משוגעת – פרק 17

-נקודת מבט מלאני –

הכיתה ריקה , התלמידים יוצאים אחד אחרי השני מהכיתה , ישבתי בכיסאי מול השולחן ועל השולחן מונח המבחן שהרגע המורה חילקה.
45 .
בחיים לא קיבלתי כזה ציון נמוך , ועוד במתמטיקה , משום מה זה הפריע לי .
קיפלתי את המבחן ודחפתי אותו לתיקי ממהרת לצאת מהכיתה הריקה .
הלכתי במסדרון , לעבר הלוקר שלי ונעצרתי לידו .
הכנסתי את הקוד למנעול והלוקר נפתח, הכנסתי את כול הספרים של השיעור האחרון , הבטתי על התמונות הדבוק מפנים הלוקר על הדלת .
תמונה שלי ושל אנג׳ל יושבות על דשא ומחייכות , תמונה שלי ושל לוק על האופנוע שלו , תמונה שלי ושל טים , תמונה שלי של אליסון ובראד באמצע מחבק אותנו .
כשחושבים על זה , לא ראיתי את בראד מאתמול בבוקר , שלפתי את הפלאפון שלי מכיס הג׳ינס הכהה שלבשתי , והתקשרתי אליו .
הבטתי על עוד תמונה שלי ושלו , אני ויולי יחד עם בראד .
-״השיחה מעוברת למענה הקו…-
נתקתי לפני שעברתי למשיבון , זה לא מתאים לבראד לא לענות , מענין באיזה צרה הסתבך הפעם .
התקשרתי לטים אולי הוא יודע איפה הוא, עברו שני צפצופים והוא ענה .
-״אה מל , מה קורה ?״ שאל אותי .
-״מעולה , אתה בבית הספר ?״ שאלתי אותו והמשכתי לבהות בתמונות המודבקות לי בתוך הלוקר .
-״כן , אני עוד מעט הולך , צריכה טרמפ לבית ?״ שאל אותי שמעתי רעשים מהרקע והוא דיבר עם מישהו, אני חושבת ג׳ייסון .
-״לא אני מסודרת , רק רציתי לדעת אם דיברת עם בראד בזמן האחרון , לא ראיתי אותו מאתמול בבוקר״ אמרתי לטים מודאגת טיפה .
-״אל תדאגי מלאני , זה בראד את מכירה אותו , הוא יודע לדאוג לעצמו , אולי רק לא ראית אותו , בטח הוא מסתובב בעיירה או משהו״ אמר לי בביטול , אולי הוא צודק ואני סתם פרנואידית .
-״טוב , בכול מקרה למה אתם הולכים עכשיו לבית ? , יום הלימודים מסתיים רק עוד שעתיים״ אמרתי לטים .
-״ביטלו לנו שיעורי לשון , המורה חולה אז שחררו אותנו הביתה״ אמר .
-״טוב אז נתראה כבר אחר כך או משהו״ מלמלתי וניתקתי את השיחה בלי לחכות לתשובה מטים .
ניסיתי שוב להתקשר לבראד , למרבה הפתעתי הפעם הפלאפון חייג .
אחרי חמישה צפצופים שמעתי את קולו של בראש מהבעד השני .
-״מה?״ שאל נוקשה , הנימה בקולו נישמע מוזרה , כאובה ספק כועסת .
-״בראד איפה אתה ?״ שאלתי אותו מודאגת ומחכה שיענה .
-״אני פה בעיירה״ ענה לאחר רגע של שקט.
-״אני דואגת לך , הכול בסדר אתה לא נשמע טוב״ אמרתי לו , הוא נשמע עייף .
-״אני בסדר גמור מלאני , נתראה אחר כך״ אמר וניתק את השיחה לפני שהספקתי לענות .
׳לעזאזל׳.
״היי מל״ שמעתי את קולה של יולי מאחורי , ״מה קורה ?״ שאלה ונעמדה לידי נשענת על הלוקים הכחולים .
״בסדר , איזה שיעור יש לך עכשיו ?״ שאלתי אותה והפשרתי מהקיפאון שקפאתי בו והוצאתי ספרים מהלוקר לשיעור ספרות .
״אזרחות , המקצוע הזה עוד יהרוג אותי״ צחקקה ופתחה את הלוקר שלה שצמוד לשלי מצד שמאל .
״בשיעורי ספרות המורה רק מדברת ואני נהיית עייפה אוטומטית , אז יוצא שרוב הזמן אני ישנה בספרות״ צחקתי והוצאתי את הספר שעליו אנחנו עושים את העבודה .
׳חלום ליל הקיץ׳ של שייקספיר .
״חלומות נעימים״ אמרה לי יולי לאחר שנשמע הצלצול ברחבי מסדרונות בית הספר .
היא פנתה לכיתתה בסוף המסדרון השמאלי ואני פניתי לכיתתי בסוף המסדרון הימני .
נכנסתי אל הכיתה , היא עדיין הייתה חצי ריקה , התלמידים נכנסו אחד אחרי השני.
הלכתי אל סוף הכיתה והתיישבתי בקצה, אין לי כוח עכשיו לחפירות של המורה.
הרגשה מוזרה העיקה לי על החזה , המורה נכנסה אל הכיתה , והתחילה את השיעור .
הנחתי את ראשי על השולחן בכוונה להירדם כמו בכול שיעור , מחשבות ודאגות מילאו את ראשי ולא נתנו לי להירדם , השאירו אותי טרודה במשך רוב השיעור .