משוגעת – המשך ל 'נעדרת' – פרק 2

-נקודת מבט אנג'ל-

קול דפיקות על הדלת העירו אותי משנתי , ליל אמש נעלתי את הדלת כי טים בא אלי , הבטתי מסביבי כנראה ששוב הוא עזב בלילה .
"אנג'לינה מריה קולינס יש לך שנייה אחת לפתוח את דלת החדר הזה !" שמעתי את צעקתו של אבי מעבר השני של הדלת .
קמתי במהירות ממיטתי הגדולה ונגשתי אל הדלת , סבבתי את הבריח ופתחתי את הדלת לאבי שעמד בפתח .
"למה נעלת ?" שאל ונעץ את עיניו בעייני , עיני הקרח שלו הכול כך דומות לשלי בהו בי מאשימות .
"מצטערת , החלפתי אמש בגדים ושחכתי לפתוח את הדלת בחזרה" עניתי בשקט , קולי עדיין צרוד מהלילה .
"בסדר אנג'י , תתארגני אם לא את תאחרי לבית הספר" אמר בקול נוקב , אני אוהבת את אבא שלי , הוא דואג לי בסך הכול , אבל אני צריכה קצת מרחב אישי , פרטיות , ואין סיכוי שאני ישיג את זה פה .
סגרתי את הדלת לאחר שהלך , נכנסתי לחדר הרחצה הפרטי שיש לי בחדר , לא גדול , אבל מספיק , צחצחתי את שייני ושטפתי פנים במים קרירים כדי שאני יתעורר לחלוטין .
נגשתי אל הארון שלי ופתחתי את דלתות העץ שלו , שלפתי מהערמה של הבגדים ג'ינס כחול עמוק , וחולצה לבנה עם סמל בית הספר .
נעלתי את נעליי, וזרקתי את הילקוט על גבי ממהרת לרדת אל הקומה התחתונה , נעצרתי בכניסה למטבח והבטתי על הוריי , חייכתי למראה שלהם כול כך מאושרים .
"תפסיק שון , הילדה תכף תרד" אמרה אימי בזמן שאבי נישק את צווארה , הוא צחק וחיבק אותה מאחורה , "תפסיקי להגיד לי מה לעשות" צחק וסיבב אותה אליו .
היא חייכה ונישקה את שפתיו , האהבה של ההורים שלי כול כך יפה שלפעמים אני מקנא , כזאת אהבה אני רוצה שתיהיה לי , אבל זה נראה כול כך רחוק .
"אני הולך לעבודה , את לוקחת את אנג'ל לבית הספר ?" שאל אותה , הבנתי שזה הסימן שלי להיכנס למטבח .
"בוקר טוב" אמרתי כאילו רק עכשיו ירדתי למטה , "בוקר טוב מתוקה" אמרה אימא והביאה לי את הנס שהכינה .
"תודה" אמרתי והנחתי אותו על שולחן האוכל , "אני הולך נסיכות שלי , תתנהגו יפה" אמר אבא נשק לראשי ואז נישק את אימי ויצא מהבית .
"אני אקח אותך לבית הספר?" שאלה אותי , ולקחה את מחזיק מפתחות הרכב שלה מהמתלה שעל הקיר .
"זה בסדר , אני אסע כבר אם ג'ייסון או משהו" אמרתי לה , גדלנו חבורה שלמה ביחד , אנחנו כמעט כול הזמן ביחד , אנחנו כבר רגילים אחד לשנייה .
"תסעי עם טים , הוא גר קרוב יותר" אימא הציע לי , "כן אני יתקשר אליו עכשיו" תירצתי מהר , "אוקי אז אני הולכת לעבודה , בלי שטויות אנג'לינה , ולא לחזור מאוחר!" הפצירה בי ויצאה מהבית .
שתיתי מהנס שלי והוצאתי את הפלאפון מכיס הג'ינס שלבשתי , חייגתי את המספר של ג'ייסון שהיה ברשימת החיוגים האחרונים במקום השני .
שמעתי את הצפצופים וחיכיתי שהוא יענה , כעבור רגע שמעתי את קולו חצי ישן מהבעד השני של הקו .
-"אנג'לינה הציפורים עוד לא מצייצים , מה כול כך חשוב על הבוקר ?" שאל אותי .
-"ג'יי יש היום בית ספר , תתעורר !" צרחתי אל הפלאפון מצחקקת .
-"לעזאזל" שמעתי אותו מקלל ורעש של כול מיני דברים מהבעד השני של הקו , הוא שוב התעורר מאוחר , כמעט כמו תמיד .
-"לאסוף אותך?" שמעתי אותו מלמל לחוץ מבעד השני של הקו , בטח הוא מתארגן עכשיו .
-"כן , כדי שלא תאחר!" אמרתי צוחקת , הוא צחק גם הוא .
-"אגיע בעוד חמש דקות , תחכי לי" צחק וניתק את השיחה .
החזרתי את הפלאפון שלי בחזרה אל כיס הג'ינס שלי וסיימתי לשתות את הנס שאימי הכינה לי שבינתיים התחיל להתקרר .
פתחתי את הילקוט שלי , בודקת שלא שחכתי כלום .
"ספר מתמטיקה" התחלתי למלמל לעצמי , "צרפתית , לשון" המשכתי למלמל לעצמי בזמן שאני עוברת על החומר הלימודי שבתיק הגב שלי .
"לעזאזל שחכתי את התסריט" אמרתי , הנחתי את התיק על הרצפה ורצתי במהירות אל הקומה העליונה נכנסת לחדרי .
"איפה זה ?" מלמלתי לעצמי בזמן שסרקתי את החדר , נזכרתי באמש שהקראתי לטים את התסריט כשהיה פה , הרמתי אותו במהירות מהרצפה לצד המיטה ושמעתי את צפירת המכונית של ג'ייסון מבחוץ.
מיהרתי למטה , דוחפת את התסריט אל הילקוט שלי ויוצאת מהבית במהירות .
נעלתי את הדלת והנחתי את המפתח במקומו הקבוע מתחת לעציץ שבכניסה .
הבטתי אל הכביש , ראיתי את ג'ייסון ברכב הספורט השחור שלו , מחכה לי .
רצתי במהירות אל הרכב והתיישבתי במושב הנוסע שלצד הנהג , "תראי עכשיו בגלל מי מאחרים" צחק והביט עלי .
"קדימה ג'יי תיסע או שנאחר עוד יותר" אמרתי לו , הוא לחץ על הגז והתחיל לנסוע אל כיוון בית הספר .
הגענו במהירות אחרי שג'ייסון הגביה את המהירות בדרך , הוא החנה את הפרארי השחורה שלו בחניון ויצא ממנה .
יצאתי גם אני , הרבה תלמידים נעצו בנו מבטים , אני שונאת את זה .
אנחנו נחשבים ל'מקובלים' פה בבית הספר , אז זה די בשגרה שכולם מסתכלים ובוחנים .
"צריכה גם הסעה בצהריים?" שאל אותי ג'ייסון בזמן שנעל את הרכב שלו .
"לא יש לי חזרות , אני כבר יבוא ברגל או משהו" אמרתי לו , הוא הנהן ופנה אל עבר החברים שלו , ג'ייסון תמיד מבריז .
נכנסתי אל בניין בית הספר , עוברת במהירות במסדרון הריק לעבר הכיתה שלי , י' 2 .
עברתי ליד חדר המזכירות , הבחנתי בטים , מיד חיוך עלה על פני כשראיתי אותו , הוא נכנס אל חדר המנהל , מעניין באיזה צרות הסתבך הפעם .
נכנסתי מהר לכיתה שלי , "בוקר טוב אנג'לינה , איחרת!" אמרה המורה בזמן ששלחה אלי מבט נוקב מאחורי שולחנה .
"מצטערת מיס ג'ורדן , זה לא יקרה שוב" התנצלתי ומיהרתי אל מקומי ליד יולי .
המורה המשיכה בשיעור , הוצאתי את הספרים מתיקי ופתחתי את מחברת הלשון .
"טוב שנזכרת לבוא , עוד עשרים דקות צלצול" אמרה לי יולי .
"תאשימי את ג'יי בזה , נסעתי אתו" לחשתי לה בשקט כדי שהמורה לא תשמע .
"עכשיו הכול מובן" צחקקה טיפה בקול רם מידי והמורה שמעה .
"אנג'לינה , גם מאחרת וגם מפטפטת ?" שאלה עצבנית המורה .
"מצטערת" מלמלתי והמשכתי להעתיק מהלוח את כול הפעלים והתיאורים שכתבה .