב אותו .
אבל אני לא ייתן לו שוב להתקרב לאנג׳לינה לא משנה מה , אני לא ייתן לו לשבור לה את הלב , לא שוב .

קמתי ממקומי ונכנסתי לבית , סגרתי את הדלת ונעלתי אותה , נכנסתי אל המטבח החשוך ומזגתי לעצמי מים קרים מהמקרר .
האור נדלק ואימי נכנסה פנימה אל המטבח , ״מה קרה ?״ שאלה אותי כשהבחינה במבטי הטרוד .
״סאמי חוזר מחר״ אמרתי לה וחייכתי חצי חיוך מזויף , ההורים לא יודעים דבר ממה שקרה שנה שעברה .
״אני יודעת , ג׳סמין דיברה איתי , הוא ישהה אצלנו עד שג׳סמין וקייל יחזרו מפורטוגל״ אמרה לי בחיוך מתרגשת .
״מעולה״ זייפתי התרגשות , הנחתי את הכוס בכיור וחיבקתי את אימי העדינה , ״לילה טוב אימא״ אמרתי כמו ילד קטן .
״לילה טוב״ אמרה ונשקה למצחי .
נתקתי את החיבוק ומיהרתי לעלות לחדרי שבקומה העליונה , סגרתי את דלת חדרי ונעלתי אותה .
נגשתי אל החלון המשקיף לחדרה של אנג׳ל , לא הצלחתי לראות כלום , חדרה חשוך .
הסטתי את הוילון על החלון , ונשכבתי על מיטתי .
׳סאמי חוזר מחר׳
חיוך קטן עלה על פניי , התגעגעתי אליו, הוא כמו אחי הקטן .