מר פופולארי ואני 2

"דנה!" קראתי בהתרגשות כשהידיים שלי אוחזות במגזין כל כך חזק שחששו שהוא יברח. "כן מר עמר?" היא פתחה את דלת המשרד ושאלה "תבררי לי מי זאת!" הקפתי את שולחן העבודה והתקרבתי אליה "את מי?" היא שאלה ופגשה אותי בחצי הדרך "נטלי סבג" היא קראה את השם והסתכלה עליי במבט של שה תמים "לא לא,את זה אני יודע" אמרתי לה וסימנתי לה לבוא אחריי "אני צריך שתבררי לי את כל הפרטים האלה" כתבתי רשימת שאלות על דף והבאתי לה אותו. "מיקום,גיל,מערכת יחסים?! מר עמר מה אתה מתכנן?" דנה שאלה והסתכלה עליי לא מבינה "פשוט תבררי לי את כל זה בהקדם האפשרי בבקשה" אמרתי לה והרגשתי את הדם זורם בעורקיי ואת האדרנלין חודר לורידים שלי. זה מה שהייתי צריך. אתגר. הסתכלתי על תמונה שוב וחייכתי לעצמי "והאישה הזאת היא אוסף של אתגרים" אמרתי לעצמי וסימנתי לדנה לצאת.
"מר עמר?" דנה דפקה על הדלת בעדינות "כנסי" קראתי לה והמשכתי להתעסק בערימת הדפים שהיו מונחים על שולחני. "ביררתי לך על הדוגמנית שביקשת" היא אמרה וכל גופי קפא "תעני לי על שאלה אחת" הרמתי את ראשי "היא נשואה?" שאלתי אותה והיא חיכתה כמה שניות "לא" היא אמרה לאחר שבדקה ברפרוף. "תודה לאל.." מלמלתי לעצמי והוצאתי את האוויר שהיה תקוע בריאותי. "אתה מלחיץ אותי מר עמר" דנה אמרה והניחה את הדף על שולחני "אני שומע דאגה בקולך?" שאלתי אותה בקריצה. "חה חה" היא חייכה טיפה ובאה לצאת "הפגישה שלך בחוץ..להכניס אותו?" היא שאלה אותי מחכה לתובה ממני "עוד מעט" אמרתי לה ותפסתי את הדף בשתי ידיי.
בת 24. חיוך קטן עלה על פניי. רווקה. החיוך התרחב. עובדת כברמנית. החיוך נהפך לצחוק. גרה בניו יורק. החיוך נמחק ונשארתי בהבעה המומה. אה רגע..האגודל הסתיר את השנתיים. "גרה בניו יורק שנתיים? איפה היא גרה עכשיו?" שאלתי את עצמי וחיפשתי בדף את עיר מגוריה. "פאק" הרגשתי את הלב שלי מתפנצ'ר ותחושת פספוס תקפה אותי. "מר עמר.." דנה פתחה את הדלת וחיכתה לתשובה ממני "תכניסי אותם" אמרתי לה והנחתי את הדף בצד.
"מר עמר אה?" הרמתי את הראש וראיתי את בן עומד מולי "מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו וקמתי לתת לו חיבוק "יש לי פגישה עם המנכ"ל הידוע" בן אמר וצחק צחוק מתגלגל "אתה הנציג של החברת משקאות?" שאלתי אותו והמשכתי,"תמיד ידעתי שאתה סטלן" אמרתי לו ושתינו צחקנו "ואתה הרודף שמלות..הסתדרת אה?" הוא שאל והתיישב בכיסא "בטח,למה לא! שב!" בן צחק והתרווח בכיסאו "אז מה אתה רוצה?" שאלתי אותו והוצאתי בקבוק ג'ק דניאלס ושתי כוסות מארון זכוכית עם משקאות נוספים.
"הבר שלי עכשיו בהצלחה מטורפת..אבל אני חייב להעיף אותו לרמה שגם ברוסיה יישמעו עליו..ורק בעזרתך אני יכול לעשות את זה" הוא החל להסביר לי בזמן שמזגתי לשתינו כוסות. "חשבת כבר על משהו?" שאלתי אותו והבאתי לו את הכוס שלו "חשבתי אולי על קמפיין של הדוגמניות שלך והמשקאות שלנו.." הוא אמר והניח על השולחן תיקייה שחורה. יש לי עובדת שטובה בציור..היא גם דגמנה פעם אז היא עזרה לי לסרטט את הרעיון" לגמתי מהמשקה והסתכלתי על בן,"עובדת אה?" שאלתי אותו צוחק ופתחתי את התיקייה,"יש פה חומר טוב..נראה לי שזה יצליח." אמרתי לו והסתכלתי על הסרטוטים המגושמים של הדוגמניות. "היא ממש יצירתית..חשבתי אולי היא תוכל לעזור לנו.." הוא אמר לי וניסה לשכנע אותי בכל מיני דרכים. "אוקיי..אפשר להתחיל לעבוד על זה.." אמרתי לו וסגרתי את התיקייה כשמשהו תפס את עיני. "תגיד רגע.." פתחתי את התיקייה במקום שסגרתי אותה ושאלתי את בן כשמבטי מקובע על תחתית העמוד,"איך נראית העובדת הזאת שלך?" חיוכו של בן עלה על פניו והוא אמר,"מתולתלת,גלח בצד,שיער שחור,טיפה שחומה,פנים אקזוטיים..למה?" הוא שאל ואני רק בהיתי בשם שהיה רשום "נטלי סבג.." מלמלתי את שמה שוב כשלבסוף סגרתי את התיקייה בחוזקה "תבוא שבוע הבא..ונתחיל."