משוגעת – פרק 22

-נקודת מבט טים-

ישבתי בחדר שלי , הדלת סגורה והסתכלתי על החלון המשקיף לחדרה של אנג׳ל , רק עץ אלון גדול מפריד בין הבתים , וענפיו הגדולים והעבים מקשרים בין החלונות .
הוילון היה פתוח , וראיתי אותה מסתובבת בחדרה , לפתע היא הבחינה בי , עמדה ליד החלון , וענייה מביטות לעברי , עוד לא דיברנו מאז מה שקרה עם סאם .
החלטתי שאם אני יחכה שהיא תתן לי אישור אנחנו לא נדבר יותר , אז החלטתי לעשות את הצעד בעצמי .
פתחתי את החלון וקפצתי יוצא ממנו , מייצב את רגליי על הענף העבה וידיי תופסות ענף מעלי , דילגתי בעדינות אל עבר חלון חדרה הפתוח ונכנסתי בזהירות לחדרה .
החדר שלה ריק והדלת סגורה , התקדמתי אל הדלת ונעלתי אותה , חוזר אל החלון ומסיט את הווילון .
״מה אתה עושה פה טים ?״ שאלה אותי אבל היא לא כול כך התנגדה לזה שאני בחדר שלה עכשיו .
״אנחנו צריכים לדבר !״ אמרתי לה , לוקח מידייה את צרור הדפים עם תסריט ההצגה שלה וזורק אותם בקלילות על המיטה .
״טים…״ התחילה להגיד אבל קטעתי אותה בנשיקה , שפתייה זזו בהדרגה , עד שהיא גם נישקה אותי , ידייה נכרכו סביב צווארי מסתבכות בשיערי , הנחתי את ידי על הירך שלה והקפצתי אותה ככה שרגליים עטפו את מותניי .
התיישבתי על המיטה שלה, כשהיא מעלי, לא מפסיקים להתנשק לרגע.
לבסוף התנתקנו אחד מהשני לאט כדי לנשום , ״אני מניח אז שהשלמנו?״ שאלתי בחיוך חצוף , נותן עוד נשיקה רכה ליד שפתייה על הלחי .
היא הנהנה בחיוך , נותנת לי נשיקה קצרה על הפה וקמה ממני.
שמענו דפיקות על הדלת , ״היי אנג׳ל , הכול בסדר? שמעתי רעשים !״ שמענו את קולו של לוק מהבעד השני של הדלת.
״הכול בסדר״ ענתה לו , צחקקתי בשקט לא יכולתי לעצור את צחוקי מלפרוץ .
אנג׳ל תקעה בי מבט זועם ומיהרתי לסתום .
״הכול בסדר ?״ שמענו שוב את לוק מגחך .
״הכול מעולה !״ היא תירצה ללוק , ״טוב תלכי לישון כבר מאוחר״ אמר ושמענו את צעדיו מתרחקים במסדרון .
״כדאי שאלך״ אמרתי לאחר רגע , נישקתי אותה שוב על שפתייה , ״לילה טוב נתראה מחר״ אמרתי ויצאתי מחלונה, עובר על העץ ונכנס בחזרה לחדרי מהבעד השני .
סגרתי את החלון והסתובבתי למיטתי למרבה הפתעתי ראיתי את בראד יושב עליה .
לא היה אכפת לי שהוא ראה אותי בא עכשיו מאצל אנג׳ל הוא היחיד שיודע על הקשר שלי ושלה , ועכשיו גם סאם גילה.
״אני חייב לדבר איתך״ אמר לי קולו שקט לא גובר על לחישה .
״דבר אני מקשיב״ אמרתי לו והתיישבתי על הכסא מעץ שהיה בתוך החדר שלי .
״מאז שסאם חזר לעיירה התחלתי להשתגע , רגשות האשמה הציפו אותי , והרגשתי שאני לא יכול עוד לשאת את זה, אבל כשליסה התעוררה , חשבתי אולי רגשות האשמה יפסקו , ייעלמו ויחלפו עם הרוח , ופה טעיתי״ אמר ועצר טיפה , לוקח נשימה , מרכין את ראשו ונועץ את מבטו בנקודה לא ברורה ברצפה.
״כשהיא התעוררה , רגשות האשמה רק התחזקו , ניסיתי לפצות אותה , עשיתי כול מה שהיא אמרה , שזה גם לנשק אותה״ אמר לי , הייתי בהלם , לנשק אותה? ממתי הוא אוהב אותה ?
באתי לענות אבל בראד עצר אותי , ״חכה לסוף״ מלמל והמשיך לדבר .
״ צפיתי בה מהצד וכול מה שהיא עשתה גרם לי להתכווץ , לחשוב שבגללי היא לא עשתה דבר פשוט כמו לראות טלוויזיה , לשמוע שירים , לאכול אוכל כמו שצריך , לשתות דרך הפה ולא שמזריקים לה אוכל ושמכונות משאירות אותה בחיים , שהיא יכולה לנשום בעזרת עצמה , כול הדברים האלה גרמו לרגשות האשמה שלי להתחזק כי הכול קרה בגללי״ אמר לי , קולו שבור עם כול מילה ומילה שהוא אומר .
״אתה אוהב אותה ?״ שאלתי בשקט , רק כדי לוודאות לפני שאני ממשיך לדבר .
״אני , אני לא יודע״ נאנח ומלמל לבסוף , עיניו הנעוצות ברצפה עכשיו הורמו והביטו בי , מחכות לתשובות , לעזרה .
״זה רגשות האשמה אחי , אתה לא באמת אוהב אותה , אתה מנשק אותה וגורם לה לחשוב שאתה אוהב אותה , אבל אתה רק מנסה לפצות אותה , מנסה לחפות על כול השנה השלמה שהחסרנו מהחיים שלה , אני הייתי קשור למתיחה הזאת בדיוק כמוך , אז גם לי יש מידה קטנה של אשמה ורגשות חרטה , אבל אני לא הולך ומנשק אותה!״ אמרתי לו מציב את העובדות בפניו .
״הייתי אצלה קודם בבית , היא סלקה אותי , קראתי לה בטעות מלאני , התבלבלתי בשם שלה״ אמר לי מלמל מתחת לנשימה , מנסה לייצב את קולו השבור .
״בראד , אתה חייב להפסיק להכחיש את הרגשות שיש לך למלאני , אתה אולי משקר לעצמך אבל אתה יודע שאתה לא יכול לשקר לי !״ אמרתי לו נאנח , אני מכיר את בראד יותר מכולם, אני מכיר אותו כמו את כף היד שלי .
״אני מכיר אותך בראד , מכיר אותך יותר מידי טוב , אני רואה את המבט שיש לך בעניים כשאתה מביט בה , אני יודע שיש לך רגשות אליה , יותר מרגשות של ׳כמו אחים׳ , שככה כולנו , משפחה אחת גדולה״ אמרתי לו , בזמן האחרון אני משמש כפסיכולוג כבר יותר מידי פעמים , השתגעתי בעצמי .
״מה אני אמור לעשות עכשיו ?״ שאל אותי , עיניו מביטות בי כמו ילד קטן הרוצה לדעת את כול סודות העולם .
״תלך ותתוודה על הרגשות שלך , היא שבורה ממה שקרה מקודם , לפחות תבקש סליחה״ אמרתי לו , מורה לו מה לעשות , אני כבר עייף , עייף מהכול , מכול מה שקורה כאן לאחרונה , זה ניראה כאילו כולם השתגעו .
״תודה אחי , עזרת לי״ אמר , כול מילה שאמר באמת התכוון אליה .
״תמיד פה לצידך , עכשיו תקח תתחת שלך ותעוף מפה״ צחקקתי עייף , הוא קם מהמיטה חייך אלי ויצא מהחדר , אליסון בדיוק נכנסה .
׳לעזאזל מה עכשיו אני מותש !׳ נאנחתי ביני לבין עצמי בשקט .
״אני מפחדת לישון למטה לבד״ אמרה לי אליסון , מבט מתחנן על פנייה .
״איפה ג׳יי ?״ שאלתי אותה למרות שכבר ידעתי את התשובה , ״הוא שיכור מת , הוא נרדם וניראה כמו סלע אז זה לא כזה עוזר , אפשר לישון פה איתך הלילה ? , אני ישן על הספה ״ אמרה והצביעה עם מבטה על הספה הגדולה שיש לי בחדר , צמודה לקיר .
״תשני על המיטה , אני ישן על הספה״ אמרתי לה בחיוך , ״תודה״ אמרה במבט מרוצה ועייף , השעה קרובה לשתיים בלילה .
היא נשכבה על המיטה שלי והתכסתה נרדמה בתוך דקות אחדות .
נשכבתי על הספה והורדתי את חולצת הטריקו השחורה שהייתה עלי , נשאר רק עם מכנס טרנינג לגופי , השענתי את ראשי על הכריות הרכות ומצאתי את עצמי גם נרדם במהירות לשינה עמוקה ונטולת חלומות .