מר פופולארי ואני פרק 17

"לא היית צריכה לומר את מה שאמרת.." אבא אמר מניח את הצלחת שלו בכיור. "מתי?" שאלתי לוגמת מהכוס ומסתכלת עליו. "מאוחר יותר. נטלי אף גבר לא רוצה לשמוע את הבחורה שבילתה איתו מספיק זמן בשביל להכיר אותו שהוא מעכשיו זר בשבילה." הוא נשען על הכיור ואני קמתי בתנופה מדבריו. "לא ביליתי איתו." תפסתי את הכלים המלוכלכים מהשולחן והתקרבתי אל כיונו. "אבא הוא פגע בי. אני בכלל הייתי אמורה להיות ריבאונד בשבילו אם לא הייתי כזאת קשה. הוא פשוט לקח אותי כאתגר וניסה למצוא בי סדקים כדי שיוכל למצוא את הנקודה שתצליח לעשות בשבילו את העבודה." החלתי לשטוף את הצלחות שלנו והמשכתי,"אני לא ידעתי על מאיה. ורוב הסיכויים שהאם הייתי יודעת לא הייתי בכלל באה לפה. אני לא רוצה להיות האישה הנחותה במשולש הזה אז הפתרון הכי טוב הוא פשוט לצאת ממנו. שישברו את הראש שתיהם. אני גמרתי." הנחתי את הצלחת במדיח וניגבתי את ידי. "אוקיי" אבא אמר וליטף את ראשי. "לכי להתקלח כבר מאוחר" הוא אמר ואני חייכתי. "לילה טוב אבא" אמרתי לו ונשקתי למצחו. "לילה טוב ילדונת" הנחתי את המגבת על הדלפק ועליתי במעלה המדרגות אל עבר חדרי. עוברת ליד החדר של רוי שמעתי קולות צחוק. "חתיכת.." עוצרת את עצמי מלמלתי מול הדלת שלו והתקדמתי אל החדר שלי. "נטלי סבג" שמעתי קול קורא לי לאחר שטרקתי את הדלת. לא הספקתי לפתוח את הפה והרגשתי יד חוסמת את פי. "אוי..וחשבתי שאת לא מהצורחות.." אותו בחור שישב לידי במטוס לברזיל התקרב אליי וחייך. "זוכרת אותי?" הוא שאל מרוצה מעצמו וסימן אל מעבר לכתפי למישהו. כמה שניות לאחר מכן הם תפסו את שתי ידיי קשרו אותי אל המיטה. "מקווה שאמרת שלום יפה לחבר הקטן שלך..היום הוא ילך למקום יותר טוב..בהגדרה הסופנית." אותו בחור צחק והניח את ידו על הקיר. "אל תדאגי..אנחנו עוד נספיק להכיר יותר לעומק.." כאשר הוא החל להתקרב אליי הרגשתי את הלב שלי נופל. מוציא אולר מכיסו הוא קרע את חולצתי ובחן אותי במבטו בזמן שאחד הבחורים שלו חסם את פי עם יריעת בד עבה. "אני אצטרך הוכחה שסבלת לא מתוקה?" צחוק עבה וצרוד מעישון יתר של סיגריות יצא מגרונו וכאב חד פילח את בטני כאשר שרט אותי עם האולר שלו. "אנחנו לא רוצים שתשאר לך צלקת.." הוא ציין וניגב בחולצתי את הדם שנזל. "עכשיו תהיי ילדה טובה ותשתקי." הוא אמר וסימן בראשו לאחד הבחורים. לא עברה שנייה מאז שהתרחק אל עבר החלון אותו בחור החל להרביץ לי בין אם בידיו ובין עם חפצים דוממים אחרים. הוא הוציא סכין חדה מכיסו האחורי וחייך חיוך פסיכופטי.
חשבתי שהוא עומד לדקור אותי ולסובב את הסכין טוב טוב אבל כשהוא התקרב אל מכנסי וקרע אותם לאורכם. "התכוונת לפתות את אחד מהבחורים?" הוא שאל והחל לצחוק. האזעקה החלה לפעול והתפללתי בכל ליבי שלא יישכחו אותי,שמישהו יבוא וישבור את הדלת! אבל עברה דקה..ועוד דקה..ועוד אחת ואז הרעש הזה שגרם לעור שלי לצמור החל. נשמעו יריות וצעקות. במשך חצי שעה הסתכלתי על הדלת בזמן שאותו בחור ישב בצד ונראה כאילו חיכה שמשהו יקרה. ואז סוף סוף זה קרה. הוא התקרב אליי וחתך את החבל שקשר את ידי. "שואו טיים" הוא אמר ותפס בידי בחוזקה כדי שלא אברח. הרגשתי את האקדח שמוצמד אליי וידעתי שידו על העליונה. הוא הוביל אותי במדרגות ולבסוף אל כיוון הבריכה. האוויר הקר גרם לגופי לרעוד והחלנו לרדת במדרגות לכיוון השטח הענקי שהפריד בין הבית אל היער. "נטלי!" אבא צעק ואני השפלתי את מבטי. אותו בחור שתפס בידיי הלך מהר ונעצר מול אותו אדם שישב לידי במטוס. הסתכלתי מסביבי וראיתי את רוי מסתכל עליי המום ומאיה לידו,מדממת מראשה. כל שאר האנשים הסתכלו עליי המומים וניחשתי שמצבי לא נראה בדיוק מזהיר. אותו בחור הוריד את פיסת הבד מפי והכעס השתלט על גופי ופי. "בן זונה!" צעקתי והבוס המקומט שלו תפס בידי. "כשאני אגמור איתך אתה תבכה דמעות של דם!" צעקתי לו והרגשתי את הסכין מוצמד אל גרוני. וככה קפאתי. "נובחת הרבה חברה שלך אה?" הוא שאל צוחק והרגשתי את נשימותיו על אוזני. "אחת התכונות הבלוטות שלה.." רוי אמר וזיהיתי את המבט העצבני שלו. "אוח אבל הגוף הזה מכפה על כל תכונה שלה" היד שלו מיששה את הבטן שלי ועלתה לכיוון שדיי. "מה אתה רוצה?" רוי שאל ועצם את עיניו. הסתכלתי מסביבי ובקושי חבורה של חמישה אנשים עמדה שם. מחזירה את מבטי אל מולי ידעתי שאף אחד מחבריו של רוי לא נפגע. זו הייתה הקלה ענקית. "אל תדאג..אף אחד מחברייך לא יפגע. וגם לא האבא שלה" הוא אמר והסתכל עליי. "וגם לא היא" רוי הרים את מבטו ופקח את עיניו. "אז מי כן?" הוא שאל והאיש צחק. "אתה" הרגשתי את הצבע בורח מפניי והאוויר יוצא מראותי. "מה?" מאיה שאלה המומה ותפסה בידו. העצבים בעבעו והחלתי לצחוק. "אז בגלל זה ניסיתם להרוג אותי? כדי שהוא יתאבד?" שאלתי בסתימות וכולם הסתכלו עליי מופתעים. "כן..זה..זה היה התכנון.." הוא אמר והסתכל עליי לא מבין. "תעשה את זה רוי..אתה לא רוצה שאני אמות.." החזרתי את מבטי אליו והוא הסתכל עליי מופתע. "אל תקשיב לה! היא מסונוורת מכסף" מאיה שנאה בכעס מבין שיניים חשוקות. "ואת מסונוורת מסקס. ביג דיל! העיקר שאנחנו מודעות לעצמנו נכון..?" החלתי לצחוק והנחתי את ידי אל החזה שלו. "אופס" אמרתי והסתכלתי על רוי שנראה כאילו דרסו אותו. המשכתי לחייך והחלתי לנסות להוריד את ידו של הבחור מגרוני. "אוי סוף סוף גבר אמיתי יקח אותי מכאן!" קראתי והסתכלתי עליו בעיניים מפלרטטות. "עוד לא הרגשת מה זה גבר אמיתי.." הוא מלמל והתקרב לנשק לי. כשידו נופלת וסכינו איתו אני תולשת אותה מאחיזתו ושורטת אותו בגרונו. "ת'אמת הרגשתי.." אמרתי לו כשהוא מדמם דם מצווארו ומפיו. "ובדיוק ביקשת ממנו להתאבד" בעטתי בראשו ודקרתי אותו בליבו. היה שקט מחריד כשקמתי ממנו והתרחקתי מגופתו. "רוי!" מאיה צעקה ואני הסתובבתי מהר. "כנראה שהרסתי לך זיון" אותו בחור שהתעלל בי אמר כשהסכין שלו תקועה בצלעותיו של רוי. "אז כנראה שאני אהרוס גם לאשתך" מלמלתי וזרקתי את הסכין שפגעה בדיוק בליבו. אותו בחור שחרר את אחיזתו מהסכין שהייתה נעוצה ברוי ונפל ארצה יחד איתו. מאיה החלה לפרוץ בבכי וצעקות מקפיאות דם. "תזמינו אמבולנס!" היא צעקה וחסמה את דרכי אליו. "אבא.." מלמלתי כשהוא בא אליי וחיבק אותי חזק. "רוי אל תישן! אל תעצום עיניים. רוי!" מאיה קראה לו ואני עצמתי את עיניי חזק מרגישה שכל עולמי קורס עליי. "לא ככה ציפיתי להתגבר עליו.." מלמלתי והחלתי להרטיב את חולצתו מדמעותיי. "מאיה.." שמעתי את קולו גווע קורא לה. "אני פה רוי!" הסתכלתי עליו המומה ורק מלמלתי,"אני רוצה ללכת מכאן..עכשיו.." החלתי להתקדם אל הבית. כל גופי כאב והרעש של האמבולנס נשמע בקול שלאט לאט הלך וגבר. הסירנות החלו להופיע ואני עליתי במדרגות מסתכלת על כולם במבט אחרון. "בואי.." אבא אמר ונכנס אחריי אל תוך הבית. לא עברו כמה דקות והייתי לבושה ומוכנה עם כל דבריי בתוך התיק שאיתו הגעתי הנה. "את לא רוצה להפרד ממנו לפחות?" אבא שאל כשהיינו בדלת. "הבנאדם גוסס. הדבר האחרון שהוא רוצה עכשיו זה לראות אותי עוזבת." אמרתי ויצאתי מהבית אל תוך המונית.