משוגעת – פרק 20

פרק 20-

-נקודת מבט מלאני-

״שששש זה בסדר תרגעי״ ניסה להרגיע אותי טים כשהוא מלטף את גבי ושיערי .
טים שלח מבט לאליסון וג׳ייסון ושניהם נעלמו בקומה העליונה של הבית .
״תראי לי אותך״ אמר טים וסובב את פניי אליו , הרגשתי בדם הזולג מאפי .
״רואה הכול בסדר , רק קצת דם״ אמר , האגרוף שהוא נתן לי לא במכוון , זיעזע אותי , המהלומה הייתה כול כך חזקה שכאב המכה עמד לי בגרון והדמעות והבכי כבר פרצו ממני גם בלי שרציתי .
זה כאב כול כך , ועצם העובדה שזה היה בראד הכאיבה לי יותר .
טים הושיב אותי על כסא במטבח והביא מגבון לבן ולח , ״תפסיקי לבכות״ אמר טים וניגב את דמעותיי , מוחה אותן בעזרת אגודלו החמה .
הוא לקח את המגבון וניגב את הדם מאפי ומיהר לזרוק את המגבון .
״הכול בסדר מל , הינה קחי תשתי״ אמר לי והביא לי כוס שנחה על השיש מלאה בנוזל שקוף .
לגמתי לגימה קטנה , זה שרף במורד גרוני , ״טים זה וודקה״ מלמלתי והתחלתי להשתעל , הטעם המר התפשט בפי .
״מצטער״ מיהר לקחת מידי את הכוס ולשפוך את תכולתה בכיור , ״בטח זה הכוס של ג׳ייסון , הוא שיכור מהתחת״ ניסה להתבדח איתי , לנסות לעלות את מצב רוחי , אבל לא הייתי במצב לציחקוקים אז שתקי .
הוא מזג לי מים קרים מבקבוק מהקרר והביא לי , לגמתי לגימה גדולה כדי לשטוף מגרוני את הטעם המר של הוודקה שהרגע שתיתי .
אני לא שתיינית גדולה , להפך אני לא שותה בכלל , ובטיפת אלכוהול הזאת גרם לי לסחרחורת אדירה כאב המכה תרם לסחרחורת גם הוא.
״בואי אני יקח אותך לבית , תשני במיטה שלך ואני ישאר איתך אם את רוצה״ אמר לי טים בשקט , קולו מהדהד באוזניי , ואלכוהול המועט זורם בדיי שבעורקיי .
״אני מעדיפה להישאר לבד״ מלמלתי אליו, הוא לא התווכח רק הנהן בשקט לעברי .
הוא לקח את מפתחות הרכב של ג׳ייסון שנחו על שולחן האוכל הגדול, לא של האופנוע שלו .
יצאנו מהבית ועלינו לרכב הפרארי ספורט השחורה של ג׳ייסון , טים התיישב במושב הנהג מאחורי ההגה , ואני התיישבתי לידו , במושב הנוסע לצד הנהג .
טים התניע את הרכב , קול המנוע השקט התעורר לחיים בקול שאגה שקטה , טים לחץ על הגז ונסע לכיוון הבית שלי שבמורד הרחוב הזה , זה הרחוב הכי גדול בטולדו .
לא דיברנו במשך כול הנסיעה , לא הצלחתי להוציא מילה מפי , הכאב עדיין פעם בפניי , ליבי לא הפסיק לפעום במהירות בכול פעם שרק חשבתי על בראד , או בכול פעם שהוא קפץ למחשבותיי , לא בגלל הרגשות שיש לי אליו , בגלל מה שקרה עכשיו , אני בספק עם הרגשות שלי אליו נעלמו .
אני דלוקה עליו בערך כבר מאז ומתמיד , או שהייתי דלוקה , לא הייתי בטוחה כול כך מה אני עכשיו .
הרכב עצר , הגענו אל הבית שלי , ״תנעלי את הדלתות והחלונות״ אמר לי וחיבק אותי חזק , מצמיד את שפתיו למצחי .
״תתקשרי אלי אם את צריכה משהו, כול דבר שאת רק צריכה , אני זמין תמיד״ אמר לי כשהתנתקנו מחיבוק הדוב שלו .
הנהנתי אליו ומיהרתי לצאת מהרכב השחור , חציתי את שביל הגישה ונכנסתי אל הבית סוגרת את הדלת אחרי, שמעתי את המנוע של הרכב של ג׳ייסון נוהם ואת הרכב מתרחק שבתוכו טים הנהג .
יישרתי את מבטי אל הבית מהדלת, ״בראד״ הופתעתי לראות אותו עומד מולי ומבט מתייסר על פניו .
׳מה לעזאזל הוא עושה פה ?!׳