מר פופולארי ואני פרק 15

"מה הולך פה רוי?" שאלתי בלחש מחזקת את אחיזתי בידו. "אלה כמה חברים שרוצים לעזור לנו." הוא אמר לי כשהלכנו במסדרון ונעמדנו בתחילת גרם המדרגות. "כמה?" שאלתי אותו מסתכלת על עשרות האנשים שעמדו בקומה התחתונה,נושאים את פניהם אלינו. "רוי עמר!" הגבר השרירי שמבניהם צעק והרים את ידיו. "עשר שנים לא שמענו מהממזר הזה וביום בהיר אחד הוא מחליט להתקשר!" חלקם צחקו וחלקם רק חייכו. "וגם אז זה העוזר שלו" הבחורה שנשענה על הקיר חייכה ואמרה. "מה הולך פה?" שאלתי את רוי והוא רק צחק. "טוב לראות אותך טומי!" הוא החל להתקדם לעברם,משאיר אותי מאחוריו. "מאיה" רוי נעמד מול הבחורה שנשענה על הקיר ומשך אותה לחיבוק,מרים אותה מהרצפה. כולם היו בדממה והסתכלו על שניהם בחיוך. "טוב לראות אותך!" רוי אמר לה ושחרר אותה מחיבוקו. הכובע צמר שהיה על ראשה נפל ורק אז ראיתי אותה בבירור. שיער ג'ינג'י ועיניים חומות גדולות. הצורה שבה רוי חיבק אותה גרמה לדם שלי לבעבע. רוי צחק איתה ולא הוריד את ידיו ממותניה. מודה,נעצתי מבט. שנייה לפני שקפצתי עליה ותלשתי ממנה את עור אבא שלי קרא לי. התעוררתי מהבהייה שלי והסתכלתי על הכיוון שממנו בא הקול שלו. "את בסדר?" הוא עלה במדרגות ונעצר כמה מטרים לפניי. "כן כן פשוט נהיה לי נורא חם פתאום." מלמלתי לו והסתכלתי מעבר לכתפו. "בוא נצא לסיבוב." אמרתי בהחלטיות מסתכלת על כולם ועל רוי שעדיין שקוע בשיחה. "עכשיו?" הוא שאל אותי ואני חייכתי. "הזקנת אבא'לה?" צחקתי והחלתי לרדת במדרגות עדיין מחייכת. "אל תעבדי עליי. אני יודע שאת כועסת." הוא לחש לי מעבר לכתפי והחזרתי לו עדיין עם חיוך על פניי,"אז בוא נצא מפה מהר לפני שדם יתחיל להשפך. ואתה יכול לנחש של מי הוא יהיה" יצאתי אל המרפסת והוא אחריי. "מה קרה? לפני כמה שעות שנאת אותו ופתאום את מקנאה לו? מה קרה בחדר נטלי?" הסתכלתי עליו מרגישה את הסומק על פניי. "אוי!" הוא צעק ולבש הבעה חמוצה. "אבא!" צבטתי אותו והסתכלתי לאחור לראות אם כולם מסתכלים או שעדיין שקועים ברוי והאדמונית. "שכחי ששאלתי" הוא אמר והניח את ידו עליי. "נעים לך עכשיו?" הוא שאל אותי ואחיזתו התהדקה. "כן..למה?" הסתכלתי עליו במבט חשוד. הוא תפס את ידי ועיקם לי אותה מאחוריי הגב. "אבא!" צעקתי לו מתפתלת מכאב. "אני אעזוב אותך רק אם תכנסי לשם ותציגי את עצמך כמו אישה אמיתית ולא כמו ילדה בגיל הטיפש עשרה!" הוא צחק ושחרר אותי מאחיזתו. "קדימה" הוא אמר לא מחכה לתשובה. עמדנו ככה כמה שניות כשניסיתי לבעוט בצלעות שלו אך הוא היה מהיר מדי ותפס לי את הרגל. ניסיתי לכופף אותה אבל נפלתי על הרצפה. "כבר מוותרת?" הוא שאל מחייך ונעמדתי על ידי מנסה לבעוט בו עם הרגל שהחזיק. "זה היה קרוב" הוא אמר ואני צחקתי. "לא רציתי לעשות לך נזק תמידי" הוא הניח את ידו על עורפי ושפשף עם ידו השנייה את ראשי. "תירוצים תירוצים. תפסת לי את התפקיד ילדונת!" שנינו צחקנו ונכנסנו אל תוך הבית. "הנה היא!" רוי אמר וחייך. "זאת נטלי?" האדמונית שהייתה לידו שאלה והחליפה חיוכים עם טומי כשרוי התקרב אליי. "מה זה?" הוא נגע בזרועי בעדינות והסתכל על הכתם האדום שנוצר שם. "כלום" אמרתי ושחררתי את זרועי מאחיזתו. "אוי איזו גיבורה!" האדמונית קראה בקול ילדותי וכולם צחקו. "ומי זאת?" שאלתי מסתכלת עליה וסוקרת את כולה במבטי. נראת טוב. אפילו טוב מאוד. "נטלי,זאת מאיה. אני מכיר אותה מאז שהייתי בן 10" הוא אמר והסתכל על מאיה. "ושלא נדבר על מה קרה בגיל 16" טומי סינן וכולם צחקו. "מה קרה בגיל 16?" שאלתי בקול חזק כדי שהוא ישמע אותי טוב מאוד. "נטלי.." רוי חייך חיוך שניסה להוריד אותי מהנושא. "אתה רוצה לומר לי אתה?" הסתכלתי על רוי ולאחר כמה שניות שאלתי,"שאני אשאל אותה?" הצבעתי על מאיה והיא רק חייכה. "חתיכת בחורה מצאת לך אה רוי?" היא שאלה ואמרה לאחר מכן. "היינו ביחד" העברתי את מבטי בין שניהם ורק נאנחתי. "אוקיי" אמרתי והתקדמתי אל המדרגות. "את לא כועסת?" הוא תפס בידי ושאל. "תפסיק לעשות ממני דרמה קווין" צחקתי והוא חייך. "לאן את הולכת בואי תכירי את כולם" הוא אמר ואני נגעתי בחולצתו. "אל תדאג..אני עושה משהו ובאה." אמרתי במתיקות והתקדמתי אל המדרגות,איפה שהאדמונית הייתה. התקרבתי אליה בחיוך מתוק ונתתי לה את האגרוף הכי חזק שיכולתי לעבר הסנטר. "אל תדאגי. עכשיו לא תוכלי לעשות לי פרצופים" סובבתי את ראשי אל אבא והוא ניסה להחניק את החיוך שכמעט עלה על פניו. "מצטער רוי" הוא אמר והתקדם אליי. "אבל לא גידלתי מטומטמת" הוא חיבק אותי ונישק את ראשי. "בת זונה!" היא צעקה מאחוריי ואני לא הצלחתי להחניק את הצחוק הפרוע שעמד לפרוץ מגרוני. "קדימה מאיה תתגברי. זה הגיע לך. היית כלבה עוקצנית מאז שהגענו לכאן" טומי אמר והניח את ידו על גבי. "ואני חשבתי שאבא שלך מטורף רציני כשתיאר אותך" הוא אמר וקרץ לרוי. "שיחקת אותה עמר." רוי עמד עם מבט המום וכמעט שקפצתי עליו בנשיקה ענקית. "את מטורפת" הוא אמר והתקרב אליי. הרגשתי את הלב שלי נופל כשהוא תפס בחוזקה בעורפי. עצמתי את עיניי מחכה למשהו שיקרה. אבל הדבר היחיד שקרה ולא ציפיתי לו בכלל היה את השפתיים שלו על שלי. סוחפות אותי לנשיקה מטורפת וחושנית. "אוקיי תירגע קאובוי! יש לכם את חדר השינה בשביל זה" טומי אמר ורוי צחק. "אי אפשר לעמוד בפיתוי שלה טומי" ידיו ליטפו את לחיי ופניו לבשו את החיוך הכי יפה שראיתי אי פעם.