משוגעת – פרק 30

-נקודת מבט לוק-

פתחתי את דלת הבית בסערה , ונכנסתי פנימה מחפש אחר כולם .
קודם טים החליף אותי בבית חולים ונשאר עם ג׳ייסון עד שישחררו אותו .
״אתם לא תאמינו מה קרה!״ אמרתי בקול כשנכנסתי אל המטבח , הרוב היו שמה , סאם , יולי , אנג׳ל , ואליסון.
כולם התסתכלו עלי במבטים מופתעים , המומים ולא מבינים בעיקר .
סאם הוא הראשון לבסוף שפצה את פיו ודיבר , ״אם זה בנוגע לגיימס אוסמנט כבר שמענו את החדשות״ אמר לי .
״מה? , לא!״ אמרתי להם , ״גם קשור לג׳יימס״ הוספתי על דברי מבולבל .
כבר לא ידעתי מאיפה להתחיל , כבר השתגעתי מכול השיגעון שהולך פה .
״אז?״ שאלה אליסון דוחקת בי שאני ידבר כבר , השארתי אותם מספיק במתח.
״פטריק אקלס נרצח גם!״ אמרתי , גם אני בעצמי המום , קשה לעכל בשורות כאלה .
״מה?!״ כולם אמרו המומים ביחד, ועל פני כולם מבט מופתע מפוחד ומבוהל .
״עכשיו חזרתי מבית החולים ועברתי ליד הבית שלהם , מבחוץ הכול משטרות ואמבולנסים , ראיתי את אישתו יושבת בחוץ מדברת עם השוטרים ולא מפסיקה לבכות לרגע ״ אמרתי להם נאנח בכבדות.
״אלוהים אדירים , זה הרצח השני היום , עדיין לא תפסו את הרוצח?״ שאלה אנג׳ל מפוחדת אוחזת כול כך חזק בשיש שקצות אצבעותיה הלבינו .
״כנראה שעדיין לא , הרוצח מסתובב חופשי ומי יודע מי הקורבן הבא שלו״ אמרתי בשקט , הכי דאגתי לבנות , אם הם יתקלו ברוצח הזה אין ספק שגורלם יהיה דומה .
״בנות בבקשה אל תצאו מהבית , לפחות עד שיתפסו את הרוצח , זה מסוכן מידי״ סאם אמר להם , כאילו קרה הרגע את מחשבותיי .
שלושתן הנהנו בראשם , ״בכול מקרה התכוונו להישאר סוף השבוע הזה פה אצל טים״ אמרה אליסון קצרות ונשענה על השיש שידייה משפשפת את ענייה .
יולי נצמדה בפחד לסאם , ״כמעט שחכתי, מזל טוב אחי״ איחלתי לסאם , טים סיפר לי שבא להחליף אותי בבית החולים את החדשות האחרונות .
״תודה אחי״ חייך סאם , חיוך מזויף , מי יכול לחייך באושר ברגעים אלו .
״אני הולך לסגור את כול החלונות והדלתות , בנות אל תצאו מטווח ראייה שלנו״ אמר סאם דואג , הנהנתי כהסכמה לדבריו , אני לא רוצה ששום דבר יקרה לבנות , כולן כמו האחיות הקטנות שלי.
בדיוק דלת הבית נפתחה שוב ומתוכה נכנסו בראד ומלאני ועל פניהם מבט רדוף.
״לעזאזל אתם לא תאמינו מה קרה!״ אמר בראד מבוהל , ניראה עם פרצוף רדוף בדיוק כמו שלי שנכנסתי לבית כמה רגעים לפניו .
״גיימס אוסמנט , ופטריק אקלס נרצחו״ אמרה מלאני מבוהלת וכולנו הנהנו , ״אנחנו כבר יודעים את החדשות״ אמר סאם ופנה מן המטבח כדי לסגור את כול החלונות והדלתות .
״אף אחד לא הולך לצאת מהבית הזה , לפחות עד שיתפסו את הרוצח״ אמר בראד את כול מה שאמרנו לפני רגע .
כולנו הנהנו בהסכמה שוב , לא מדברים עוד , שקועים כול אחד במחשבות של עצמו .
מבוהלים.
לפתע הכול הפך לשחור .