משוגעת – המשך ל 'נעדרת' – פרק 1

*

-כעבור 13 שנה-

-נקודת מבט אנג׳ל –

"One , two , I'm coming for you
Three , four , Lock the door
Five , six , seven , You will never go to heaven
Eight , Nine , I not leave your mind
Ten , I'll take your man ׳

השיר לא הפסיק להתנגן בתוך ראשי , כמו תקליט שבור החוזר על המנגינה שוב ושוב ושוב .
מיהרתי הביתה מבית הספר , השעה קרובה לעשר בלילה , פעם אחרונה שאני נשארת לעשות חזרה עד מאוחר .
הכול חשוך , עננים אפורים כיסו את השמים ואת הירח , האור היחידי שיש יצא מן מנורות הרחובות שהאירו בקושי את דרכי הביתה .
הלכתי על המדרכה , קול צעדיי נשמעו בקול ברחוב השקט .
מצד ימין הכביש הארוך , ומצד שמאל שדרת עצים גבוהה , ומאחוריהם שורת בתים גדולים .
בלי ששמתי לב התחלתי לזמזם את מנגינת השיר .
הפסקתי , ושמעתי את זמזום המנגינה , עצרתי .
דמעות החלו להציף מעט את עניי , הבטתי אחורנית , הרחוב ריק לגמרי .
ישרתי את מבטי , וראיתי את פניו .
צרחתי.
״אנג׳ל תנשמי , תרגעי , זה רק אני״ אמר טים לחוץ והחזיק את כתפיי. , מנער אותי אל המציאות .
חשתי סחרחורת קלה , ״מה אתה עושה פה ?״ התעשתי על עצמי ושאלתי אותו .
״הייתי אצל בראד״ ענה לי וחייך אלי , ״מה את עושה בשעה כזאת מאוחרת בחוץ?״ שאל אותי מבולבל והחיוך נעלם מפניו .
״הייתה לי חזרה עד מאוחר בבית ספר , אנחנו מעלים את ההצגה ׳משוגעת׳ ״ אמרתי לו .
״אני שונא את הסיפור הזה , למה דווקא ההצגה הזאת ? היא מפחידה , אתם בסך הכול בכיתה י׳ ״ אמר .
התחלנו ללכת לכיוון הבתים שלנו , אנחנו גרים בבתים צמודים אחד לשני .
״אז אני בכיתה י׳ ? זה משהו רע ?״ שאלתי נעלבת טיפה , טים בכיתה י״ב .
״אני סתם צוחק , אבל הסיפור מצמרר , למה דווקא על זה אתם מעלים הצגה ?״ שאל אותי .
״המורה לתאטרון בחרה את ההצגה , אני משחקת את התפקיד של הלן״ עניתי בחיוך , גאה בעצמי שקיבלתי את התפקיד הראשי .
״זאת לא הבחורה , שהמשוגעת גונבת לה את הגבר ?״ שאל אותי .
משכתי בכתפי , "עוד לא יצא לי לקרוא את כול התסריט , עשינו חזרות רק על הסצנה הראשונה שבבית המשוגעים״ אמרתי לו .
הוא משך בכתפיו ועיוות את פניו , ״אני שונא את הסיפור הזה״ אמר .
המשכנו ללכת בשקט , התעמקתי בתוך המחשבות של עצמי .
הסיפור ׳משוגעת׳ מבוסס על מקרה אמתי שקרה פה בעיירה , לכול עיירה יש את הסיפור שלה , שכול העיירה מכירה .
אז זה הסיפור של טולדו אוהיו .
״לילה טוב אנג׳ ״ אמר לי טים , לא שמתי לב שהגענו לתחילת שביל הגישה של הבית שלי .
נעצרנו , ״לילה טוב״ חייכתי מבוישת ובאתי להיכנס אל שביל הגישה אל הבית .
״לא אומרת לי שלום ?״ שאל צוחק והביט עלי בחצי חיוך מבולבל .
הזזתי קצוות שיער שחורה שנפלה על פניי הצידה , התקרבתי אליו וחיבקתי אותו .
הוא חיבק אותי חזק , ״אני יראה אותך מחר ?״ שאל אותי שאני עדיין בזרועותיו .
״בטח״ חייכתי אליו , הוא הניח את שתי אצבעותיו מתחת לסנטרי והרים את פניי , הוא רכן קדימה כדי לנשק אותי .
״לא פה טים , ההורים שלי בטח עדיין ערים״ אמרתי לו והתרחקתי טיפה .
״הם בטח ישנים״ ביטל את דבריי , רכן קדימה ונתן לי נשיקה קטנה על השפתיים.
הוא שחרר את חיבוקו ופנה אל ביתו השכן אלינו , הוא קרץ אלי ונעלם בשביל הגישה של ביתם .
חייכתי חיוך קטן ונכנסתי אל הבית , סגרתי את הדלת השקט אחריי .
״אנג׳ל ?״ שמעתי את קולה של אימי , היא ישבה בסלון משחקת בטבעת הנישואים שעל האצבע שלה, שיערה השחור הדומה לשלי אסוף בקוקו גבוה מרושל , וענייה החומות בהו בי .
״היי אמא ״ לחשתי אליה , התפללתי בכול לבי שאבא כבר נרדם .
״ למה חזרת רק עכשיו לבית ?״ שאלה אותי וקמה מהספה שעליה ישבה .
היא לבשה מכנס קצר פיג׳מה וחולצת אדידס של אבא .
״היה לי בבית הספר חזרה עד מאוחר , אנחנו מעלים הצגה בתיאטרון ״ אמרתי לה והסברתי לה את סיבת איחורי .
״אוקיי , תלכי לישון מאוחר ויש לך מחר בית ספר״ אמרה נאנחת והצביעה על גרם המדרגות המוביל לקומה העליונה .
עליתי בשקט לחדרי , פחדתי לעשות רעש או שהמדרגות יחרקו תחת רגליי , אם אבא שלי היה ער הוא היה מקרקע אותי .
נכנסתי לחדרי , הנחתי את הילקוט בפינת החדר , הסרתי את בגדיי ולבשתי פיג׳מה .
נכנסתי אל חדר הרחצה הפרטי שלי , שטפתי את פניי והסרתי את האיפור , צחצחתי את שיניי ונכנסתי חזרה לחדרי .
הלכתי אל החלון , נשענתי על האדן , ראיתי את טים .
הבית שלהם צמוד לשלנו , רק כמה מטרים מפרידים בין הבתים , באמצע עץ גדול מלא ענפים .
הוא שם לב אלי ופתח את החלון , הוא הביט עלי וחייך את החיוך המושלם והישר שלו .
הבטתי אחורנית , ראיתי שדלת חדרי פתוחה , נגשתי לסגור אותה , סובבתי את המנעול והדלת ננעלה בקליק שקט .
חזרתי בחזרה אל אדן החלון , וסימנתי לטים בידי שיבוא .
הוא לא היסס או חשב פעמיים וטיפס על הענפים העבים של העץ המפריד בין שני הבתים , תוך פחות מדקה הוא כבר נמצא בתוך חדרי .
״את רוצה שאני יישן אתך הלילה ?״ שאל אותי כשנשכבתי על המיטה .
״כן״ אמרתי לו וטפחתי קלות על צד המיטה הזוגית והגדולה שלי .
הוא נשכב גם הוא על המיטה , זרועו עטפה את כתפיי , הנחתי את ראשי על החזה הנוקשה והשרירי שלו .
״אני פה״ הרגיע אותי , הוא יודע שיש לי סיוטים בזמן האחרון ואני מפחדת לישון לבד .
״אני לא עייפה״ לחשתי לו בשקט , כדי שהוריי לא ישמעו שהוא כאן , כול הקשר בנינו הוא סוד .
״את רוצה להקריא לי את התסריט של ההצגה ? אולי זה יעביר לך את הזמן ״ אמר לי .
קמתי מהמיטה והבאתי את קובץ הדפים שעליו כתוב כול הסיפור מתחילתו ועד סופו .
פתחתי את החוברת דפים והסתכלתי על הדף הראשון , התחלתי להקריא לטים את הסיפור .

*
״תשחררו אותי !!!״ היא צעקה וניסתה להשתחרר בכוח מהחבלים הקושרים אותה אל המיטה שעליה היא שוכבת .
״ אני אתנקם בכם , תשחררו אותי!!״ צעקה במלוא גרונה עד שהצטרד .
ענייה אדומות מהמאמץ , היא נראתה מזעזע .
שיערה שחור כהה ארוך ומבולגן פרוע סביב ראשה , עורה לבן ושקוף , ענייה שחורות , והאישונים מלאים בוורידים אדומים .
לגופה לבשה חלוק ארוך ולבן , שפתייה אדומות וסדוקות .
היא צרחה , היא לא הפסיקה לצרוח , ״תשחררו אותי , אם לא , אני יתנקם בכם!!!!״ היא צעקה .
היא משכה את ידייה וניסתה להשתחרר מהחבלים הכובלים אותה .
היא לפתע נעצרה , היא הפסיקה לצעוק ולצרוח אל חלל החדר .
היא חייכה חיוך גדול , ענייה נעוצות באוויר .
היא התחילה להתנדנד אחורה וקדימה ולמלמל שיר כול שהוא .

׳ One , two , I'm coming for you
שרה וצחקקה , היא התנדנדה הלוך ושוב שידייה קצת מעל המיטה כבולה לחבלים חזקים .

Three , four , Lock the door
Five , six , seven , You will never go to heaven
אישוניה התרחבו , החיוך שעל פנייה גדל היא המשיכה לזמזם מנגינה לא מוכרת .
Eight , Nine , I not leave your mind
Ten , I'll take your man ׳
דמעת דם גדולה זלגה מבעד לענייה השחורה , וירדה במורד לחייה הבהירה , ונספגה בשפתיה העבות.
*

״אני חושב שזה מספיק , אני לא רוצה לשמוע את הסיפור המזעזע הזה״ אמר ועיוות את פניו .
הוא צדק , גם אני לא רוצה לשמוע את הסיפור הזה , אולי טעיתי שנרשמתי להצגה הזאת , היא פשוט מפחידה .
הנחתי את התסריט על הרצפה והבטתי אל טים , עיניו היפות בהו בי , ״כדי שתלכי לישון יש מחר בית ספר״ אמר וליטף את פניי .
״אתה תיהיה כאן בבוקר ?״ שאלתי אותו, כמעט תמיד באמצע הלילה הוא חוזר אל ביתו .
״רוב הסיכויים , לילה טוב״ אמר ונשק למצחי , עצמתי את עייני , ניסיתי להירדם אבל ההצגה לא הפסיקה להתנגן במוחי כמו סרט שחור לבן , לבסוף העייפות השתלטה עלי ונרדמתי לשינה עמוקה.